רפי גוזלן
צילום: יחצ

תיתכן הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה והגדלת תוכנית הרכישות

אנחנו לא לבד, אבל בולטים ולא לטובה; הכישלון בניהול המשבר גובה מחיר כבד מהמשק הישראלי; ככל הנראה אנחנו הולכים לקראת התרחיש הפסימי של בנק ישראל - צמיחה שלילית של כ-7% עם עלייה בשיעור האבטלה ל-13.6%
רפי גוזלן | (17)

העלייה החדה בתחלואה בישראל והמשבר הניהולי החריף של המשבר דרדרו את המשק הישראלי לפיתחו של סגר נוסף שיחל בסוף השבוע הקרוב. עוצמת הסגר ניראית פחותה במידה מסוימת מזו שליוותה את הגל הראשון, שלפי ההערכות שיקף פגיעה של כשליש מהיקף הפעילות המשקית. עם זאת, הסגירה של מערכת החינוך, מייצרת מגבלה משמעותית לכשעצמה על היקף הפעילות. נזכיר כי בגל הראשון המגבלות החריפות על פעילות המשק החלו באמצע חודש מרץ ועד לסוף אפריל אז החלו הקלות הדרגתיות ולאחר מכן פתיחה מהירה של פעילות המשק. 

אם ניתן היה לומר בוודאות כי הסגר הקרוב יסתכם ב-3 שבועות בלבד, בפרט כאשר שבוע אחד הוא שבוע חג (סוכות), אפשר היה להניח פגיעה נסבלת בפעילות המשק. עם זאת, כיום מצב התחלואה חמור במידה ניכרת, כך שהירידה לרמת תחלואה שתאפשר פתיחה מחודשת של המשק צפויה להיות ממושכת יותר. הדבר תלוי בשלב ראשון בהיקף התחלואה הקשה ובספיקה של מערכת הבריאות ולאחר מכן במוכנות של מערך לקטיעת שרשראות הדבקה. מעבר לפן הבריאותי, חוסר היכולת של הממשלה ליישם את המלצות פרויקטור הקורונה (כדוגמת סגרים נקודתיים במידת הצורך) לפני ההידרדרות לסגר רחב, במקביל לניהול בעייתי של הצד הפיסקאלי שהוביל גם להתפטרות בכירי משרד האוצר, מייצר סימן שאלה לגבי יכולת ניהול המשבר, מעבר לפאזה הזו, על ידי הממשלה הנוכחית.

אנחנו לא לבד, אבל בולטים ולא לטובה

עלייה מחודשת בתחלואה אינה נחלתו של המשק הישראלי בלבד, ונצפתה ביפן, אוסטרליה ולאחרונה גם באירופה, אך עוצמתה וגלישה לסגר נרחב היא בהחלט חריגה. בעוד הגל הראשון תפס את העולם לא מוכן (למרות שהעדויות בסין הצביעו על משבר חריג) הניסיון שנצבר מההתמודדות מאז תחילת המשבר אמור היה ליצור תנאים קלים יותר להתמודדות ולמעבר ל"שגרת קורונה" גם אם משמעותה רמת פעילות נמוכה מהרגיל, וזאת עד להשגת פיתרון בריאותי.

בעוד הניסיון הנצבר אמור להוביל להתמודדות טובה יותר מבחינה בריאותית ומכאן גם למגבלות פחות חריפות על הפעילות, הרי שמהזווית הכלכלית הבעיה של גל שני חריף, כדוגמת זה שמולו ניצב המשק הישראלי, היא בשני מישורים עיקריים: האחד, יכולת ההתמודדות של הממשלה, של הסקטור הפרטי ושל משקי הבית נשחקה. השני, ההפנמה כי מדובר במשבר ממושך עד להשגת פיתרון בריאותי.

לגורם זה חשיבות גבוהה שכן הוא עלול לייצר ניסיון להגדלת שיעור החיסכון ולצמצום התעסוקה. זהו המקום של הממשלה לייצר לצד המגבלות מדיניות מרחיבה אפקטיבית בכל הקשור לתמיכה בעסקים ובמשקי הבית בטיפול יעיל בשוק העבודה ובניצול המצב להעלאת רמת התשתיות ושירותים הציבוריים. בשלב זה לא פורסמה תוכנית חדשה להתמודדות, והמשמעות היא המשך הצעדים הקיימים, שהתמקדו עד במודל בחל"ת, מענקים כלליים ושיפור זמינות האשראי. נתוני התקציב לחודש אוגוסט הצביעו על ניצול של בין 57%-50% בלבד של התוכניות השונות, כאשר שיעור זה מוטה כלפי מעלה מתוכניות המענקים הכלליים, שאינם אפקטיביים במיוחד. 

הולכים לקראת התרחיש הפסימי של בנק ישראל

לפיכך, כפי שהדברים נראים בשלב זה, המשק הישראלי גולש לעבר התרחיש הפסימי אותו הציג בנק ישראל במסגרת החלטת הריבית האחרונה, שכלל צמיחה שלילית של כ-7% עם עלייה בשיעור האבטלה ל-13.6%. תרחיש זה אמנם הניח לצד שליטה חלקית במגיפה בישראל גם הרעה בעולם, כך שהמשתנה הגלובלי בשלב זה חיובי יותר, אך המקומי בעל פוטנציאל להיות שלילי יותר, כתלות במשך הסגר.

כמו כן, שיעור הצמיחה השלילי בשנה אמנם חשוב, אך הדגש הוא על מידת ההתאוששות לתוך השנה הבאה. בכדי להימנע מפגיעה בפעילות גם בשנה הבאה (התרחיש הפסימי מניח התאוששות מתונה של כ-3%) יידרש או פיתרון בריאותי או ניהול טוב יותר של פתיחת המשק לאחר הסגר, וכאמור לגבי נושא זה ניצב סימן שאלה גדול מבחינת הממשלה הנוכחית. המסקנה העולה מהדברים היא כי ההסתברות של המשק לעלות על תוואי התרחיש הפסימי, ללא שיימצא פיתרון בריאותי, עלתה והיא מהווה בשלב זה תרחיש מרכזי, שמשמעותו העמקת המשבר שמלווה בצמיחה חלשה ועליית מדרגה באבטלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מבחינת תמונת המצב של המשק טרום הסגר, הנתונים השוטפים לפעילות המשק שמפרסם בנק ישראל הצביעו על מיצוי ההשפעה העונתית החיובית שנרשמה בחודש אוגוסט. כך בעוד שבמהלך אוגוסט נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, עם דגש על תיירות מקומית ופנאי במקביל לעלייה בנתוני הניידות לאתרי פנאי ונופש, הרי שמתחילת ספטמבר נרשמה בנתונים אלו ירידה חזרה לרמות של החודשים הקודמים. במבט קדימה, העלייה החדה בתחלואה בישראל ומגבלות התנועה החריפות יותר החל מעונת החגים, צפויה להחזיר את דפוס ההוצאה הממוקד ברכישה ברשתות המזון במקביל לירידה בהוצאות על תיירות ופנאי.

צפי להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה ולהגדלת תוכנית הרכישות

המעורבות הישירה של בנק ישראל בשווקים בלטה באוגוסט בשוקי האג"ח הממשלתי והמט"ח. היקף הרכישות בשוק איגרות החוב הממשלתיות עלה ל-6 מיליארד שקל, לעומת מעורבות זניחה של כ-0.5 מיליארד שקל בחודש יולי, וסך הרכישות בתוכנית זו הגיע לכ-30 מיליארד שקל. מעורבות גבוהה נרשמה גם בשוק המט"ח, בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר.

המעורבות הגבוהה בשוק איגרות החוב הממשלתיות באוגוסט נבעה מחשש להפחתת דירוג האשראי על רקע האפשרות של הליכה לבחירות ואי העברת התקציב בתחילת אוגוסט. התפתחויות אלו יצרו לחצים לעלית תשואות בשוק האג"ח שנתקלו בתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל שהובילה להתייצבות בסביבת התשואות. בהתחשב בהידרדרות בתמונת המאקרו המקומית שמקרינה לרעה גם על עלייה בגירעון הממשלתי, עלתה מאוד ההסתברות להפחחת הריבית לאפסית בהחלטה הבאה במקביל להגדלת תוכנית הרכישות של איגרות החוב הממשלתיות, בכדי להימנע מהערכה שגויה של השווקים לגבי מידת התמיכה העתידית של הבנק.

הדגש הוא על מניעת היחלשות השקל מול הדולר

מבחינת שוק המט"ח, הדגש הוא על מניעת ירידה משמעותית בשער החליפין של השקל מול הדולר זאת למרות שעד לאחרונה ייסוף זה נבע בעיקר ממגמות של הדולר בעולם. רמות של סביב 3.40 שקלים לדולר ומטה אמנם נרשמו מספר פעמים לאורך העשור האחרון, אך היו אלו אפיזודות קצרות שהתאפיינו במדיניות אגרסיבית של בנק ישראל מתוך המתנה לטריגר שיוביל לסגירת פוזיציות ולפיחות בשער השקל. להערכתנו, על רקע סביבת הריביות האפסית וההרעה היחסית במצב המשק המקומי, אנו מצפים להמשך היחלשות של השקל, הן מבחינת הסטת השקעות ומידה פחותה של גידור מט"ח מצד מוסדיים, והן מבחינת המשך רכישות מצד בנק ישראל.

מבחינת שוק האג"ח, המעורבות הגבוהה של בנק ישראל בשוק המקומי מגבילה מאוד את התמסורת מההרעה במצב המשק אל שוק האג"ח, כלומר מגבילה את פוטנציאל עליית התשואות. עם זאת, רמת התשואות הנוכחית אינה אטרקטיבית המיוחד ואינה תומכת עדיין בהארכת מח"מ התיק.

לעומת זאת, ההרעה במצב המשק מהווה משקולת על הפעילות ועל שוק העבודה, ומשכך היא בעלת השפעה ממתנת על האינפלציה, בפרט בתוואי התרחיש הפסימי אליו צועד המשק הישראלי. לפיכך, ברמת הציפיות לאינפלציה הנוכחית נמשכת ההעדפה לאפיק השקלי על פני הצמוד, לכל אורך העקום, עם דגש על הטווח הבינוני-ארוך.

הכותב הינו רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    מנחם סנסן 18/09/2020 01:50
    הגב לתגובה זו
    שנה טובה
  • 16.
    עדי 15/09/2020 08:06
    הגב לתגובה זו
    המשמה לנגיד אמר שבטווח הקרוב הוא צופה החלשות של השקל ושמטבע לא יכול רק להיות חזק ולעלות
  • 15.
    כלכלן 14/09/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    בלי להמיר למטבע אחר, ככה השקל רק מתחזק יותר בעולם ובנק ישראל מתחיל להבין שהוא הורס את שוק ההון הישראלי, במקום מברך יוצא מקלל...
  • 14.
    תראו שוב אך טרמפ מפיל את הדולר ומעלה את הבורסה (ל"ת)
    חיים 14/09/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כסף שחור נכנס לבורסה בגלל זה מרצים את הבורסה כסף כל (ל"ת)
    יוסי 14/09/2020 20:02
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    המישטרה בדרך לחקור על הרצאת מניות בארצות הברית כסף שחור (ל"ת)
    יוסי 14/09/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חייב חקירות בבורסה ארצות הברית על הרצאת מניות (ל"ת)
    אבי 14/09/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חברים זה קורה רק שטרמפ הוא בדרך ליפול בגלל זה הוא מריץ (ל"ת)
    דוד 14/09/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שוב טרמפ מנפח את הבורסה שהחתן שלו יעשה כסף כל לפיל את ה (ל"ת)
    דוד 14/09/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    צמיחה שלילית 14/09/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    בוחריו. העלה בשקט את המס על דיבידנדים 25% מס קבוע גם לקשישים. רוע טהור לעם טיפש
  • 7.
    גידי 14/09/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    הרוויח בבורסה 30 מיליארד. יפנה כסף לאוצר להציל את הכלכלה. לא ברור למה יושב על הכסף. 157 מיליארד וגם עושה טובה...
  • 6.
    איזה הפחת ריבית אפשר לעשות? מ0.1 ל0? (ל"ת)
    שמוליק 14/09/2020 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טוני 14/09/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
    נגמרה המסיבה
  • 4.
    הפוך גוטה 14/09/2020 18:39
    הגב לתגובה זו
    ןלהחזיר למצב נורמאלי
  • 3.
    חקיין וליצן 14/09/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
    בזיון.מעשירים עשירים ובעלי נכסים
  • 2.
    יואב 14/09/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    התכוונת מניעת התחזקות השקל מול הדולר
  • 1.
    חום ירוק 14/09/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה!!!
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.