קורונה ישראל ביבי נתניהו
צילום: שרון רביבו, Istock, depositphotos

בין הפטיש לסדן: מידע חשוב להורים עובדים בתקופת הסגר

בימים הקרובים יכנסו אזרחי ישראל לסגר, ותחת זאת מערכת החינוך לא תפעל. אף על פי כן, נקבע כי מרבית המגזר הפרטי ימשך לתפקד "כרגיל" למעט אי-קבלת קהל; כמה פרטים חשובים אודות זכויות הורים עובדים ובפרט בתקופה זאת

אריאל כץ | (7)
נושאים בכתבה קורונה

השבוע התבשרנו באופן סופי כי אנחנו עומדים בפני סגר נוסף. בין היתר נקבע כי מערכת החינוך לא תפעל, וכי ילדי ישראל יישארו בבית למשך תקופה של 3 שבועות לפחות, כאשר חלקם ינסו ללמוד מרחוק, בעוד הקטנים מבניהם יוותרו ללא כל מסגרת פורמלית.

 

לצד זאת קבעה הממשלה כי מרבית המגזר הפרטי ימשיך לתפקד "כרגיל", לפי שגרת הקורונה שהתרגלנו אליה, למעט קבלת קהל. קביעה זו שמה את ההורים "בין הפטיש לסדן", מחד, הם נדרשים לעבודה בהיקף מלא ו"כרגיל", מאידך, הם נדרשים לטפל בילדיהם הקטנים בכל אותן שעות. לכן, בחרנו לעסוק במאמר זה בזכויותיהם של הורים עובדים בכלל, ובתקופה זו בפרט.

 

מהן זכויות הנוגעות למקום העבודה?

ימי מחלה בגין ילדים – הורה זכאי לעד 8 ימי היעדרות בשנה בגין מחלת ילד, והורה יחיד זכאי לעד 16 ימי היעדרות (ומקרים של מחלות קשות אף ליותר מכך). בהקשר זה נציין כי היעדרות בשל בידוד של ילד תיחשב לטעמנו אף היא כהיעדרות בשל מחלת ילד (עם כי מסתמן שהחל מחודש אוקטובר ובעקבות פסיקת בג"ץ, בידוד לא ייחשב באופן אוטומטי למחלה).

איסור הפליה – על המעסיקים חל איסור להפלות בין עובדיהם מחמת היותם הורים לרבות בהקשרי תנאי העבודה והחלטה על פיטורים. בהקשר זה, מעניין יהיה לבחון האם פעולות של מעסיקים בנוגע לעובדיהם שנאלצו להיעדר מהעבודה בתקופת הסגר בשל היותם הורים ייחשבו להפליה אסורה. בכדי להימנע משאלות אלו, היינו ממליצים למעסיקים לנסות ולגלות סבלנות ואורח רוח ככל האפשר גם בתקופה עסקית קשה שכזו, כלפי עובדיהם ההורים.

התפטרות בדין מפוטר לצורך טיפול בילד – עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מהיום שילדה כדי לטפל בילד – רואים אותה כאילו היא פוטרה לעניין חוק פיצויי פיטורים. עם זאת, בתקופה כה לא ודאית מבחינה כלכלית, היינו מציעים לעובדות לא למהר ולהתפטר, ולנסות להגיע להבנות עם המעסיקים בנוגע לסידורי העבודה בתקופה. 

  

חל"ת - כפי שפורסם, ביטוח לאומי צפוי לאפשר קבלת דמי אבטלה ביחס לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום לפחות. כך, שבמקרים שאכן לא תימצא הדרך לשלב בין עבודה לבין גידול הילדים בתקופה זו, קיים ה'פיתרון' החלקי בדמות הוצאה של העובד לחל"ת.

הטבות שונות נוספות - נוסף על האמור לעיל, יש לציין כי הורים עובדים זכאים לנקודות זיכוי נוספות אשר מביאות לתשלומי מס מופחתים. כמו-כן, במקרים המתאימים עשויים הורים לילדים ליהנות מסיוע בתשלומי מעונות יום וצהרונים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

  

לסיכום, נראה שהחלטת הממשלה התעלמה מקיומם של הורים עובדים לילדים קטנים. לדעתנו, היה ראוי לקיים מסגרות חינוך לילדי הגן והכיתות הנמוכות אשר אינם מסוגלים להישאר בבית ללא השגחה, בין היתר לאור ממדי התחלואה הנמוכים בגילאים אלו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רננה כהן 15/09/2020 10:16
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן הנתק בין המערכות הממשלתיות. חוצפה לחשוב שאנחנו ההורים נצא לעבודה ו קטנטנים דלנו ישארו בבית. תודה אריאל
  • 6.
    הורה 15/09/2020 09:26
    הגב לתגובה זו
    עשו חוק חינוך חובה ומשחקים בנו כל הזמן
  • 5.
    אורן 15/09/2020 09:00
    הגב לתגובה זו
    שלא מעניין אותו כלום ואם אתה לא מגיע לעבודה סביר להניח שלא תשאר בעבודה. למען ההגינות היו צריכים לסגור את העסקים למנוע בעיות כאלו אבל זה לא באמת מעניין משהו
  • 4.
    עמדי 14/09/2020 19:57
    הגב לתגובה זו
    ראש הממשלה אפילו לא טרח לציין שמערכת החינוך סגורה בנאום אתמול!! ילדינו הפקר בידי ממשלה רשלנית
  • 3.
    צחי 14/09/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
    איסור מפגש בין צעירים לזקנים ולפתוח את המשק לחלוטין.
  • 2.
    צחי 14/09/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
    אכן התינוקות והילדים הקטנים לא חולים לרוב, אבל הם נשאים שמפיצים את הוירוס. דוד שלי אושפז במחלקת קורונה בגלל ביקור של הנכדה.
  • 1.
    אמא לילד בגל 4 14/09/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    מחזיר לאותם בקרים שהייתי בדילמה אם ללכת לעבודה או להישאר בבית? בלבלה גמורה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: