הירשמו
  1. ראשי
  2. קרנות נאמנות

הציבור לוקח צעד אחורה: האטה בקצב הגיוסים בקרנות המנייתיות והמסורתיות

נדב לוי |
נושאים בכתבה קרנות קרנות נאמנות תעשיית הקרנות

את שבוע המסחר האחרון חתמו המדדים המובילים בבורסה המקומית בתשואות מעורבות כאשר מדד המעו"ף איבד בסיכום השבוע 0.9% ובכך השלים שבוע רביעי רצוף של ירידות, ואילו מדד ת"א 90 הוסיף שיעור זניח של 0.1%. מעבר לים, מתווה העלאות הריבית המתון יחסית שהציג הפד' בעדכון הריבית בשבוע החולף נתן את אותתיו ושלח את מדדי הוול סטריט למהלך עליות, כאשר ה-S&P500 חתם את השבוע בעלייה של 0.24 ובצמוד לרמת שיא כל הזמנים ומדד הנאסד"ק התחזק בשיעור של 0.67%.

עם זאת, המדדים בבורסה המקומית עדיין נותרים עם תשואות מעורבות מתחילת השנה כאשר מדד המעו"ף (ת"א 35 החדש) רשם תשואה שלילית עד כה של כ-3% בעיקר בשל הסנטימנט השלילי במניות הפארמה. בצד החיובי, מדד ת"א 90 התחזק בשיעור חד של כ-9%.

בתוך כך, הציבור מצידו האט בשבוע החולף את הזרמת הכספים לקרנות כאשר קצב הגיוסים בקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) ירד השבוע והסתכם ב-4 ימי מסחר בכ-430 מיליון שקל בלבד המתחלקים לגיוס של 475 מיליון שקל בקרנות המנוהלות ופדיונות של כ-45 מיליון שקל בקרנות המחקות. זאת, לעומת גיוס של כ-725 מיליון שקל בשבוע הראשון לחודש, כך ע"פ אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

החשיפה העיקרית לשוק מגיעה גם הפעם בעיקר באמצעות קרנות האג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90 ו-20/80, שרשמו בסיכום השבוע החולף גיוסים של כ-490 מיליון שקל (לעומת 775 מיליון שקל בשבוע קודם לכן) ומתחילת החודש סכום של כ-1.27 מיליארד שקל, המקנה להן את הקטגוריה המגייסת ביותר, בהפרש ניכר מהקבוצה השנייה - זו של הקרנות המנייתיות שרשמה בשבוע החולף גיוס של כ-190 מיליון שקל. 

בתוך כך, הקרנות המנייתיות מציגות חולשה כאשר גם הפעם מדובר בקצב נמוך יחסית ממש שאפיין אותך בתחילת החודש. הקרנות המנייתיות כאמור גייסו השבוע כ-190 מיליון שקל הנחלקים לגיוסים של כ-120 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-50 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 20 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל.

קטגוריה נוספת שרשמה נסיגה מהשבוע קודם לכן הינה אגרות החוב הקונצרניות שלמרות שמדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית נאה של עד 0.6%, קרנות אג"ח קונצרני רשמו ירידה בקצב הגיוסים משבוע קודם שעמד על כ-285 מיליון שקל לסכום של כ-145 מיליון שקל בלבד. מתחילת החודש, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-430 מיליון שקל.

מנגד, אגרות החוב הממשלתיות חתמו במגמה חיובית כאשר מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף עלייה נאה של 0.65% ובעקבות כך קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה ירד משמעותית השבוע לסכום של כ-235 מיליון שקל לעומת 400 מיליון שקל בשבוע קודם לכן. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-635 מיליון שקל והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.         

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות תעודות סל זהב


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

להמשך הכתבה לחץ כאן