המגמה ברורה - זה האפיק בו הציבור מוכר ללא הפסקה
הכסף ממשיך לברוח מהקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בארץ, ומצד שני להיכנס לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל. בשבוע החולף אמנם נרשמו עליות של כ-0.4% במדד התל בונד אבל הציבור המשיך בשלו - פדיונות של כ-200 מיליון שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א.
מתחילת 2015 נרשמו פדיונות ענק של 1.32 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א, ומול זה - נרשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח חו"ל. כלומר המגמה ברורה, כסף יוצא ממקום אחד ועובר למקום אחר. באפן כללי נציין כי הקרנות הקונצרניות שמשקיעות בישראל רושמות פדיונות עבר 9 חודשים ברציפות. בסוף מאי 2014 הקרנות הקונצרניות ניהלו כ-37.4 מיליארד שקלים, ואילו נכון להיום הן מנהלות כ-28.9 מיליארד שקלים בלבד, כלומר הציבור מכר בהיקף של 7.5 מיליארד שקלים - חלק גדול מהכסף הזה עבר לקרנות אג"ח חו"ל. מי הן קרנות חו"ל שהן לפי שעה הכוכבות ב-2015? לטבלה לחץ כאן
האפיק אליו זרם הסכום הגדול ביותר היה קרנות אג"ח מדינה (גיוסים של 380 מיליון שקלים) וזה דווקא בשבוע בו נרשמה ירידה של 0.2% באפיק הממשלתי הכללי, בעיקר בשל עליית תשואות מעבר לים אחרי נתון התעסוקה האמריקני שהכה את התחזיות ובשוק מעריכים כעת כי העלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד (חודש יוני).
ברכיב המנייתי, עניינים כמעט כרגיל, גיוס של 80 מיליון שקלים בקרנות מניות חו"ל, ומנגד פדיונות של 10 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.
- 3.משה 15/02/2015 21:24הגב לתגובה זומחכה שיעלו את 2 האחוז שהפסדתי ואברח כול עוד נפשי בי
- 2.למה להלוות כספים לאנשים כמו תשובה? (ל"ת)אל תאמינו בנדיבים 15/02/2015 16:43הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 15/02/2015 16:36הגב לתגובה זובשבוע האחרון היתה דווקא שחיטה באגח זרים. במיוחד ארוכים. כל הציבור בהמוניו קונה אגח בתשואה דולרית של 2-3% לשנה בתעודות עם דמי ניהול של 0.8. שלא נדבר על שהדולר (שגבוה בממוצע היסטורי) הוא גם פקטור. התעודות האלה עשו תשואה בשנה אחרונה כמו שיעשו כנראה בחמש שנים הקרובות או אף גרוע מזה. זה קצת מזכיר את הגיוסי שיא בקרנות מקמ בתחילת 2009. לא כל הנוצץ זהב. איפה הייתם לפני שנה אם כבר... עכשיו הסוסים בדרך לברוח מהאורבה.... תנו למי שקורא את הכתבה גם את הנתונים האלה. לא רק את הנתונים היבשים שבגללם בדכ עושים טעויות...
- כנראה שנינו היחידים בעולם .עצוב (ל"ת)יש צדיקים בסדום 15/02/2015 17:38הגב לתגובה זו
קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
