הדולר שוב שינה כיוון דרומה: הזרים מגדילים את נפח הפעילות בישראל
המטבע האמריקני חוזר להיחלש היום (ג') מול רוב המטבעות כולל השקל הישראלי, זאת לאחר שאתמול רשם זינוק של 1.88% וחצה את רמת ה-4 שקלים לאחר שבסוכנות הדירוג העולמית חתכו את דירוג האשראי של אירלנד.
השער היציג נקבע לפני זמן קצר בירידה של 0.95% לרמה של 3.967 שקלים. האירו נחלש ב-0.57% לרמה של 5.506 שקלים. במסחר הבינלאומי נחלש הדולר מול האירו בכ-0.5% לשער של 1.3966 דולר לאירו. מול היין היפני נחלש הדולר בכ-0.4% ל-98 יין לדולר.
בבנק ישראל פרסמו היום נתונים הקשורים לפעילות בשוק המט"ח בחודש שעבר. במהלך חודש מאי יוסף השקל מול הדולר בשיעור של 4.9% זאת במקביל למגמת היחלשות הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם. מול האירו יוסף השקל בחודש מאי 2009 בשיעור של 0.9% ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, המייצג את השינוי בשקל מול שותפות הסחר העיקריות של ישראל, יוסף השקל בשיעור של 2.5%.
נפח המסחר בשוק המט"ח המקומי ב-19 ימי המסחר של מאי הסתכם בכ-81 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-60 מיליארד דולר בחודש אפריל 2009 (ב-17 ימי מסחר). כ-33 מיליארד דולר מסך המסחר היה בעסקות המרה משקלים למט"ח (ולהיפך), כ-39 מיליארד דולר בעסקות החלף וכ-8 מיליארד דולר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע). חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בחודש אפריל 2009 עמד על כ-55% בהשוואה לכ-51% בחודש אפריל.
הדולר עשוי לעלות בחזרה ל-1.3 דולר לאירו במהלך שלושת החודשים הקרובים במידה והכלכלה האמריקנית תראה סימנים של התאוששות והחששות שהמשקיעים הזרים יפחיתו את החזקות אגרות החוב הממשלתיות יתפוגגו, כך אומרים במחלקת המחקר של הבנק השוויצרי UBS.
הערות האחרונות של בכירים ביפן, בהודו ובדרום קוריאה מצביעות על כך שהביקוש לאגרות חוב של ממשלת ארה"ב יישאר חזק, כתבו האנליסטים ב-UBS. בשבוע שעבר, הדולר עלה לשיא של 3 שבועות מול היין היפני אחרי שדו"ח של משרד התעסוקה האמריקני הצביע על כך שמספר המשרות שירדו מהמצבה של המשק היה קטן מהתחזיות.
"הראלי החד בדולר אחרי פרסום נתוני התעסוקה מראה כי דובי הדולר צריכים לחשוש מלמכור את הדולר ברמות נמוכות היסטוריות בהן הוא נסחר", כתבו האסטרטגים של UBS.
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
