אגרות חוב לא קונבנציונאליות - האם הן מספקות תשואה עודפת?
ביום שישי האחרון, דיווחה חברת מידאס -3.2% לבורסה על עסקה למכירת כל פעילותה בתחום הנכסים המסחריים במגזר הערבי, לחברת רני צים -4.13% תמורת 70 מיליון שקל וברווח של למעלה מ-30 מיליון שקל. במקביל לעסקה, מסרה מידאס על פדיון מוקדם של סדרה ג' של החברה בשער של 107.9 שיתבצע תוך מספר ימים, זאת בעקבות העובדה שהזכויות של חברת מידאס בפעילות הנמכרת (לרבות הלוואות בעלים) היו משועבדות למחזיקי האג"ח.
מכירת הפעילות חייבה, בהתאם לשטר הנאמנות, בפדיון הגבוה בקרוב ל-10%, מהשער בעת פרסום הידיעה ותוך גזירת רווח נאה למשקיעים. מקרה זה הוא דוגמא מצוינת ליתרון המובנה שיש לאגרת חוב בעלת שעבוד לא קונבנציונלי (כזה שאינו פיקדון או נכס נדל"ן) על פני אגרת חוב לא מובטחת. מה היתרונות הנוספים באג"ח כאלו ואיזה אגרות חוב מסוג זה קיימות כיום בבורסה?
אתחיל בדוגמא של מידאס. במקרים בהם חברה רוצה לפתח פעילות חדשה היא צריכה לרוב לממן אותה הן מחוב חיצוני (הלוואות מבנקים) והן בהזרמת כסף מקופת החברה. לעיתים, לחברה אין את הרזרבות הנדרשות להשקעת הון עצמי ומשכך, פונה החברה להנפקת אג"ח, שמוזרם לחברת הבת בתור ההון העצמי שלה. עבור משקיעים מנוסים, מיד נדלקות כל הנורות האדומות שכן כך פעלה בזמנו דלק נדל"ן, שגייסה בישראל מיליארדי שקלים באג"ח והשתמשה בו כהון עצמי והסוף העגום ידוע, ודלק נדל"ן היא כמובן לא היחידה - היו עשרות חברות ציבוריות שפעלו כך.
ואכן, השקעה בשלב זה מהווה את השלב המסוכן ביותר. מצד אחד, הפעילות החדשה מתבצעת בחברת הבת וממומנת באמצעות בנקים שמחזיקים בשעבוד ראשון על הנכסים. מצד שני, מחזיקי האג"ח לוקחים סיכון של בעל מניות ולא נהנים מההצלחה ככל שתתרחש, אלא מקבלים ריבית וקרן ידועים מראש. במקרה של מידאס, רצתה החברה ליזום ולפתח מרכזים מסחריים במגזר הערבי, פעילות נדל"נית זו נזקקת לליווי בנקאי ומרכיב ההון העצמי הועבר לחברת הבת באמצעות גיוס אג"ח מסדרה ג' בהיקף של 55 מיליון שקל. כסף זה הוזרם לחברת הבת תוך שעבוד כל הזכויות בהלוואת הבעלים ובהון למחזיקי הסדרה.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקודה זו ממש מתחיל התהליך המייחד את השעבוד הלא קונבנציונלי. אם בתחילת התהליך הסיכון ברמתו הגבוהה ביותר, אזי ככל שעובר הזמן קורים שני תהליכים מקבילים ששניהם משפיעים על הסיכון. התהליך הראשון, לאחר קבלת המימון להון העצמי (מכספי האג"ח) מתחילה הפעילות להתפתח ושם יכול המשקיע לבחון האם החברה יוצרת ערך מההשקעה. יצירת ערך מעלה את שווי הזכויות שמשועבדות למחזיק האג"ח ומחזקות את הבטוחה שלו. בדוגמא של מידאס, פעילות חברת הבת הצליחה עם הקמת מספר מרכזים מסחריים פתוחים, שהבולט שבהם הוא SEVEN על כביש 65 ליד אום אל פאחם.
התהליך השני, נעוץ בעובדה שלאורך הזמן אגרת החוב מתחילה להיפרע לשיעורין והחוב הולך וקטן. אז בתהליך שהתרחש במידאס שווי הפעילות צמח בעשרות מיליוני ₪ ואילו סדרת האג"ח נפדתה וקטנה מ-55 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל. לקינוח, כמעט בכל אגרות החוב בעלות השעבוד הלא קונבנציונלי טמונה סוכריה – מנגנון פדיון מוקדם. המנגנון מגדיר שמכירת הפעילות המשועבדת, תביא לפדיון מוקדם ומלא של אגרות החוב במחיר גבוה מהמסחר בשוק. בדוגמא זו, מחזיקי אג"ח מידאס ג' יצאו לחגוג את ראש השנה בשער של 99 אג' ובתשואה לפדיון של קרוב ל-10% וביום שישי התבשרו על ביצוע העסקה במסגרתה האג"ח שלהם יפדה בשער של 107.9 הכולל תוספת ריבית בשל מכירת הפעילות המשועבדת.
בשוק האג"ח המקומי ישנן עוד סדרות אג"ח להן שעבוד לא קונבנציונלי, לכל אחת סיפור משלה ולכן ניתן רק מספר דוגמאות על קצה המזלג:
שעבודים הקשורים לנכסי גז:
רציו מימון סדרות ב 'ו ג' - סדרות האג"ח בהיקף של 350 מיליון דולר גויסו ושימשו כהון העצמי של רציו בפיתוח מאגר לוויתן. האג"ח מגובות בזכות לתמלוג מלוויתן והונפקו עוד בזמן שהיה בגדר תגלית, היום כפי שידוע המאגר הוא פעיל ומפיק גז ולפיכך ברמת סיכון נמוכה יותר. לאחרונה חתמה החברה על שלב ראשון במימון מחדש, ניתן להעריך שבהמשך תהליך החלפת מימון הבכיר במאגר למימון לטווח ארוך, עשויות אגרות החוב להיפדות בפדיון מוקדם.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
דלק תמלוגים א' - לסדרת האג"ח משועבדות הזכויות לקבלת תמלוגים ממאגר תמר (בעבור חלקה המקורי של דלק קידוחים) . החברה הודיעה ממש לאחרונה על תהליך של הצעת רכש שבסופו תשלוט בחברה קרן אסנס.
תמר פטרוליום א' ו ב' - סדרות האג"ח שימשו לרכישת הזכויות במאגר תמר (16.75% מהמאגר). זכויות אלו משועבדות בשעבוד ראשון למחזיקי האג"ח מסדרות אלו.
השקעה בפעילות בחברת בת:
מישורים ה' - בדומה למידאס גם מישורים הנפיקה ב-2017 כ-70 מיליון שקל באג"ח והשתמשה בו לרכיב ההון העצמי בחברת הבת מישורים USA. האחרונה רוכשת מרכזים מסחריים הזדמנותיים בארה"ב, משדרגת ומשביחה אותם ויוצרת ערך משמעותי. השווי הנכסי בניכוי חוב בנקאי במישורים USA צמח ל-300 מיליון שקל, ולסדרה ה' שעבוד ראשון על זכויות אלו.
קרסו ב' - לסדרה זו משועבדות זכויותיה של קרסו בחברת (בת) הליסינג ליס פור יו, שהיא אחת מחברת הליסינג הפחות ממונפות בישראל בעלת הון עצמי של כלכלי של קרוב לחצי מיליארד שקל.
שעבודים אחרים:
אלעד קנדה ב' - לסדרת אג"ח זו משועבדת חטיבת קרקע ענקית בטורונטו לכ-3,000 יח"ד. החברה נמצאת בתהליך מכירה חלקי או מלא, כך על פי דיווחי החברה, סעיף בשטר הנאמנות הכופה פדיון מוקדם במקרה של שינוי שליטה, גורם להערכות שגם סדרה זו תפדה בפדיון מוקדם.
חלל תקשורת יח' - לסדרת אג"ח זו בהיקף של 215 מיליון שקל, שעבוד על הלווין עמוס 4 ועל כל ההכנסות ממנו שעומדות כרגע על 20 מיליון דולר בשנה, מבחינה תזרימית ההוצאות של הלווין נמוכות מאוד. חברת חלל לכשעצמה ניצבת בפני מכירה לצד ג' או לפני גיוס הון, שני המקרים הם חיוביים עבור מחזיקי האג"ח.
לסיכום, אגרת חוב המובטחת בפיקדון בנקאי או בערבות בנקאית היא תמיד האפשרות הטובה ביותר, אולם, אם בוחנים לעומק ובצורה מושכלת גם את אלו בעלות השעבודים הלא קונבנציונליים, ניתן , בתקופת הזמן הנכונה, ליהנות מבטוחה טובה, למרות תשואה לפדיון גבוהה. ככל שיש happy ending, דהיינו פדיון מוקדם עם תוספת ריבית, מתקבלת השקעה מאוד מתגמלת.
קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות
- 10.יש ר א לי 23/09/2020 16:15הגב לתגובה זופדיון 33%. מחיר האג"ח כרגע בערך שני שליש מהפארי, כלומר: עד הפארי יש 50%. תשובה משלם וישלם כדי לא להפסיד את הקבוצה. עד סוף החודש ימכור את תחנות הכח ויכניס שותף לדלק ישראל, מה שיאפשר למחוק את כל החוב לבנקים והעברת בטחונות 40% מדלק קידוחים לסדרות. להזכירכם שדלק קידוחים גייסה חוב בהצלחה מעל הצפוי ולכן יש מצב שתחלק דיבידנד. מחירי הדלק עלו מאז השפל כך שמצבה של איתקה השתפר. בידקו וראו. ג.ג. מחזיק. שנה טובה לכולם.
- 9.חיים 23/09/2020 12:03הגב לתגובה זוהם מריצים את הבורסה חבורה של 4 חברות ענקיות בארצות הברית והם עושים כסף כל בלי לגנוב רק עולה לא יועומן מה שקורה שם יוכל להיות גם פקחי הבורסה שותפים לעברה
- 8.נושא מעניין , שמח ללמוד ממך כל פעם מחדש (ל"ת)אריק 23/09/2020 11:56הגב לתגובה זו
- 7.עוד כתבה איכותית מבית היוצר של קובי שגב (ל"ת)אלון 23/09/2020 11:55הגב לתגובה זו
- 6.עידו 23/09/2020 11:42הגב לתגובה זויכול להיות מעניין לא?
- 5.דוד 23/09/2020 11:18הגב לתגובה זומה קורה לטרמפ הוא מריץ כי יש לו סיבא החתן שלו הוא יש לו חברה שהוא מריץ והחתן עושה כסף כל
- 4.נוחי דנקר הריץ את המניות נכנס לכלא ופו יש שתפים להרצא (ל"ת)יוסי 23/09/2020 11:14הגב לתגובה זו
- 3.חייב חקירה מי מריץ את הבורסה שכסף שחור נכנס לבורסה (ל"ת)יוסי 23/09/2020 11:12הגב לתגובה זו
- 2.כול 5 שנים יש תיקון כבר 8 שנים שרק מרצים אותה בלי תיקון (ל"ת)אבי 23/09/2020 11:11הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מקצועית ומקיפה, שאפו (ל"ת)מאיר 23/09/2020 11:00הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
