צילום: שרון רביבו, Istock, depositphotos

בין הפטיש לסדן: מידע חשוב להורים עובדים בתקופת הסגר

בימים הקרובים יכנסו אזרחי ישראל לסגר, ותחת זאת מערכת החינוך לא תפעל. אף על פי כן, נקבע כי מרבית המגזר הפרטי ימשך לתפקד "כרגיל" למעט אי-קבלת קהל; כמה פרטים חשובים אודות זכויות הורים עובדים ובפרט בתקופה זאת

אריאל כץ | 15/09/2020 08:25 (7)

נושאים בכתבה קורונה

השבוע התבשרנו באופן סופי כי אנחנו עומדים בפני סגר נוסף. בין היתר נקבע כי מערכת החינוך לא תפעל, וכי ילדי ישראל יישארו בבית למשך תקופה של 3 שבועות לפחות, כאשר חלקם ינסו ללמוד מרחוק, בעוד הקטנים מבניהם יוותרו ללא כל מסגרת פורמלית.

לצד זאת קבעה הממשלה כי מרבית המגזר הפרטי ימשיך לתפקד "כרגיל", לפי שגרת הקורונה שהתרגלנו אליה, למעט קבלת קהל. קביעה זו שמה את ההורים "בין הפטיש לסדן", מחד, הם נדרשים לעבודה בהיקף מלא ו"כרגיל", מאידך, הם נדרשים לטפל בילדיהם הקטנים בכל אותן שעות. לכן, בחרנו לעסוק במאמר זה בזכויותיהם של הורים עובדים בכלל, ובתקופה זו בפרט.

מהן זכויות הנוגעות למקום העבודה?

ימי מחלה בגין ילדים – הורה זכאי לעד 8 ימי היעדרות בשנה בגין מחלת ילד, והורה יחיד זכאי לעד 16 ימי היעדרות (ומקרים של מחלות קשות אף ליותר מכך). בהקשר זה נציין כי היעדרות בשל בידוד של ילד תיחשב לטעמנו אף היא כהיעדרות בשל מחלת ילד (עם כי מסתמן שהחל מחודש אוקטובר ובעקבות פסיקת בג"ץ, בידוד לא ייחשב באופן אוטומטי למחלה).

איסור הפליה – על המעסיקים חל איסור להפלות בין עובדיהם מחמת היותם הורים לרבות בהקשרי תנאי העבודה והחלטה על פיטורים. בהקשר זה, מעניין יהיה לבחון האם פעולות של מעסיקים בנוגע לעובדיהם שנאלצו להיעדר מהעבודה בתקופת הסגר בשל היותם הורים ייחשבו להפליה אסורה. בכדי להימנע משאלות אלו, היינו ממליצים למעסיקים לנסות ולגלות סבלנות ואורח רוח ככל האפשר גם בתקופה עסקית קשה שכזו, כלפי עובדיהם ההורים.

התפטרות בדין מפוטר לצורך טיפול בילד – עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מהיום שילדה כדי לטפל בילד – רואים אותה כאילו היא פוטרה לעניין חוק פיצויי פיטורים. עם זאת, בתקופה כה לא ודאית מבחינה כלכלית, היינו מציעים לעובדות לא למהר ולהתפטר, ולנסות להגיע להבנות עם המעסיקים בנוגע לסידורי העבודה בתקופה.

חל"ת - כפי שפורסם, ביטוח לאומי צפוי לאפשר קבלת דמי אבטלה ביחס לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום לפחות. כך, שבמקרים שאכן לא תימצא הדרך לשלב בין עבודה לבין גידול הילדים בתקופה זו, קיים ה'פיתרון' החלקי בדמות הוצאה של העובד לחל"ת.

הטבות שונות נוספות - נוסף על האמור לעיל, יש לציין כי הורים עובדים זכאים לנקודות זיכוי נוספות אשר מביאות לתשלומי מס מופחתים. כמו-כן, במקרים המתאימים עשויים הורים לילדים ליהנות מסיוע בתשלומי מעונות יום וצהרונים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, נראה שהחלטת הממשלה התעלמה מקיומם של הורים עובדים לילדים קטנים. לדעתנו, היה ראוי לקיים מסגרות חינוך לילדי הגן והכיתות הנמוכות אשר אינם מסוגלים להישאר בבית ללא השגחה, בין היתר לאור ממדי התחלואה הנמוכים בגילאים אלו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
רננה כהן 15/09/2020 10:16
הגב לתגובה זו
לא יאמן הנתק בין המערכות הממשלתיות. חוצפה לחשוב שאנחנו ההורים נצא לעבודה ו קטנטנים דלנו ישארו בבית. תודה אריאל
6.
הורה 15/09/2020 09:26
הגב לתגובה זו
עשו חוק חינוך חובה ומשחקים בנו כל הזמן
5.
אורן 15/09/2020 09:00
הגב לתגובה זו
שלא מעניין אותו כלום ואם אתה לא מגיע לעבודה סביר להניח שלא תשאר בעבודה. למען ההגינות היו צריכים לסגור את העסקים למנוע בעיות כאלו אבל זה לא באמת מעניין משהו
4.
עמדי 14/09/2020 19:57
הגב לתגובה זו
ראש הממשלה אפילו לא טרח לציין שמערכת החינוך סגורה בנאום אתמול!! ילדינו הפקר בידי ממשלה רשלנית
3.
צחי 14/09/2020 17:21
הגב לתגובה זו
איסור מפגש בין צעירים לזקנים ולפתוח את המשק לחלוטין.
2.
צחי 14/09/2020 17:20
הגב לתגובה זו
אכן התינוקות והילדים הקטנים לא חולים לרוב, אבל הם נשאים שמפיצים את הוירוס. דוד שלי אושפז במחלקת קורונה בגלל ביקור של הנכדה.
1.
אמא לילד בגל 4 14/09/2020 16:16
הגב לתגובה זו
מחזיר לאותם בקרים שהייתי בדילמה אם ללכת לעבודה או להישאר בבית? בלבלה גמורה

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן