המגמה ברורה - זה האפיק בו הציבור מוכר ללא הפסקה
הכסף ממשיך לברוח מהקרנות שמשקיעות באג"ח קונצרני בארץ, ומצד שני להיכנס לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל. בשבוע החולף אמנם נרשמו עליות של כ-0.4% במדד התל בונד אבל הציבור המשיך בשלו - פדיונות של כ-200 מיליון שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א.
מתחילת 2015 נרשמו פדיונות ענק של 1.32 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות שמשקיעות בת"א, ומול זה - נרשמו גיוסים של 1.35 מיליארד שקלים בקרנות אג"ח חו"ל. כלומר המגמה ברורה, כסף יוצא ממקום אחד ועובר למקום אחר. באפן כללי נציין כי הקרנות הקונצרניות שמשקיעות בישראל רושמות פדיונות עבר 9 חודשים ברציפות. בסוף מאי 2014 הקרנות הקונצרניות ניהלו כ-37.4 מיליארד שקלים, ואילו נכון להיום הן מנהלות כ-28.9 מיליארד שקלים בלבד, כלומר הציבור מכר בהיקף של 7.5 מיליארד שקלים - חלק גדול מהכסף הזה עבר לקרנות אג"ח חו"ל. מי הן קרנות חו"ל שהן לפי שעה הכוכבות ב-2015? לטבלה לחץ כאן
האפיק אליו זרם הסכום הגדול ביותר היה קרנות אג"ח מדינה (גיוסים של 380 מיליון שקלים) וזה דווקא בשבוע בו נרשמה ירידה של 0.2% באפיק הממשלתי הכללי, בעיקר בשל עליית תשואות מעבר לים אחרי נתון התעסוקה האמריקני שהכה את התחזיות ובשוק מעריכים כעת כי העלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד (חודש יוני).
ברכיב המנייתי, עניינים כמעט כרגיל, גיוס של 80 מיליון שקלים בקרנות מניות חו"ל, ומנגד פדיונות של 10 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א.
- 3.משה 15/02/2015 21:24הגב לתגובה זומחכה שיעלו את 2 האחוז שהפסדתי ואברח כול עוד נפשי בי
- 2.למה להלוות כספים לאנשים כמו תשובה? (ל"ת)אל תאמינו בנדיבים 15/02/2015 16:43הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 15/02/2015 16:36הגב לתגובה זובשבוע האחרון היתה דווקא שחיטה באגח זרים. במיוחד ארוכים. כל הציבור בהמוניו קונה אגח בתשואה דולרית של 2-3% לשנה בתעודות עם דמי ניהול של 0.8. שלא נדבר על שהדולר (שגבוה בממוצע היסטורי) הוא גם פקטור. התעודות האלה עשו תשואה בשנה אחרונה כמו שיעשו כנראה בחמש שנים הקרובות או אף גרוע מזה. זה קצת מזכיר את הגיוסי שיא בקרנות מקמ בתחילת 2009. לא כל הנוצץ זהב. איפה הייתם לפני שנה אם כבר... עכשיו הסוסים בדרך לברוח מהאורבה.... תנו למי שקורא את הכתבה גם את הנתונים האלה. לא רק את הנתונים היבשים שבגללם בדכ עושים טעויות...
- כנראה שנינו היחידים בעולם .עצוב (ל"ת)יש צדיקים בסדום 15/02/2015 17:38הגב לתגובה זו
השקעות אלטרנטיביותכמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
קרנות גידור - לא מה שחשבתם
בסוף הרבעון השלישי של 2025 ניהלה התעשייה סך של 23.6 מיליארד דולר, צמיחה של 7.8% תוך שנה. אריאל בינו מייסד ומנכ"ל קבוצת גלבוע: "קרנות הגידור בישראל מראות ביצועים עודפים, אנו מעריכים שמגמת הצמיחה תמשך". אבל האם זה נכון ויותר מזה - האם זה שווה את "החסרונות של קרנות הגידור? מיסוי גדול יותר וחוסר שקיפות. השקעה בקרנות נאמנות היא השקעה שבה אתם מקבלים מדי יום שער. בקרנות גידור זה לא כך. המיסוי בקרנות גידור הוא גבוה יותר ולא ניתן לקזז את הרווחים מהפסדים כמו בקרנות נאמנות ולא ניתן לעבור מבלי לשלם מס (בקרנות יהיה ניתן על פי תוכנית האוצר לאפשר מכירת קרנות נאמנות מבלי לשלם מס כל עוד זה תחת חשבון אחד גדול).
מעבר לכך, כשרואים את התשואות של הגופים האלו ברוטו ומבינים מה המשמעות לנטו (אחרי דמי ניהול גבוהים יחסית - לרבות 20% מהרווח-תשואה, אז מקבלים שיש הרבה קרנות נאמנות אפילו טובות יותר ולמרות שהן מוגבלות מבחינת יכולת ההשקעה (כללי ההשקעה עליהן לרבות הגבלה של שיעור התיק במניה בודדת ועוד).
ולראייה - קרנות הנאמנות בגידור שהן מוצר חדש יחסית שנועד לאפשר לתעשיית הקרנות להתחרות עם קרנות הגידור והן בהחלט מצליחות (למרות שגם הן גובות דמי ניהול גבוהים).
תעשיית קרנות הגידור היא התעשייה שצמחה הכי מעט בשנה האחרונה. על פי קבות גלבוע שמרכזת את הנתונים בתעשייה, היקף הנכסים המנוהל צמח ב-7.8% בשנה שבין סוף הרבעון השלישי 2024 לסוף הרבעון השלישי 2025. אבל תציצו לקרנות הנאמנות, שלוק המניות, ולכל המכשירים הפיננסים האחרים, הצמיחה שם הרבה יותר גדולה ועוד בשקלים (השקל עלה מול הדולר)
- קרנות גידור בנאמנות: ההזדמנות החדשה שפתוחה לכל משקיע
- מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור המוערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
