זה שוק המניות אליו זורם בימים אלו כסף גדול מאוד - גם ע"י הציבור הישראלי
בורסה קצת יותר מחודשיים מתחילת 2015, ובינתיים זו ללא ספק השנה של בורסות אירופה. הדאקס זינק השנה 17.8% בזמן שה-S&P500 עלה 0.6% בלבד והמעו"ף עלה 4.4%. ושימו לב לזרימת הכסף האדירה לכיוון הבורסות ביבשת האירופית.
בשבוע החולף קרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב שמשקיעות בוול סטריט רשמו גיוס של של 72 מיליון דולר, וזאת מול קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות מעבר לים (כלומר מחוץ לארה"ב) שרשמו גיוס עתק של 2.36 מיליארד דולר - ההנחה היא שמרבית הכסף הזה הושקע באירופה (אך כסף זורם גם לסין ויפן). מדובר בגיוסים הכבדים ביותר בקרנות חו"ל בארה"ב מזה חצי שנה ושבוע שלישי ברציפות של גיוסים כבדים מול גיוסים דלילים בקרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות במניות אמריקניות.
גם הציבור בישראל קונה מניות באירופה. לפי נתוני בנק ישראל לחודש פברואר, היקף זרימת הכסף בתעודות הסל שמשקיעות בוול סטריט נחתך ביותר מחצי לעומת ינואר ועמד על 531 מיליון שקלים. מול זאת, אחרי 5 חודשים רצופים של פדיונות בתעודות על אירופה, בפברואר נרשם גיוס של 457 מיליון שקלים.
ליאור קידר, סמנכ"ל השקעות בברק בית השקעות: "שוקי המניות אמורים להקדים תמיד את הכלכלה הריאלית, מתוך ציפייה להתפתחויות חיוביות או שליליות. כיום, השוק האמריקאי נמצא בשיאו ובצדק הכלכלה נמצאת במקום מצוין. עם זאת, סביר שמעתה הדברים ייעשו רגישים יותר ולכן אנו צופים שגם השווקים יהיו עצבניים ותנודתיים הרבה יותר ממה שהתרגלנו בשנה האחרונה. מכאן שאנו ממליצים להקטין חשיפה לשוק האמריקאי ולעבור לשווקי אירופה ואסיה, תוך העדפה לשוק הגרמני והיפני."
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הגדול של הדאקס (בכחול) מול המעו"ף (חום) וה-S&P500 (ורוד):
- 7.05377106200 (ל"ת)Yossi 09/03/2015 13:46הגב לתגובה זו
- 6.מכינים לכם מלכודת. (ל"ת)התרעת צונמי 09/03/2015 09:23הגב לתגובה זו
- 5.מתי נזכרו לומר על הדקס שכבר בשלבי סיום סופי (ל"ת)חיים 09/03/2015 08:11הגב לתגובה זו
- 4.vc מני 09/03/2015 05:59הגב לתגובה זוהרגולציה מנסה להאאות חיה ובועטת
- 3.ינשוף 08/03/2015 23:03הגב לתגובה זויש גבול
- 2.אבי 08/03/2015 22:19הגב לתגובה זוביבי הטינופת מתחבר לכל אחד שהוא מזהה שיש לו כח ואז דואג להרוס אותו ואז נקסט לטמבל הבא וככה הוא נשאר בשלטון על חשבון כל טמבל שקונה את הלוקשים שביבי מוכר לו, 9 שנים ו68 חיילים מתו סתם רק במבצע צוק איתן בזמן שהליכוד ידע על קיום המנהרות ולא עשה דבר כדי שיהיה לו מבצע קלף בשביל שיבחרו בו ובפשוט יותר הליכוד משחק בחיים שלכם כדי להבחר...שטייניץ הטינופת השאיר ללפיד גרעון של 40 מיליארד שקל, ניסן סלומינסקי העביר להתנחלויות מאות מיליוני שקלים גם כשפיזרו את הכנסת והוא עדיין לא בכלא, זקנים מתים מתת תזונה ומחוסר אמצעי חימום וילדים רעבים ואומרים שהם לא רעבים כדי שאמא שלהם תוכל...כל המדינה קומבינות ראשי ערים וליכודניקים רגילים שמקבלים ג'ובים מהליכוד המטונף המושחת והמזוהם בשביל קולות בקלפי,כל המשטרה מכון ליווי ואונס בחוקיות, כל הרחוב מלא באונס פשע סכינים ורצח של עולם תחתון,40 מילארד שקל שהלכו יעני לתקיפה באירן ויעני ולטיפול במנהרות, ראש ממשלה שדופק גלידת פיסטוק באווירת ריחות ריחניים ב11 אלף ומשקאות ב100 אלף בעודו שוכב על מיטה במטוס במיליון וחצי אשכרה צ'אוצ'סקו, ראש ממשלה שמזיין מהצד נשים בפרשת הקלטת
- 1.קליפ 08/03/2015 19:31הגב לתגובה זותחזרו לכאן במעוף 1800 בעצם לא....חכו למעוף 3000 בלתי ניתפס! מטורף....צפו בגרף!!!
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
