העלייה החדה בתחלואה בישראל והמשבר הניהולי החריף של המשבר דרדרו את המשק הישראלי לפיתחו של סגר נוסף שיחל בסוף השבוע הקרוב. עוצמת הסגר ניראית פחותה במידה מסוימת מזו שליוותה את הגל הראשון, שלפי ההערכות שיקף פגיעה של כשליש מהיקף הפעילות המשקית. עם זאת, הסגירה של מערכת החינוך, מייצרת מגבלה משמעותית לכשעצמה על היקף הפעילות. נזכיר כי בגל הראשון המגבלות החריפות על פעילות המשק החלו באמצע חודש מרץ ועד לסוף אפריל אז החלו הקלות הדרגתיות ולאחר מכן פתיחה מהירה של פעילות המשק. 

אם ניתן היה לומר בוודאות כי הסגר הקרוב יסתכם ב-3 שבועות בלבד, בפרט כאשר שבוע אחד הוא שבוע חג (סוכות), אפשר היה להניח פגיעה נסבלת בפעילות המשק. עם זאת, כיום מצב התחלואה חמור במידה ניכרת, כך שהירידה לרמת תחלואה שתאפשר פתיחה מחודשת של המשק צפויה להיות ממושכת יותר. הדבר תלוי בשלב ראשון בהיקף התחלואה הקשה ובספיקה של מערכת הבריאות ולאחר מכן במוכנות של מערך לקטיעת שרשראות הדבקה. מעבר לפן הבריאותי, חוסר היכולת של הממשלה ליישם את המלצות פרויקטור הקורונה (כדוגמת סגרים נקודתיים במידת הצורך) לפני ההידרדרות לסגר רחב, במקביל לניהול בעייתי של הצד הפיסקאלי שהוביל גם להתפטרות בכירי משרד האוצר, מייצר סימן שאלה לגבי יכולת ניהול המשבר, מעבר לפאזה הזו, על ידי הממשלה הנוכחית.

אנחנו לא לבד, אבל בולטים ולא לטובה

עלייה מחודשת בתחלואה אינה נחלתו של המשק הישראלי בלבד, ונצפתה ביפן, אוסטרליה ולאחרונה גם באירופה, אך עוצמתה וגלישה לסגר נרחב היא בהחלט חריגה. בעוד הגל הראשון תפס את העולם לא מוכן (למרות שהעדויות בסין הצביעו על משבר חריג) הניסיון שנצבר מההתמודדות מאז תחילת המשבר אמור היה ליצור תנאים קלים יותר להתמודדות ולמעבר ל"שגרת קורונה" גם אם משמעותה רמת פעילות נמוכה מהרגיל, וזאת עד להשגת פיתרון בריאותי.

בעוד הניסיון הנצבר אמור להוביל להתמודדות טובה יותר מבחינה בריאותית ומכאן גם למגבלות פחות חריפות על הפעילות, הרי שמהזווית הכלכלית הבעיה של גל שני חריף, כדוגמת זה שמולו ניצב המשק הישראלי, היא בשני מישורים עיקריים: האחד, יכולת ההתמודדות של הממשלה, של הסקטור הפרטי ושל משקי הבית נשחקה. השני, ההפנמה כי מדובר במשבר ממושך עד להשגת פיתרון בריאותי.

• IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
• "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לגורם זה חשיבות גבוהה שכן הוא עלול לייצר ניסיון להגדלת שיעור החיסכון ולצמצום התעסוקה. זהו המקום של הממשלה לייצר לצד המגבלות מדיניות מרחיבה אפקטיבית בכל הקשור לתמיכה בעסקים ובמשקי הבית בטיפול יעיל בשוק העבודה ובניצול המצב להעלאת רמת התשתיות ושירותים הציבוריים. בשלב זה לא פורסמה תוכנית חדשה להתמודדות, והמשמעות היא המשך הצעדים הקיימים, שהתמקדו עד במודל בחל"ת, מענקים כלליים ושיפור זמינות האשראי. נתוני התקציב לחודש אוגוסט הצביעו על ניצול של בין 57%-50% בלבד של התוכניות השונות, כאשר שיעור זה מוטה כלפי מעלה מתוכניות המענקים הכלליים, שאינם אפקטיביים במיוחד. 

הולכים לקראת התרחיש הפסימי של בנק ישראל

לפיכך, כפי שהדברים נראים בשלב זה, המשק הישראלי גולש לעבר התרחיש הפסימי אותו הציג בנק ישראל במסגרת החלטת הריבית האחרונה, שכלל צמיחה שלילית של כ-7% עם עלייה בשיעור האבטלה ל-13.6%. תרחיש זה אמנם הניח לצד שליטה חלקית במגיפה בישראל גם הרעה בעולם, כך שהמשתנה הגלובלי בשלב זה חיובי יותר, אך המקומי בעל פוטנציאל להיות שלילי יותר, כתלות במשך הסגר.

כמו כן, שיעור הצמיחה השלילי בשנה אמנם חשוב, אך הדגש הוא על מידת ההתאוששות לתוך השנה הבאה. בכדי להימנע מפגיעה בפעילות גם בשנה הבאה (התרחיש הפסימי מניח התאוששות מתונה של כ-3%) יידרש או פיתרון בריאותי או ניהול טוב יותר של פתיחת המשק לאחר הסגר, וכאמור לגבי נושא זה ניצב סימן שאלה גדול מבחינת הממשלה הנוכחית. המסקנה העולה מהדברים היא כי ההסתברות של המשק לעלות על תוואי התרחיש הפסימי, ללא שיימצא פיתרון בריאותי, עלתה והיא מהווה בשלב זה תרחיש מרכזי, שמשמעותו העמקת המשבר שמלווה בצמיחה חלשה ועליית מדרגה באבטלה.

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

מבחינת תמונת המצב של המשק טרום הסגר, הנתונים השוטפים לפעילות המשק שמפרסם בנק ישראל הצביעו על מיצוי ההשפעה העונתית החיובית שנרשמה בחודש אוגוסט. כך בעוד שבמהלך אוגוסט נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, עם דגש על תיירות מקומית ופנאי במקביל לעלייה בנתוני הניידות לאתרי פנאי ונופש, הרי שמתחילת ספטמבר נרשמה בנתונים אלו ירידה חזרה לרמות של החודשים הקודמים. במבט קדימה, העלייה החדה בתחלואה בישראל ומגבלות התנועה החריפות יותר החל מעונת החגים, צפויה להחזיר את דפוס ההוצאה הממוקד ברכישה ברשתות המזון במקביל לירידה בהוצאות על תיירות ופנאי.

צפי להפחתת ריבית בהחלטה הקרובה ולהגדלת תוכנית הרכישות

המעורבות הישירה של בנק ישראל בשווקים בלטה באוגוסט בשוקי האג"ח הממשלתי והמט"ח. היקף הרכישות בשוק איגרות החוב הממשלתיות עלה ל-6 מיליארד שקל, לעומת מעורבות זניחה של כ-0.5 מיליארד שקל בחודש יולי, וסך הרכישות בתוכנית זו הגיע לכ-30 מיליארד שקל. מעורבות גבוהה נרשמה גם בשוק המט"ח, בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר.

המעורבות הגבוהה בשוק איגרות החוב הממשלתיות באוגוסט נבעה מחשש להפחתת דירוג האשראי על רקע האפשרות של הליכה לבחירות ואי העברת התקציב בתחילת אוגוסט. התפתחויות אלו יצרו לחצים לעלית תשואות בשוק האג"ח שנתקלו בתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל שהובילה להתייצבות בסביבת התשואות. בהתחשב בהידרדרות בתמונת המאקרו המקומית שמקרינה לרעה גם על עלייה בגירעון הממשלתי, עלתה מאוד ההסתברות להפחחת הריבית לאפסית בהחלטה הבאה במקביל להגדלת תוכנית הרכישות של איגרות החוב הממשלתיות, בכדי להימנע מהערכה שגויה של השווקים לגבי מידת התמיכה העתידית של הבנק.

הדגש הוא על מניעת היחלשות השקל מול הדולר

מבחינת שוק המט"ח, הדגש הוא על מניעת ירידה משמעותית בשער החליפין של השקל מול הדולר זאת למרות שעד לאחרונה ייסוף זה נבע בעיקר ממגמות של הדולר בעולם. רמות של סביב 3.40 שקלים לדולר ומטה אמנם נרשמו מספר פעמים לאורך העשור האחרון, אך היו אלו אפיזודות קצרות שהתאפיינו במדיניות אגרסיבית של בנק ישראל מתוך המתנה לטריגר שיוביל לסגירת פוזיציות ולפיחות בשער השקל. להערכתנו, על רקע סביבת הריביות האפסית וההרעה היחסית במצב המשק המקומי, אנו מצפים להמשך היחלשות של השקל, הן מבחינת הסטת השקעות ומידה פחותה של גידור מט"ח מצד מוסדיים, והן מבחינת המשך רכישות מצד בנק ישראל.

מבחינת שוק האג"ח, המעורבות הגבוהה של בנק ישראל בשוק המקומי מגבילה מאוד את התמסורת מההרעה במצב המשק אל שוק האג"ח, כלומר מגבילה את פוטנציאל עליית התשואות. עם זאת, רמת התשואות הנוכחית אינה אטרקטיבית המיוחד ואינה תומכת עדיין בהארכת מח"מ התיק.

לעומת זאת, ההרעה במצב המשק מהווה משקולת על הפעילות ועל שוק העבודה, ומשכך היא בעלת השפעה ממתנת על האינפלציה, בפרט בתוואי התרחיש הפסימי אליו צועד המשק הישראלי. לפיכך, ברמת הציפיות לאינפלציה הנוכחית נמשכת ההעדפה לאפיק השקלי על פני הצמוד, לכל אורך העקום, עם דגש על הטווח הבינוני-ארוך.

הכותב הינו רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות