אמנון רכטר: "שיכון צמרת זה תעלול פרסומאי, רצו ליישב את 'מעושרות' על אי תנועה"

האדריכל אמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר אשר תכנן בין היתר את היכל התרבות בתל אביב, ונכדו של זאב רכטר, אשר תיכנן את בנייני האומה, ממשיך במסורת המשפחתית: לאחר שתכנן את המשכן לאומנויות הבמה ואת תיאטרון הקאמרי החדש בתל אביב מתכנן כעת רכטר מבני ציבור גם בפריפרייה, דוגמת הקונסרבטוריון באילת, המרכז למוזיקה ישראלית בבנימינה, היכל התרבות ביבנה ומרכז מוזיקה בעכו. בראיון ל-Bizportal מסביר רכטר כיצד הקמתם של מבני תרבות בפריפרייה תוביל למהפיכה ומותח ביקורת על טעויות תכנוניות שנעשו במדינה בשנים האחרונות. איך מבצעים התאמה של מבני תרבות לפריפרייה? הקמתו של מוסד דוגמת תיאטרון הקאמרי בעיר קטנה כמו קריית שמונה עשויה להיות בעייתית"בניית מבנה התרבות נעשית בהתאם לחתך הסוציו אקונומי של המקום, מבצעים אנליזה של הפעילות התרבותית. פיתחתי מודל של הקמת מבני ציבור שיהוו לא רק קטליזטור לפריחה תרבותית אלא גם מנוף לפיתוח מגורים, מסחר, והעלאת רמת החיים. הקמת תיאטרון גשר ביפו הקרינה על כל האזור ומייצרת אנרגיה חיובית אשר מובילה לפיתוח של שדרות ירושלים, תיאטרון תמונע בלב אזור המוסכים ברחוב שונצינו תורם להעלאת ערך הנדל"ן באזור. אילת למשל מחולקת לשתי ערים נפרדות עיר המלונות ועיר המסכנים. החלטנו להקים קונסרבטוריון ל-300 איש בעיר הדפוקה בצמוד למבנה ישן, אני מפרגן לראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי אשר הרים את הכפפה ובהחלט יוביל לשדרוג המרכז הישן."אינך חושב שלא פעם מקימים מבנה תרבות מפואר ויפה באזור שלא מתאים לכך"נכון, הרעיון להקים את מוזיאון העיצוב בחולון, מבנה יפה ומיוחד ביותר, בלב שכונה חסרת ייחוד זו טעות בעייני, אני לא רואה תיירים נוהרים לאזור זה כי אין לו גורמי משיכה נוספים. הקמת הדפנס בפריז למשל, שער הניצחון המודרני, הובילה לפיתוח האזור הנידח ליעד תיירותי במעלה הראשונה, אם לא יפותחו אטרקציות תיירותיות נוספות מסביב למוזיאון בחולון ולא ייצרו ייחוד לשכונה המאוד שבלונית וטיפוסית - איש לא יגיע לשם."מבני תרבות פועלים מספר שעות מועט בערב ורוב היום נותרים ריקים, זה לא בזבוז של משאבים?"יצרנו מודל שדואג שמבני התרבות יהיו פעילים גם ביום וגם בלילה. במרכז למוזיקה הישראלית שתכננתי בבנימינה על שם אהוד מנור, יהודית רביץ תוכל להופיע בערב ובמהלך היום דוקטורנטים שמבצעים מחקר על השירה הישראלית יוכלו ליהנות מכיתות לימוד ומארכיון במהלך היום. צריך להתחיל להקים מרכזי תרבות גם בפריפרייה, מדוע שלא יקימו מרכז למוזיקה בטייבה? ביום המקום יהיה מרכז מחקר למוזיקה הערבית ובלילה יערכו במקום ערבי שירה של יוצרים ערבים ויהודים, מישהו צריך להרים את הכפפה ברשויות התכנון."הדמיית בית המשפט בעכומתי לדעתך יהיה נעים להסתובב במרכזי הערים הותיקות? ההזנחה ניכרת בכל מקום"זה ממש מדכא להסתובב במרכזי הערים המתפוררים ברחבי הארץ, הפתרון הוא חינוך וזמן. בברלין לכל אדריכל יש אחריות בסיסית לכבד את הסביבה שלו, לאט לאט נראה את השינוי גם בארץ. תל אביב, העיר האמיתית היחידה בארץ, מתיימרת להיות המנחה לסטייל, אך היא עיר זוועתית, אין ספק שהקמת התחנה המרכזית החדשה הייתה טעות איומה, אך אני ממש לא ממליץ להרוס אותה, כפי שעיריית תל אביב מעוניינת לעשות. בברלין הוקמו מפלצות מתועשות במאה ה-19 וכיום העירייה מאפשרת לאמנים ואנשי תיאטרון להקים מרכזי יצירה נגרים, נפחי זכוכית וציירים מגיעים למתחמים ב-8 בבוקר ומציגים במקום תערוכות, זה בדיוק מה שצריך לעשות עם התחנה המרכזית החדשה.""עיר צריכה תוכנית בינוי מאוד קשוחה שמדגישה חזק מאוד גובה וחומרים. נוצרת בעיה כאשר פקידים מתעסקים בזכויות בנייה במקום להתייחס לסביבה. במבני מגורים כל הקומות פחות או יותר דומות וכל רוכש מביא את מעצב הפנים שלו, אולם בחוץ אין כל יחס לרחוב. המגדל שאנחנו מקימים בבית המשפט המחוזי בתל אביב לדוגמה פועל נגד הרצינות והפחד מבית המשפט, מנסה להיות ידידותי כדי שאנשים לא יגיעו עם פיק ברכיים למקום." הדמיית בית המשפט המחוזי בתל אביבאבל גם כשמקימים כאן ערים חדשות עושים טעויות תכנוניות, עיין ערך מודיעין"מודיעין היא זוועה, עלבון ויזואלי, אבל היא בכל זאת אחת מהערים המבוקשות ביותר למגורים בישראל. עם ישראל מעוניין לגור בערי שינה. שים לב למה שקרה בפתח תקווה במקום לצופף את מרכז העיר ולתמוך בשדרוגו משתלטים על עוד שטחים ורחובות, גישה זו מובילה לבזבוז אדיר של משאבים. יש בישראל פסיכוזה של מדינה קטנה ללא קרקע ולכן צריך לבנות לגובה כדי שיישארו שטחים, זו טעות! בתכנון נכון ניתן להקים בניינים של 8-10 קומות בבנייה מרקמית שתיצור חצרות פנימיות וגינות, כמו בברצלונה. אחד מהמחדלים הגדולים ביותר שנעשו כאן הוא הקמת שיכון צמרת, מדובר בתעלול פרסומאי גורמים ל"מעושרות" לגור במרכז אי תנועה סואן."אפרופו פילים לבנים, משרדך יושב בכיכר אתרים, אחד מהמתחמים השנויים במחלוקת בתל אביב"אבי יעקב רכטר הקים את הכיכר אשר עולה כלפי הים. תל אביב היא לא כמו הערים ניס או סן טרופז, שדרות בן גוריון עולות לכיוון הים. מדובר היה במתחם חדשני וגאוני, אך גורמים מפוקפקים השתלטו עליו והאזור התמלא בחנויות מזכרות. ניתן בהשקעה קטנה להפוך את האזור מדוחה למושך - אפשר להקים מתחם אומנים ואופנה ולהפוך את האזורים הנטושים לתוססים, להוסיף תאורה ודלתות כדי שניתן יהיה לתפעל את האזור. אנחנו לאט לאט מנסים למשוך עסקים נוספים לאזור, הקמת המשרד באזור היא סוג של נקיטת עמדה, הבעיה שהאזור מצוי בבעלות פרטית, אם היה בבעלות העירייה האזור מזמן היה עובר מהפיכה."