בין הפטיש לסדן: מידע חשוב להורים עובדים בתקופת הסגר
בימים הקרובים יכנסו אזרחי ישראל לסגר, ותחת זאת מערכת החינוך לא תפעל. אף על פי כן, נקבע כי מרבית המגזר הפרטי ימשך לתפקד "כרגיל" למעט אי-קבלת קהל; כמה פרטים חשובים אודות זכויות הורים עובדים ובפרט בתקופה זאת
קורונה השבוע התבשרנו באופן סופי כי אנחנו עומדים בפני סגר נוסף. בין היתר נקבע כי מערכת החינוך לא תפעל, וכי ילדי ישראל יישארו בבית למשך תקופה של 3 שבועות לפחות, כאשר חלקם ינסו ללמוד מרחוק, בעוד הקטנים מבניהם יוותרו ללא כל מסגרת פורמלית.
לצד זאת קבעה הממשלה כי מרבית המגזר הפרטי ימשיך לתפקד "כרגיל", לפי שגרת הקורונה שהתרגלנו אליה, למעט קבלת קהל. קביעה זו שמה את ההורים "בין הפטיש לסדן", מחד, הם נדרשים לעבודה בהיקף מלא ו"כרגיל", מאידך, הם נדרשים לטפל בילדיהם הקטנים בכל אותן שעות. לכן, בחרנו לעסוק במאמר זה בזכויותיהם של הורים עובדים בכלל, ובתקופה זו בפרט.
מהן זכויות הנוגעות למקום העבודה?
ימי מחלה בגין ילדים – הורה זכאי לעד 8 ימי היעדרות בשנה בגין מחלת ילד, והורה יחיד זכאי לעד 16 ימי היעדרות (ומקרים של מחלות קשות אף ליותר מכך). בהקשר זה נציין כי היעדרות בשל בידוד של ילד תיחשב לטעמנו אף היא כהיעדרות בשל מחלת ילד (עם כי מסתמן שהחל מחודש אוקטובר ובעקבות פסיקת בג"ץ, בידוד לא ייחשב באופן אוטומטי למחלה).
איסור הפליה – על המעסיקים חל איסור להפלות בין עובדיהם מחמת היותם הורים לרבות בהקשרי תנאי העבודה והחלטה על פיטורים. בהקשר זה, מעניין יהיה לבחון האם פעולות של מעסיקים בנוגע לעובדיהם שנאלצו להיעדר מהעבודה בתקופת הסגר בשל היותם הורים ייחשבו להפליה אסורה. בכדי להימנע משאלות אלו, היינו ממליצים למעסיקים לנסות ולגלות סבלנות ואורח רוח ככל האפשר גם בתקופה עסקית קשה שכזו, כלפי עובדיהם ההורים.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפטרות בדין מפוטר לצורך טיפול בילד – עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מהיום שילדה כדי לטפל בילד – רואים אותה כאילו היא פוטרה לעניין חוק פיצויי פיטורים. עם זאת, בתקופה כה לא ודאית מבחינה כלכלית, היינו מציעים לעובדות לא למהר ולהתפטר, ולנסות להגיע להבנות עם המעסיקים בנוגע לסידורי העבודה בתקופה.
חל"ת - כפי שפורסם, ביטוח לאומי צפוי לאפשר קבלת דמי אבטלה ביחס לעובדים שיוצאו לחל"ת של 14 יום לפחות. כך, שבמקרים שאכן לא תימצא הדרך לשלב בין עבודה לבין גידול הילדים בתקופה זו, קיים ה'פיתרון' החלקי בדמות הוצאה של העובד לחל"ת.
הטבות שונות נוספות - נוסף על האמור לעיל, יש לציין כי הורים עובדים זכאים לנקודות זיכוי נוספות אשר מביאות לתשלומי מס מופחתים. כמו-כן, במקרים המתאימים עשויים הורים לילדים ליהנות מסיוע בתשלומי מעונות יום וצהרונים.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לסיכום, נראה שהחלטת הממשלה התעלמה מקיומם של הורים עובדים לילדים קטנים. לדעתנו, היה ראוי לקיים מסגרות חינוך לילדי הגן והכיתות הנמוכות אשר אינם מסוגלים להישאר בבית ללא השגחה, בין היתר לאור ממדי התחלואה הנמוכים בגילאים אלו.
- 7.רננה כהן 15/09/2020 10:16הגב לתגובה זולא יאמן הנתק בין המערכות הממשלתיות. חוצפה לחשוב שאנחנו ההורים נצא לעבודה ו קטנטנים דלנו ישארו בבית. תודה אריאל
- 6.הורה 15/09/2020 09:26הגב לתגובה זועשו חוק חינוך חובה ומשחקים בנו כל הזמן
- 5.אורן 15/09/2020 09:00הגב לתגובה זושלא מעניין אותו כלום ואם אתה לא מגיע לעבודה סביר להניח שלא תשאר בעבודה. למען ההגינות היו צריכים לסגור את העסקים למנוע בעיות כאלו אבל זה לא באמת מעניין משהו
- 4.עמדי 14/09/2020 19:57הגב לתגובה זוראש הממשלה אפילו לא טרח לציין שמערכת החינוך סגורה בנאום אתמול!! ילדינו הפקר בידי ממשלה רשלנית
- 3.צחי 14/09/2020 17:21הגב לתגובה זואיסור מפגש בין צעירים לזקנים ולפתוח את המשק לחלוטין.
- 2.צחי 14/09/2020 17:20הגב לתגובה זואכן התינוקות והילדים הקטנים לא חולים לרוב, אבל הם נשאים שמפיצים את הוירוס. דוד שלי אושפז במחלקת קורונה בגלל ביקור של הנכדה.
- 1.אמא לילד בגל 4 14/09/2020 16:16הגב לתגובה זומחזיר לאותם בקרים שהייתי בדילמה אם ללכת לעבודה או להישאר בבית? בלבלה גמורה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
