המגמה ברורה - זה האפיק בו הציבור מוכר ללא הפסקה

מערכת Bizportal | (4)

הכסף ממשיך לברוח מהקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בארץ, ומצד שני להיכנס לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל. בשבוע החולף אמנם נרשמו עליות של כ-0.4% במדד התל בונד אבל הציבור המשיך בשלו - פדיונות של כ-200 מיליון שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א.

מתחילת 2015 נרשמו פדיונות ענק של 1.32 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א, ומול זה - נרשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח חו"ל. כלומר המגמה ברורה, כסף יוצא ממקום אחד ועובר למקום אחר. באפן כללי נציין כי הקרנות הקונצרניות שמשקיעות בישראל רושמות פדיונות עבר 9 חודשים ברציפות. בסוף מאי 2014  הקרנות הקונצרניות ניהלו כ-37.4 מיליארד שקלים, ואילו נכון להיום הן מנהלות כ-28.9 מיליארד שקלים בלבד, כלומר הציבור מכר בהיקף של 7.5 מיליארד שקלים - חלק גדול מהכסף הזה עבר לקרנות אג"ח חו"ל. מי הן קרנות חו"ל שהן לפי שעה הכוכבות ב-2015? לטבלה לחץ כאן

האפיק אליו זרם הסכום הגדול ביותר היה קרנות אג"ח מדינה (גיוסים של 380 מיליון שקלים) וזה דווקא בשבוע בו נרשמה ירידה של 0.2% באפיק הממשלתי הכללי, בעיקר בשל עליית תשואות מעבר לים אחרי נתון התעסוקה האמריקני שהכה את התחזיות ובשוק מעריכים כעת כי העלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד (חודש יוני).

ברכיב המנייתי, עניינים כמעט כרגיל, גיוס של 80 מיליון שקלים בקרנות מניות חו"ל, ומנגד פדיונות של 10 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 15/02/2015 21:24
    הגב לתגובה זו
    מחכה שיעלו את 2 האחוז שהפסדתי ואברח כול עוד נפשי בי
  • 2.
    למה להלוות כספים לאנשים כמו תשובה? (ל"ת)
    אל תאמינו בנדיבים 15/02/2015 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 15/02/2015 16:36
    הגב לתגובה זו
    בשבוע האחרון היתה דווקא שחיטה באגח זרים. במיוחד ארוכים. כל הציבור בהמוניו קונה אגח בתשואה דולרית של 2-3% לשנה בתעודות עם דמי ניהול של 0.8. שלא נדבר על שהדולר (שגבוה בממוצע היסטורי) הוא גם פקטור. התעודות האלה עשו תשואה בשנה אחרונה כמו שיעשו כנראה בחמש שנים הקרובות או אף גרוע מזה. זה קצת מזכיר את הגיוסי שיא בקרנות מקמ בתחילת 2009. לא כל הנוצץ זהב. איפה הייתם לפני שנה אם כבר... עכשיו הסוסים בדרך לברוח מהאורבה.... תנו למי שקורא את הכתבה גם את הנתונים האלה. לא רק את הנתונים היבשים שבגללם בדכ עושים טעויות...
  • כנראה שנינו היחידים בעולם .עצוב (ל"ת)
    יש צדיקים בסדום 15/02/2015 17:38
    הגב לתגובה זו
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל.

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.

קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל.

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.