נדב טסלר
צילום: יח"צ

שכירים או עצמאים? לקחים שצריך להפיק ממשבר הקורונה

חוסנו של המשק הישראלי לא הוכיח את עצמו בעבור מיליון הישראלים שמצאו את עצמם מחוסרי עבודה בחודש אפריל, עבורם ועבור כולנו הנה לקחים שצריך להפיק מהמשבר הנוכחי

נדב טסלר | (7)
נושאים בכתבה אינטר פנסיה

ברבור שחור או לא. ברגע אחד בחודש מארס מצאו את עצמם בן-לילה למעלה ממיליון ישראלים מחוסרי עבודה כתוצאה מהשפעת נגיף הקורונה. עשרות הכתבות שהתפרסמו בעבר על חוסנו של המשק הישראלי ואיך עברנו בהצלחה את משבר 2008 לא סייעו לאותם עובדים שיצאו לחל"ת רגע לפני שהחברות בהן עבדו פרסמו את הדוחות המוצלחים לשנת 2019.

> למדור חיסכון לטווח ארוך

בשביל אותם עובדים שהתעוררו למציאות חדשה, שלושה לקחים שכל אחד צריך לקחת מהמשבר הנוכחי.

תהיו חיונים לארגון שלכם

מחקרים חוזים כי בעתיד 35% מהמשרות כבר לא יהיו רלוונטיות ויוחלפו על ידי רובוטים, אבל לא צריך לחכות לעתיד או לרובוטים. נגיף אחד גילה לעובדים רבים כי הם אינם חיונים והם נשלחו לחל"ת. המחקר שבחן איזה משרות יוחלפו על ידי הרובוטים מיפה גם שורה של כישורים נדרשים שיסייעו לכם לשמור על מקום עבודתכם בעתיד. כישורים אלו רלוונטים גם היום.

1. יכולת ניהול משא ומתן

2. יכולת שכנוע

3. סיוע לאחרים

4. מקוריות

5. יצירתיות

כל עוד תשמרו על גמישות מחשבתית ותתאימו את עצמכם למציאות המשתנה תמשיכו להיות נחוצים לארגון שלכם, ברגע שתקפאו על השמרים יבוא הרובוט או העובד החדש ויחליפו אתכם בעבודה.

אל תקפאו על השמרים

עכשיו תהיו כנים עם עצמכם, האם ניצלתם את תקופת החל"ת כדי לפתח את התכונות הללו? האם למדתם משהו חדש? האם עשיתם בתקופה הזאת משהו שלא עשיתם לפני זה?

עובדים רבים ניצלו את תקופת החל"ת כדי לבלות יותר זמן עם המשפחה או לעשות בינג' על סדרות בנטפליקס אבל רבים אחרים בדקו איך ניתן לנצל את המשבר כדי לשייף מיומנויות ישנות וללמוד כאלה חדשות. אי אפשר לקיים כנסים? נעביר אותם ל-ZOOM. אי אפשר לפתוח מסעדות, נעשה משלוחים. ואם אי אפשר ללכת לעבודה, נדאג ללמוד מיומנות חדשה שתשרת אותנו במשבר הבא.

תגוונו את מקורות ההכנסה שלכם

הלקח השני שצריך לקחת מהמשבר, הוא שלא תמיד ניתן לסמוך על המעסיק שלנו שימשיך להעסיק אותנו. עובדים רבים גילו שהארגון הוא לא משפחה שמחה ולמרות הרווחים שנצברו, עובדים רבים יצאו לחל"ת.

אם כך, לצד פיתוח יכולות נוספות צריך, לפתח מקורות הכנסה נוספים מעבר להכנסה ממקום העבודה. שוק העבודה החדש הוא כבר לא שוק של שכירים שנכנסים למקום עבודה מיד לאחר הצבא ויוצאים ממנו לפנסיה. שוק העבודה כיום הרבה יותר מגוון ומאפשר צורות העסקה חדשות כמו עבודה חלקית, פרילנסרים ונותני שירותים אחרים.

משבר הקורונה לימד את כולנו שלא חייבים להגיע לעבודה בכל יום כדי לעמוד ביעדים, והידע הזה עתיד לשנות עוד יותר את שוק העבודה.

אתם צריכים ללמוד ולנצל את השינויים המבניים בשוק העבודה כדי לגוון את מקורות ההכנסה שלכם בצורה כזאת שגם במידה ובעתיד אחד המעסיקים שלכם יוציא אתכם לחל"ת עדיין תהייה לכם הכנסה נוספת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גיוון מקורות ההכנסה יכל להיות ממשרה נוספת כשכיר או הפיכת תחביבים למקורות הכנסה, זה יכול להיות העברה של הידע שצברתם באמצעות הרצאות או קורסים דיגיטלים, בנייה של אתרי מסחר באינטרנט ואפילו הכנסה נוספת מנדל"ן.

גיוון מקורות הכנסה יכל להתבצע גם ברמה של משק הבית. כדאי לדאוג ששני בני הזוג לא יעבדו באותו התחום או באותו מקום עבודה וכך להקטין את הסיכוי ששניהם ימצאו את עצמם ללא עבודה במקביל. באותו האופן, לגבי בני זוג שעובדים כעצמאים וגילו שמשק הבית נותר ללא הכנסה ובמקרים רבים גם ללא עסק לחזור אליו.

אל תחיו על הקצה

במחקר שנערך כבר כמה שנים בארצות הברית, נבדק האם משפחות יוכלו לעמוד בהוצאה חד פעמית, גם בישראל מבצעים מחקר דומה ובודקים האם משפחות יוכלו לעמוד בהוצאה חד פעמית של 8,000 שקל. הוצאה חד פעמית הנמוכה מהשכר הממוצע במשק.

המחקר האחרון שנערך בישראל בחודש פברואר 2020 מצא כי 21% מהמשפחות לא יוכלו לעמוד בהוצאה חד פעמית של 8,000 שקל.

משמעות המחקר היא שהישראלים בדומה לאמריקאים לא חוסכים. אין להם בצד כרית ביטחון שתספיק להם למספר חודשים ללא עבודה. הבעיה חמורה עוד יותר היא בקרב העצמאים. בעוד השכירים שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת היו זכאים לדמי אבטלה או לפיצויי פיטורים, העצמאים גילו שהם צריכים להסתמך על הבטחות האוצר ועל מענקים הרחוקים שנות אור מהכנסה המדווחת שלהם.

יש ליצור כרית ביטחון פיננסית

האמת, הפתרון במקרה הזה הוא לא כזה מורכב, הוא מחייב אותנו ליצור כרית ביטחון פיננסית שתשמש אותנו עד שהכסף יחזור ויזרום. כרית הביטחון צריכה להיות מושקעת בקורלציה נמוכה עד כמה שניתן כדי להמנע מפגיעה בשוק ההון.

לדוגמה, השווקים בחודש מארס ירדו בכ-30%. כרית ביטחון שהיתה מושקעת בשוק ההון היתה מאבדת מערכה ומשיכת הכספים לאחר הירידות לצורך מחיה שוטפת היתה מקבעת את ההפסד.

כמה כסף יש לשים בצד?

כל משק בית צריך לבחון את מבנה ההוצאות שלו ולשריין את הכספים שישמשו אותו. לדוגמה, במשבר הנוכחי גני הילדים נסגרו וההורים חסכו את אחת ההוצאות הגדולות ביותר, תשלום לגנים הפרטיים ולצהרונים. עצמאים רבים בחרו להחזיר את רכבי הליסינג כדי לחסוך בהוצאות. באופן דומה, יש לבחון מהן ההוצאות שילוו אותנו במקרה של פיטורים ולדאוג שיהיה לנו מספיק כסף בצד כדי לממן את המחיה השוטפת.

בשורה התחתונה

המשק התחיל לחזור לפעילות מלאה, המספרות נפתחו, בהמשך יפתחו גם הקניונים ובתי המלון. ככל הנראה בעוד חצי שנה לא נזכור את הקורונה ואת התקופה שעבדנו מהבית. קל להתייחס לעצות האלה כגיבוב של מילים או שאפשר להסתכל פנימה ולשאול את עצמנו איך אנחנו מגיעים מוכנים יותר למשבר הבא.

הכותב הינו נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, בעל רישיון משווק פנסיוני, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג: פנסיוני, להבין את הפנסיה

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 07/05/2020 14:38
    הגב לתגובה זו
    הוא שצריך הרבה מזל וגם.....מעט שכל!
  • 6.
    כל שנתיים רכב ואייפון חדש דנדש (ל"ת)
    אפס עוש 07/05/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 07/05/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    זה מאוד פשוט - במידה ואתם מוציאים יותר חפשו מהיכן לצמצם (תמיד יש מהיכן) במידה ונשאר עודף אל תבזבזו, בטח ובטח לא עד מוצרים מתכלים. שימרו בצד - זה מוכיח את עצמו תמיד!!!
  • 4.
    ובלי מינוף 07/05/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
    ע"ע תשובה ושאר "בעלי הנכסים" שגילו שהם לא שווים הרבה אם הם לא מייצרים תזרים והכוונה גם לכל בעלי הקניונים והמשרדים וכל שאר ה"נכסים" שהמשבר הרבה שהם יותר עול מאשר נכס בזמניים בעייתיים . הבעיה שגם כדי להיות נזיל צריך לחשוב עם מה כי המזומן בעידן של הדפסת כסף והורדת ערך לא ממש אפקטיבי ...בקיצור זהב
  • 3.
    מייק 07/05/2020 08:59
    הגב לתגובה זו
    אל תחיו על הלוואות ואשראי. אל תצרכו לפי מה ששוטפים לכם במוח אלא על פי מה שאתם צריכים. אל תיהיו עם עיניים גדולות. אל תהמרו בבורסות. אתם תראו בגיל מבוגר כמה תיהיו עשירים ומאושרים
  • 2.
    הכתבה הטובה ביותר בחודשיים האחרונים באתר זה (ל"ת)
    מני 07/05/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקוש בלבוש 07/05/2020 08:42
    הגב לתגובה זו
    כתבה על כלום ושום דבר. מהמשבר הזה למדנו שהכי טוב להיות עובד ציבור, כל השאר יכולים מבחינת המדינה ללכת לאבדון. היחידים שלא נפגעו הם עובדי המדינה וההוראה אוכלי החינם. קומניזם במיטבו. העצמאים שמניעים את המדינה נזרקו לפח והמדינה תסבול מגל העלמות מס שלא היה כמותו מקום המדינה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).