זה שוק המניות אליו זורם בימים אלו כסף גדול מאוד - גם ע"י הציבור הישראלי
קצת יותר מחודשיים מתחילת 2015, ובינתיים זו ללא ספק השנה של בורסות אירופה. הדאקס זינק השנה 17.8% בזמן שה-S&P500 עלה 0.6% בלבד והמעו"ף עלה 4.4%. ושימו לב לזרימת הכסף האדירה לכיוון הבורסות ביבשת האירופית.
בשבוע החולף קרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב שמשקיעות בוול סטריט רשמו גיוס של של 72 מיליון דולר, וזאת מול קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות מעבר לים (כלומר מחוץ לארה"ב) שרשמו גיוס עתק של 2.36 מיליארד דולר - ההנחה היא שמרבית הכסף הזה הושקע באירופה (אך כסף זורם גם לסין ויפן). מדובר בגיוסים הכבדים ביותר בקרנות חו"ל בארה"ב מזה חצי שנה ושבוע שלישי ברציפות של גיוסים כבדים מול גיוסים דלילים בקרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות במניות אמריקניות.
גם הציבור בישראל קונה מניות באירופה. לפי נתוני בנק ישראל לחודש פברואר, היקף זרימת הכסף בתעודות הסל שמשקיעות בוול סטריט נחתך ביותר מחצי לעומת ינואר ועמד על 531 מיליון שקלים. מול זאת, אחרי 5 חודשים רצופים של פדיונות בתעודות על אירופה, בפברואר נרשם גיוס של 457 מיליון שקלים.
ליאור קידר, סמנכ"ל השקעות בברק בית השקעות: "שוקי המניות אמורים להקדים תמיד את הכלכלה הריאלית, מתוך ציפייה להתפתחויות חיוביות או שליליות. כיום, השוק האמריקאי נמצא בשיאו ובצדק הכלכלה נמצאת במקום מצוין. עם זאת, סביר שמעתה הדברים ייעשו רגישים יותר ולכן אנו צופים שגם השווקים יהיו עצבניים ותנודתיים הרבה יותר ממה שהתרגלנו בשנה האחרונה. מכאן שאנו ממליצים להקטין חשיפה לשוק האמריקאי ולעבור לשווקי אירופה ואסיה, תוך העדפה לשוק הגרמני והיפני."
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הגדול של הדאקס (בכחול) מול המעו"ף (חום) וה-S&P500 (ורוד):
- 7.05377106200 (ל"ת)Yossi 09/03/2015 13:46הגב לתגובה זו
- 6.מכינים לכם מלכודת. (ל"ת)התרעת צונמי 09/03/2015 09:23הגב לתגובה זו
- 5.מתי נזכרו לומר על הדקס שכבר בשלבי סיום סופי (ל"ת)חיים 09/03/2015 08:11הגב לתגובה זו
- 4.vc מני 09/03/2015 05:59הגב לתגובה זוהרגולציה מנסה להאאות חיה ובועטת
- 3.ינשוף 08/03/2015 23:03הגב לתגובה זויש גבול
- 2.אבי 08/03/2015 22:19הגב לתגובה זוביבי הטינופת מתחבר לכל אחד שהוא מזהה שיש לו כח ואז דואג להרוס אותו ואז נקסט לטמבל הבא וככה הוא נשאר בשלטון על חשבון כל טמבל שקונה את הלוקשים שביבי מוכר לו, 9 שנים ו68 חיילים מתו סתם רק במבצע צוק איתן בזמן שהליכוד ידע על קיום המנהרות ולא עשה דבר כדי שיהיה לו מבצע קלף בשביל שיבחרו בו ובפשוט יותר הליכוד משחק בחיים שלכם כדי להבחר...שטייניץ הטינופת השאיר ללפיד גרעון של 40 מיליארד שקל, ניסן סלומינסקי העביר להתנחלויות מאות מיליוני שקלים גם כשפיזרו את הכנסת והוא עדיין לא בכלא, זקנים מתים מתת תזונה ומחוסר אמצעי חימום וילדים רעבים ואומרים שהם לא רעבים כדי שאמא שלהם תוכל...כל המדינה קומבינות ראשי ערים וליכודניקים רגילים שמקבלים ג'ובים מהליכוד המטונף המושחת והמזוהם בשביל קולות בקלפי,כל המשטרה מכון ליווי ואונס בחוקיות, כל הרחוב מלא באונס פשע סכינים ורצח של עולם תחתון,40 מילארד שקל שהלכו יעני לתקיפה באירן ויעני ולטיפול במנהרות, ראש ממשלה שדופק גלידת פיסטוק באווירת ריחות ריחניים ב11 אלף ומשקאות ב100 אלף בעודו שוכב על מיטה במטוס במיליון וחצי אשכרה צ'אוצ'סקו, ראש ממשלה שמזיין מהצד נשים בפרשת הקלטת
- 1.קליפ 08/03/2015 19:31הגב לתגובה זותחזרו לכאן במעוף 1800 בעצם לא....חכו למעוף 3000 בלתי ניתפס! מטורף....צפו בגרף!!!
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
