המגמה ברורה - זה האפיק בו הציבור מוכר ללא הפסקה
הכסף ממשיך לברוח מהקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בארץ, ומצד שני להיכנס לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל. בשבוע החולף אמנם נרשמו עליות של כ-0.4% במדד התל בונד אבל הציבור המשיך בשלו - פדיונות של כ-200 מיליון שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א.
מתחילת 2015 נרשמו פדיונות ענק של 1.32 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א, ומול זה - נרשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח חו"ל. כלומר המגמה ברורה, כסף יוצא ממקום אחד ועובר למקום אחר. באפן כללי נציין כי הקרנות הקונצרניות שמשקיעות בישראל רושמות פדיונות עבר 9 חודשים ברציפות. בסוף מאי 2014 הקרנות הקונצרניות ניהלו כ-37.4 מיליארד שקלים, ואילו נכון להיום הן מנהלות כ-28.9 מיליארד שקלים בלבד, כלומר הציבור מכר בהיקף של 7.5 מיליארד שקלים - חלק גדול מהכסף הזה עבר לקרנות אג"ח חו"ל. מי הן קרנות חו"ל שהן לפי שעה הכוכבות ב-2015? לטבלה לחץ כאן
האפיק אליו זרם הסכום הגדול ביותר היה קרנות אג"ח מדינה (גיוסים של 380 מיליון שקלים) וזה דווקא בשבוע בו נרשמה ירידה של 0.2% באפיק הממשלתי הכללי, בעיקר בשל עליית תשואות מעבר לים אחרי נתון התעסוקה האמריקני שהכה את התחזיות ובשוק מעריכים כעת כי העלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד (חודש יוני).
ברכיב המנייתי, עניינים כמעט כרגיל, גיוס של 80 מיליון שקלים בקרנות מניות חו"ל, ומנגד פדיונות של 10 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.
- 3.משה 15/02/2015 21:24הגב לתגובה זומחכה שיעלו את 2 האחוז שהפסדתי ואברח כול עוד נפשי בי
- 2.למה להלוות כספים לאנשים כמו תשובה? (ל"ת)אל תאמינו בנדיבים 15/02/2015 16:43הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 15/02/2015 16:36הגב לתגובה זובשבוע האחרון היתה דווקא שחיטה באגח זרים. במיוחד ארוכים. כל הציבור בהמוניו קונה אגח בתשואה דולרית של 2-3% לשנה בתעודות עם דמי ניהול של 0.8. שלא נדבר על שהדולר (שגבוה בממוצע היסטורי) הוא גם פקטור. התעודות האלה עשו תשואה בשנה אחרונה כמו שיעשו כנראה בחמש שנים הקרובות או אף גרוע מזה. זה קצת מזכיר את הגיוסי שיא בקרנות מקמ בתחילת 2009. לא כל הנוצץ זהב. איפה הייתם לפני שנה אם כבר... עכשיו הסוסים בדרך לברוח מהאורבה.... תנו למי שקורא את הכתבה גם את הנתונים האלה. לא רק את הנתונים היבשים שבגללם בדכ עושים טעויות...
- כנראה שנינו היחידים בעולם .עצוב (ל"ת)יש צדיקים בסדום 15/02/2015 17:38הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg)