שימו לב - זה אפיק השקעה אליו מזרים כעת הציבור בארץ סכומי עתק
שבועיים בתוך 2015, ונראה שהמגמה מ-2014 נמשכת, זאת אחרי המהמורה הדרמטית בחודש דצמבר. לפי ניתוח של מיקי סבטליץ ממחלקת קשרי היועצים במיטב-דש הקרנות המסורתיות רשמו גיוסים של 440 מיליון שקלים בשבוע החולף, אך נציין כי מרבית הסכום (330 מיליון שקלים) זרמו ל'קרנות המחקות'.
אז לאן הזרים הציבור את הכסף? מעניין לראות שהקטגוריה שפתחה בצורה הטובה ביותר את 2015 היא קרנות אג"ח חו"ל עם גיוס של 209 מיליון שקלים בשבוע החולף ובסה"כ גיוסים של 441 מיליון שקלים מתחילת השנה (שבועיים). מדובר בהמשך ישיר למגמה מסוף 2014, כאשר בחודש דצמבר רשם אפיק זה גיוס אדיר של 1.44 מיליארד שקלים (כמעט שליש מהגיוס השנתי) וזה בזמן ששאר הקטגוריות בקרנות רשמו פדיונות עתק בחודש זה (7.8 מיליארד שקל!!). מי הן קרנות אג"ח חו"ל הגדולות שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר ב-2014?
משמעות הדבר היא שאחרי המהלך המאסיבי של הסטת האפיק המנייתי לחו"ל, הגיע תור האפיק האג"חי. ובעניין האפיק המנייתי, המגמה נמשכת. בשבוע החולף נרשמו גיוסים של 110 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל, ומנגד פדיונות של 40 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א. מתחילת השנה קרנות מניות בחו"ל רשמו גיוסים של כ-260 מיליון שקל ומנגד קרנות מניות בת"א רשמו פדיונות של 80 מיליון שקלים. כל זאת דווקא בזמן שהמעו"ף ירד 0.1% בשבועיים הראשון של 2015 בזמן שמהדד ה-S&P500 רשם ירידה של כמעט 2%.
קרנות אג"ח כללי (בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, כלומר 90-10 וכו') שהיו הלהיט הגדול של 2014 עם גיוסים של 18.3 מיליארד שקלים (כולל פדיונות של 4 מיליארד שקלים בדצמבר!) רשמו בשבוע החולף גיוסים של 150 מיליון שקלים ועברו לגיוס חיובי של 77 מיליון שקלים מתחילת השנה.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציבור ממשיך לצאת מהשוק הקונצרני. אחרי פדיונות של 2 מיליארד שקלים בקרנות הקונצרניות בדצמבר, בשבוע החולף רשמו קרנות אלו פדיונות של 150 מיליון שקלים. מדובר בגידול של 30% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הראשון של השנה, וכל זאת דווקא בזמן שהמדד הקונצרני דווקא עלה 0.5%.
- 7.דוד מ , 18/01/2015 20:44הגב לתגובה זולהיכנס , רק יש את העדר שרץ אחרי כתבות כאלו ומפסיד מהמכירה ומהקניה וחבל , עדיף להישאר ולהסתכל לטווח ארוך ולא להתפתות מכתבה כזו או אחרת
- 6.אנונימי 18/01/2015 14:47הגב לתגובה זוירידה של 0.5% התמג העסקי וירידה חדה של 6.5% בהשקעות הנכסים קבועים
- 5.משה 18/01/2015 12:56הגב לתגובה זוהפיתרון ---קרנות מעורבות
- 4.דני 18/01/2015 12:50הגב לתגובה זוומאחר את הרכבת.
- 3.אנונימי מינהל 18/01/2015 12:38הגב לתגובה זוהחבר'ה האלה מוכרים כבר שנים . מעטפות אצלם זה " ברפקעס"
- 2.זזזזז 18/01/2015 12:35הגב לתגובה זואם נדרשים לשלם עמלות קניה ומכירה, ומראש הרווח יהיה נמוך יותר מתעודות הסל לא ברורה האטרקטיביות של נמיר זה לעומת תעודות סל...
- 1.פיני 18/01/2015 12:30הגב לתגובה זוהקרנות הללו מחזיקות אגח במחמ לפחות בינוני...
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
