קצב הגיוסים בקרנות המנייתיות הולך ופוחת - לאן זורם עכשיו הכסף?

אחרי 3 שבועות רצופים של ירידות במדד ת"א 75 המשקיעים מורידים הילוך ומעדיפים פחות חשיפה למניות - לאן הכסף זרם?

האם מסתמן שינוי מגמה בהזרמת כספי הציבור לקרנות הנאמנות המנייתיות? אחרי שקצב הגיוסים לקרנות המנייתיות נחלש ב-20% בחודש נובמבר כולו, גם פתיחת חודש דצמבר מבשרת על ירידה בקצב הגיוסים. הפעם גוייסו 120 מיליון שקל בשבוע שחלף לעומת גיוסים של 150 מיליון שקל בשבוע הקודם - ירידה של 20% וירידה של 40% לעומת גיוסים של 200 מיליון שקל לפני שבועיים.

ייתכן שהירידה הנ"ל נובעת מהעובדה שלמרות שמדד המעו"ף עלה בשבוע החולף ב-0.74%, מדד ת"א 75 רשם דווקא ירידה של 1.2% והשלים 3 שבועות רצופים של ירידות במניות השורה השנייה, דבר שעשוי לגרום למשקיעים שלא להסיט כספים לקרנות החשופות למניות אלה. אפשר לציין ששני שלישים מהגיוסים לקרנות המנייתיות השבוע היו לקרנות מניות בחו"ל והשאר לקרנות מניות בישראל וגמישות.

עוד סימן לכך שהציבור מקטין חשיפה לסיכון נובעת מהמגמה המעורבת באפיק השקלי. בקרב הקרנות השיקליות נרשמו גיוסים של כ-210 מיליון בשבוע החולף וכ-1.6 מיליארד שקל מתחילת השנה. בנוסף, נרשמו פדיונות של כ-76 מיליון שקל בלבד בקרב הקרנות הכספיות שאינן חשופות כלל למניות - ירידה חדה בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם.

נתון בולט נוסף הינו הגיוסים הגדולים לקרנות האג"ח הכלליות שעמדו על 750 מיליון שקל והיוו 60% מסך כל הגיוסים לקרנות בשבוע החולף. המדובר בקרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו'. זהו האפיק הגדול והמגייס ביותר מבין הקרנות המסורתיות מתחילת שנה, עם נכסים בסך של כ-48 מיליארד שקל המהווים כ-29% מהקרנות המסורתיות.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו עליות שערים: מדד התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד כ-0.2% ובהמשך לכך נרשמה עלייה של 0.3% במדד קונצרני כללי. בעקבות זאת, ולמרות מרווחים נמוכים לעומת אגרות החוב הממשלתיות ותשואות נמוכות, קצב הגיוסים בקרנות אג"ח קונצרני זינק השבוע פי 1.5 לעומת השבוע הקודם. זאת, לאחר שגייסו השבוע כ-130 מיליון שקל מתוכם כ-60 מיליון שקל דרך קרנות מחקות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    daniel solin 09/12/2013 09:20
    הגב לתגובה זו
    השקעה במדדים בלבד. ללא דמי ניהול. אל תתנו לאף אחד לנהל לכן כסף. hasolidit.com
  • 2.
    אנליסט עממי 08/12/2013 19:33
    הגב לתגובה זו
    השקעת הציבור והקרנות באגחים הרבה יותר מאשר במניות ולכן נוצר כאן עיוות רציני, כאשר הסיקור הוא רק על המסחר במניות וכמעט לא מזכירים את שוק האגחים למיניהם. מאד מוזר?! הפניה שלי היא לביז. לתת את הדעת בעניין זה ולשנות את הגישה.
  • 1.
    הכסף זורם לנדלן. ריבית נמוכה, אין מיסוי רציני - חגיגה ! (ל"ת)
    נצלו אימפוטנצית ממשל 08/12/2013 19:20
    הגב לתגובה זו
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.