המגמה ברורה - זה האפיק בו הציבור מוכר ללא הפסקה

מערכת Bizportal | (4)

הכסף ממשיך לברוח מהקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בארץ, ומצד שני להיכנס לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל. בשבוע החולף אמנם נרשמו עליות של כ-0.4% במדד התל בונד אבל הציבור המשיך בשלו - פדיונות של כ-200 מיליון שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א.

מתחילת 2015 נרשמו פדיונות ענק של 1.32 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א, ומול זה - נרשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח חו"ל. כלומר המגמה ברורה, כסף יוצא ממקום אחד ועובר למקום אחר. באפן כללי נציין כי הקרנות הקונצרניות שמשקיעות בישראל רושמות פדיונות עבר 9 חודשים ברציפות. בסוף מאי 2014  הקרנות הקונצרניות ניהלו כ-37.4 מיליארד שקלים, ואילו נכון להיום הן מנהלות כ-28.9 מיליארד שקלים בלבד, כלומר הציבור מכר בהיקף של 7.5 מיליארד שקלים - חלק גדול מהכסף הזה עבר לקרנות אג"ח חו"ל. מי הן קרנות חו"ל שהן לפי שעה הכוכבות ב-2015? לטבלה לחץ כאן

האפיק אליו זרם הסכום הגדול ביותר היה קרנות אג"ח מדינה (גיוסים של 380 מיליון שקלים) וזה דווקא בשבוע בו נרשמה ירידה של 0.2% באפיק הממשלתי הכללי, בעיקר בשל עליית תשואות מעבר לים אחרי נתון התעסוקה האמריקני שהכה את התחזיות ובשוק מעריכים כעת כי העלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד (חודש יוני).

ברכיב המנייתי, עניינים כמעט כרגיל, גיוס של 80 מיליון שקלים בקרנות מניות חו"ל, ומנגד פדיונות של 10 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 15/02/2015 21:24
    הגב לתגובה זו
    מחכה שיעלו את 2 האחוז שהפסדתי ואברח כול עוד נפשי בי
  • 2.
    למה להלוות כספים לאנשים כמו תשובה? (ל"ת)
    אל תאמינו בנדיבים 15/02/2015 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 15/02/2015 16:36
    הגב לתגובה זו
    בשבוע האחרון היתה דווקא שחיטה באגח זרים. במיוחד ארוכים. כל הציבור בהמוניו קונה אגח בתשואה דולרית של 2-3% לשנה בתעודות עם דמי ניהול של 0.8. שלא נדבר על שהדולר (שגבוה בממוצע היסטורי) הוא גם פקטור. התעודות האלה עשו תשואה בשנה אחרונה כמו שיעשו כנראה בחמש שנים הקרובות או אף גרוע מזה. זה קצת מזכיר את הגיוסי שיא בקרנות מקמ בתחילת 2009. לא כל הנוצץ זהב. איפה הייתם לפני שנה אם כבר... עכשיו הסוסים בדרך לברוח מהאורבה.... תנו למי שקורא את הכתבה גם את הנתונים האלה. לא רק את הנתונים היבשים שבגללם בדכ עושים טעויות...
  • כנראה שנינו היחידים בעולם .עצוב (ל"ת)
    יש צדיקים בסדום 15/02/2015 17:38
    הגב לתגובה זו
השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל |

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות