הציבור לוקח צעד אחורה: האטה בקצב הגיוסים בקרנות המנייתיות והמסורתיות

נדב לוי |

את שבוע המסחר האחרון חתמו המדדים המובילים בבורסה המקומית בתשואות מעורבות כאשר מדד המעו"ף איבד בסיכום השבוע 0.9% ובכך השלים שבוע רביעי רצוף של ירידות, ואילו מדד ת"א 90 הוסיף שיעור זניח של 0.1%. מעבר לים, מתווה העלאות הריבית המתון יחסית שהציג הפד' בעדכון הריבית בשבוע החולף נתן את אותתיו ושלח את מדדי הוול סטריט למהלך עליות, כאשר ה-S&P500 חתם את השבוע בעלייה של 0.24 ובצמוד לרמת שיא כל הזמנים ומדד הנאסד"ק התחזק בשיעור של 0.67%.

עם זאת, המדדים בבורסה המקומית עדיין נותרים עם תשואות מעורבות מתחילת השנה כאשר מדד המעו"ף (ת"א 35 החדש) רשם תשואה שלילית עד כה של כ-3% בעיקר בשל הסנטימנט השלילי במניות הפארמה. בצד החיובי, מדד ת"א 90 התחזק בשיעור חד של כ-9%.

בתוך כך, הציבור מצידו האט בשבוע החולף את הזרמת הכספים לקרנות כאשר קצב הגיוסים בקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) ירד השבוע והסתכם ב-4 ימי מסחר בכ-430 מיליון שקל בלבד המתחלקים לגיוס של 475 מיליון שקל בקרנות המנוהלות ופדיונות של כ-45 מיליון שקל בקרנות המחקות. זאת, לעומת גיוס של כ-725 מיליון שקל בשבוע הראשון לחודש, כך ע"פ אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

החשיפה העיקרית לשוק מגיעה גם הפעם בעיקר באמצעות קרנות האג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90 ו-20/80, שרשמו בסיכום השבוע החולף גיוסים של כ-490 מיליון שקל (לעומת 775 מיליון שקל בשבוע קודם לכן) ומתחילת החודש סכום של כ-1.27 מיליארד שקל, המקנה להן את הקטגוריה המגייסת ביותר, בהפרש ניכר מהקבוצה השנייה - זו של הקרנות המנייתיות שרשמה בשבוע החולף גיוס של כ-190 מיליון שקל. 

בתוך כך, הקרנות המנייתיות מציגות חולשה כאשר גם הפעם מדובר בקצב נמוך יחסית ממש שאפיין אותך בתחילת החודש. הקרנות המנייתיות כאמור גייסו השבוע כ-190 מיליון שקל הנחלקים לגיוסים של כ-120 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-50 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 20 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל.

קטגוריה נוספת שרשמה נסיגה מהשבוע קודם לכן הינה אגרות החוב הקונצרניות שלמרות שמדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית נאה של עד 0.6%, קרנות אג"ח קונצרני רשמו ירידה בקצב הגיוסים משבוע קודם שעמד על כ-285 מיליון שקל לסכום של כ-145 מיליון שקל בלבד. מתחילת החודש, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-430 מיליון שקל.

מנגד, אגרות החוב הממשלתיות חתמו במגמה חיובית כאשר מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף עלייה נאה של 0.65% ובעקבות כך קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה ירד משמעותית השבוע לסכום של כ-235 מיליון שקל לעומת 400 מיליון שקל בשבוע קודם לכן. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-635 מיליון שקל והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.         

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.