צילום: אלכסנדר כץ

איך תשפיע הורדת ריבית נוספת על מניות הנדל"ן המניב?

הסקטור נהנה מירידת שיעורי ההיוון אשר צפויים להמשיך לרדת וליצור רווחי שערוך, במקביל לירידת מחיר החוב שביחד עם המינוף מגדיל בצורה משמעותית את התשואה על ההון; הקורונה לא מזיק, רק מספק תמריץ

יאיר שני | 05/03/2020 11:55 (11)

נושאים בכתבה נדל"ן מניב

לאחרונה ראינו דוגמה מצוינת לאמירה המפורסמת כי "בשוק ההון אתה מגייס כשאתה יכול ולא בהכרח כשאתה צריך", כסף זול, הוא מנת חלקן של חברות רבות בשוק ההון בישראל ובעולם, במקרה של חברות נדל"ן מניב, הרי שמדובר בניצול הזדמנות לגיטימי לגייס הון שכיום בסביבת הריבית הנוכחית, הוא סוג של הזדמנות שאסור לוותר עליה.

חברת הנדל"ן המניב גב ים השלימה בחודש החולף גיוס של 777 מיליון שקל באג"ח צמוד מדד עם ריבית שלילית של 0.01%. הגיוס הזה שמצטרף גם לגיוס קודם של חברת מליסרון, ממחיש מצוין את ההשפעה החיובית של סביבת ריבית נמוכה לאורך זמן על שוק הנדל"ן המניב בפרט ועל שוק ההון בכלל.

ת"א מצטרפת למגמה גלובלית

השוק הישראלי הצטרף לשווקים אחרים כמו יפן ואירופה, שבהם חברות בעלות דירוג גבוה מגייסות אג"ח בריביות שליליות. הגיוס בריביות שליליות צפוי להתרחב ולהימשך גם בעתיד בחברות נוספות בשל הערכה כי סביבת הריבית הנמוכה מאוד, היא כאן בכדי להישאר.

לאחר עליות שערים בלתי מבוטלות, חלק מהמשקיעים מרימים גבה לגבי תמחור שוק המניות בכלל ושואלים האם זה הזמן להיכנס פנימה או להישאר על הגדר. את התשובה ניתן למצוא בפער התשואות שבין שוק המניות לשוק האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב.

למרות העליות בשווקים, ההשקעה במניות נותרה אטרקטיבית

בעוד שב-30 השנים האחרונות, פער התשואות בין מדד ה-500 S&P שעמד בממוצע על 5.9% לתשואה של האג"ח ל-10 שנים של הממשל האמריקני שעמד על 4.48% עמד על כ-1.4% לטובת שוק המניות. מרווח התשואה כיום עומד על שיא של עשור - 3.6% לטובת שוק המניות, מספר שמשקף המשך אטרקטיביות לשוק המניות העולמי בכלל.

חברות הנדל"ן המניב הישראליות נהנות בישראל מסביבת ריבית נמוכה משמעותית מסביבת הריבית האמריקאית ולכן אנו רואים את התופעה הזו של גיוס חוב בריבית שלילית כהתרחבות של תופעה שהחלה באירופה ויפן והחלה להתרחב כיום גם בישראל.

כסף זמין וזול לחברות הנדל"ן המניב - השקעה אטרקטיבית

אם בוחנים באופן פרטני את מצבן החיובי של חברות הנדל"ן המניב, שביניהן גם מליסרון וגב ים שהשלימה מבחינתה הנפקה מוצלחת, אזי ניתן לראות כי מדובר באחד מהסקטורים שנהנים ביותר מסביבת הריבית הנמוכה שצפויה על פי הערכתנו להישאר כאן לאורך זמן. חברות הנדל"ן המניב נהנות בשני מישורים מכסף זמין וזול שקיים עבורן בשוק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המישור הראשון הוא שיעורי ההיוון של נכסים מניבים שימשיכו לרדת משמעותית בשנים הקרובות, על רקע סביבת הריבית ארוכת הטווח הנמוכה מאוד שצפויה להימשך עוד שנים רבות.

במישור השני חברות הנדל"ן המניב הן חברות ממונפות והירידה הדרמטית בעלויות הגיוס, מגדילה בצורה משמעותית את התשואה על ההון של החברות האלה. כפועל יוצא של שני הגורמים האלה, חברות הנדל"ן המניב הן סקטור אטרקטיבי להשקעה.

המגמה הזו של חברות הנדל"ן המניב המגייסות חוב לטווח ארוך בריביות ריאליות אפסיות ואף שליליות היא מגמה שהתחילה בגיוסי אג"ח של הבנקים. נכון להיום האג"ח של הבנקים נסחרות בתשואות שליליות ומגמה זו צפויה להימשך בזמן הקרוב.

משבר הקורונה מספק תמריץ להורדות ריבית

המשבר הכלכלי הנוכחי שנובע מהתפרצות נגיף הקורונה צפוי להוות קטליזטור להורדות ריבית נוספות של בנקים מרכזיים בעולם, באופן אשר עשוי רק להעמיק את התופעה של גיוס חוב בעלויות נמוכות מאוד.

לא מן הנמנע כי נראה בחודשים הקרובים חברות נדל"ן מניב נוספות מגייסות מאות מיליוני שקלים בריבית שלילית או אפסית וממשיכות לתדלק את הפעילות שלהן. בנוסף לכך, לכל חברה בעלת דירוג השקעה גבוה יש כיום את ההזמנות לגייס חוב בריבית אפסית עד שלילית ואנו צפויים לראות התרחבות של התופעה הזו גם במגזרים אחרים.

בתחום הנדל"ן המניב צפויה להימשך תנועת המספריים, כאשר מצד אחד נמשיך לראות ירידה הדרגתית של שיעורי ההיוון של הנכסים ובמקביל ירידה משמעותית בהוצאות המימון, כל אלה מצביעים על סקטור הנדל"ן המניב כהזדמנות השקעה מעניינת בתקופה זו.

הכותב הינו יאיר שני, מנכ"ל סיגמא בית השקעות מקבוצת ANDBANK הבינלאומית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

11.
מנור סיריו 08/03/2020 11:09
הגב לתגובה זו
מפולת ענקית בדרך
10.
עידו 06/03/2020 16:08
הגב לתגובה זו
הריבית יורדת אבל השווקים מתרסקים וענפים שלמים במשק משותקים. מה שבתורו יעלה אבטלה ויוריד יכולת השתכרות בחוץ יורד מבול ואתם מציעים לאנשים לקחת בגד ים ולרדת לחוף..
9.
שני 05/03/2020 15:36
הגב לתגובה זו
מניות מניב ירדו עוד ב6 אחוז.אנשים ימכו מניות ויקנו דירות.בחיפה או יפו הדירות יעלו עד סןף השנה ב8 אחוזים לפחות...
8.
אסי 05/03/2020 14:17
הגב לתגובה זו
כתבה שמלאה בבולשייט
7.
לא מבין כלום 05/03/2020 14:06
הגב לתגובה זו
איך זה בדיוק יעלה את ונוי הנכסים -כל הפרשנים לא מבינים שהריבית היא לא חזות הכל
6.
רק להקריא את הכותרת וההסבר בתכנית סאטירה (ל"ת)
יש אייטם 05/03/2020 13:34
הגב לתגובה זו
5.
קונים דירות ליד הים בקריית חיים מערבית המחירים עולים (ל"ת)
אילנה 05/03/2020 13:00
הגב לתגובה זו
4.
אורן 05/03/2020 12:38
הגב לתגובה זו
בעקבות הקורונה לקוחות רבים נמנעים מהגעה לעסקים ולכן בעלי העסקים שהינם השוכרים נחלשים כלכלית והשאלה כמה זמן זה ימשך, במידה וזה ימשך זמן רב, הרי שהשוכרים יבקשו להפחית את דמי השכירות או שחלקן יקרסו, דבר שישפיע על תשואות החברות שהינם בעלי הנכסים המניבים.
3.
ZOHAR1 05/03/2020 12:26
הגב לתגובה זו
הקורנה יכולה בהחלט להוריד את שכר הדירה הממוצע כולל חוסר שוכרים אחרי שפשטו רגל
2.
לא הבנתי איך הקורונה לא תקלקל ???? (ל"ת)
yehuda04 05/03/2020 12:25
הגב לתגובה זו
1.
מה ההגיון לקנות אג"ח עם ריבית שלילית? (ל"ת)
Q 05/03/2020 12:14
הגב לתגובה זו

AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר | 21/12/2025 13:30

נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

להמשך הכתבה לחץ כאן

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן