יהודה מורגנשטרן ומתן יגל (צילום: דרור סיתהכל)
יהודה מורגנשטרן ומתן יגל (צילום: דרור סיתהכל)

"הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"

העימות בין משרד האוצר למשרד השיכון בנוגע לתוכנית דירה בהנחה נמשך; בתגובה לטענה של מנכ"ל משרד השיכון לפיה התוכנית מאפשרת דיור בר השגה לצעירים רבים, טען סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי "ההתוכנית העלתה את הביקושים ואת מחירי הדיור, לא סתם בעשור האחרון מחירי הדיור עלו כל כך הרבה"

"מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות. הגרלות זה הזוי, אם הייתי אומר לכם להגריל קצבאות ילדים?", את הדברים הללו אמר היום מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. זאת, על רקע ההתנגדות החריפה של משרד האוצר להמשך תקצובה של תוכנית דירה בהנחה, שהובילה לכך שהדיון בהצעת החוק על הארכת תוקפה הורד בשבוע שעבר מסדר יומה של בישיבת מועצת מקרקעי ישראל. .


יגל אמר את הדברים במגרת פאנל שנערך  היום בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים בירושלים. בפאנל השתתף גם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, שטען כי "130 אלף משקי בית זכו בתוכנית דירה בהנחה, הוודאות בשוק הנדל"ן בעשור האחרון היא באמצעות תוכנית הדיור הממשלתית והדרך שלנו לתת לאזרח הקצה פתרון זה לראות אותו מקבל דיור בר השגה. זאת השפעה מטורפת על 130 אלף משקי בית, והדרך היחידה שלנו לוודא שאף אחד לא דוגר על מכרזים".


מנגד, יגל, המשמש כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הסביר את ההתנגדות של המשרד לתוכנית: "ברמה הכלכלית הכי פשוטה, כל גלגול של תוכני דירה בהנחה מעלה ביקושים. בכלכלה יש חוק פשוט: כשהביקושים עולים, המחירים עולים. נכון, אותו בר מזל שזכה באותה דירה קיבל מתנה מאוד גדולה של חצי מיליון-מיליון שקל ובשבילו זה מדהים, ונכון שאמלא התוכנית זוגות צעירים לא היו נכנסים לשוק הנדל"ן. אבל כמדינה ברמת המאקרו, התוכנית העלתה את הביקושים ואת מחירי הדיור, לא סתם בעשור האחרון מחירי הדיור עלו כל כך הרבה. האם זאת הסיבה היחידה? ברור שלא, אבל גם ברור לכל כלכלן שתוכנית כזו מעלה את המחירים".


על כך השיב מורגנשטרן: "אי אפשר לבטל תוכנית אחת בלי להביא תוכנית מדף. זו טעות פטאלית. מה יקרה ל-100 אלף משקי הבית שממתינים לזכות? יש 5,000 דירות על המדף שממתינות להגרלה מחר בבוקר. בפברואר 2024 עברה החלטה להשקיע שני מיליארד שקל בענף הנדל"ן, בשנת מלחמה. אחרי עבודה מאומצת עם רשות האוכלוסין הבאנו מעל 30 אלף עובדים זרים. אם נמשיך עם המומנטום הזה נראה שינוי מגמה גם במחירים".


עם דברים אלה יגל הסכים ואמר כי "אם נמשיך להצליח להגדיל את ההיצע עוד יותר, וצריך לזכור שאת 2024 סיימנו על מספר התחלות הבנייה הגבוה ביותר ב-5 השנים האחרונות למרות שנת המלחמה, אם נצליח להישאר במספרים האלה – אין לי ספק שהמחירים לא יעלו ואף יכולים לרדת".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עזבו 04/04/2025 09:16
    הגב לתגובה זו
    טראמפ שיבש את כול הכלכלה העולמית אנשים מאבדים הון בבורסה ולא יהיה להם כסף לנדלןחכן קצת ותראו ירידת מחיריםמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים...
  • 9.
    Shafik 03/04/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
    לא הגרלות שמחכים להן המון זמן ומאטות עוד יותר את תהליך הבניה
  • 8.
    צודק 02/04/2025 15:47
    הגב לתגובה זו
    צריך לעצור את כול הטרלול הזה שנועד לדעתי לעזור לקבלניםועכשיו הם שוב בבעיה הציבור כבר לא מתנפל והם נשארים תקועים ומשווקים בלחץ מבצעי מכירות בפסח לתמימים... חכו קצת ותראו איך המחירים יורדים
  • 7.
    אנונימי 02/04/2025 15:22
    הגב לתגובה זו
    המחירים עוד יעלו... ומי ישלם מטומטמים.יש גבול לעושק גנבים הכול בדרך לקריסה כמו מגדל קלפים. קבלנים וכול מנפחים הבועה יפשטו את הרגל עור במהרה.חכו ותראו
  • 6.
    בתקופת כחלון שהיו הרבה הגרלות מחירי הדירות לא עלו (ל"ת)
    תפסיקו לשקר 02/04/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בנימין 02/04/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
    מאז 2008 עלתה כמות המשקיעים מ 60000 ל 360000.כסף זול בתקופת רבית ה 0 והעדר אלטרנטיבה סולידית להשקעה.ככה פשוט!פורש עם 600 אלף שח רכש דירה כעבור מס שנים משכן אותה ורכש עוד דירה ככה פשוט.לכאורה היום אין היגיון בהשקעה מסוג זה אך הפסיכוליה משחקת.. ככה פשטמכרו את העתיד של הצעירים למשקיעים.כמו הרבה חברות ממשלתיות במשק
  • 4.
    בבר מהממד 02/04/2025 13:31
    הגב לתגובה זו
    ורוב הקבלנים הבינוניים פלוס פושטים רגל .קבלנוס חזירנוס פושטים רגלוס
  • 3.
    סבסוד רק ליוצאי צבא ולמילואימניקים!!! (ל"ת)
    פשוט וקל!! 02/04/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Ron DeSantis 02/04/2025 12:42
    הגב לתגובה זו
    למידאס כל מה שהוא היה נוגע בו היה הופך לזהב ולביבי כל מה שהוא נוגע בו הופך לזבל
  • יסכה 02/04/2025 21:25
    הגב לתגובה זו
    נתניהוהרס וחורבן
  • 1.
    רגע לפני שהכל קורס מספרים את האמת המרצע יצא מין השק ויסות למסתכן תוכנית פושעת (ל"ת)
    רועי 02/04/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי זו הייתה תכנית להצלת הקבלנים וחלוקת דירות בהנחה של מיליונים למקורבים לכאורה (ל"ת)
    לדעתי 02/04/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.