אבישי עובדיה
אבישי עובדיה

מה הרווח האמיתי של בנק הפועלים?

הוצאות שלא נרשמות בדוח רווח והפסד, ירידה חדה בהלוואות לפרטיים וירידה בתשואה להון - פועלים רגע לפני פרסום תוכנית אסטרטגית

אבישי עובדיה | (8)
נושאים בכתבה פועלים

התוצאות של בנק פועלים -4.03% ברבעון השלישי היו חלשות יחסית - הרווח לבעלי המניות הסתכם ב-736 מיליון שקל לעומת 950 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח ב-2.43 מיליארד שקל לעומת 2.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. חלק גדול מהחולשה מיוחס לאירועים חד פעמיים - מחיקות חד פעמיות והשפעה של מדד המחירים לצרכן על הדוחות (הפער בין המדד בפועל למדד הידוע - על כך בהזדמנות אחרת). כשמנטרלים את הרעשים האלו מבינים שהדוחות לא רעים. אבל התוצאות האלו הן לא הסיפור הגדול של הרבעון השלישי. משהו קורה במערכת הבנקאית מתחת לפני השטח, והדוחות של הבנק הגדול ביותר, משדרים זאת.

צמצום עובדים    מניות הבנקים היו השקעה נהדרת בשנים האחרונות - המשקיעים הסתמכו על התשואה להון של הבנקים וטענו כי אם הבנק מיצר תשואה של 8%-10% על ההון, אזי התשואה הזו תתגלגל אליהם, במיוחד כשהבנק נסחר בשווי נמוך מהונו העצמי. זה עבד ויותר מכך - מניות הבנקים סיפקו תשואה נאה - מניית בנק הפועלים הניבה בממוצע קרוב ל-10% בשנה בחמש השנים האחרונות. התשואה הזו מיוחסת בעיקר למצב הסביר (סביר פלוס) של המשק. אין משברים, אין קריסות, אין מחיקות גדולות בבנקים. אבל יש איומים אחרים. הבנקים מצמצמים בהדרגה את מצבת כוח האדם שלהם (חשיפה - בקרוב פיטורים וצמצומים בפועלים בהיקף של 1,400 עובדים). קוראים לזה פיטורים, אבל בבנקים מנסים מאוד להתחמק מהמילה הזו, הם יחפשו את הביטוי המתאים והנוח ציבורית ותדמיתית, אבל גם פרישה מרצון משמעותה בסופו של דבר להראות את הדלת לעובדים. איך שלא יקראו למהלך, הבנקים עומדים לקראת צמצומים משמעותיים מאוד שיעלו להם הרבה כסף. העלות הזו ברובה לא תתגלגל לדוח רווח והפסד. כלומר, הבנקים ימשיכו להציג תשואה על ההון בשיעור מסוים (רווח מדוח רווח והפסד ביחס להון), מבלי שהעלות של הפיטורים תיכנס לתחשיב. סוג של קסם. ואז אותם משקיעים ימשיכו להגיד - "מה רע, תשואה של 8%-10% על ההון שתתגלגל לתשואת המניה", אבל זה לא נכון, כי התשואה האמיתית על ההון תהיה נמוכה יותר, וזה לא עניין חד פעמי. התשואה תהיה נמוכה יותר מכיוון שיש עלויות שלא מופיעות בדוח רווח והפסד, וצריך לשקלל אותן מכיוון שהן לא אירוע חד פעמי. כשמפטרים עובדים ו/או מיישמים תוכנית של פרישה מרצון מדובר על מהלך לשנים. העלויות של התוכנית הזו נפרסות על פני מספר שנים (פיצויים מוגדלים, הטבות מיוחדות, תשלום שכר עד לפנסיה). מדובר בכסף גדול שלא נרשם (בחלקו) בדוח רווח והפסד, ומדובר בסכום שבפועל הוא אינו חד פעמי - כי הבנקים כל כמה שנים מחדש הולכים לרה-ארגון ולפיטורי עובדים/פרישה - זאת המציאות שלהם. הרווח הכולל האחר - מחבוא של הוצאות ההוצאות על פיטורי עובדים ותוכנית הפרישה מרצון נמצאות בדוח על הרווח האחר - כן, זה אחר, זה לא דוח רווח והפסד. למה "אחר"? מומחי חשבונאות ינסו להסביר את הסיבה, אבל האמת היא שאין כזו, ולראיה - בעבר זה היה חלק מההוצאות השוטפות. מדובר פשוט במאבקי כוח בין מוסדות החשבונאות ללובי של החברות (בעולם), והצלחתו של הלובי של החברות להוציא סעיפים מסוימים מדוח רווח והפסד - כל נושא הפיטורים, פרישות והמדידה האקטוארית מחוץ לדוח רווח והפסד. זה כמובן משליך על ההון העצמי, אבל זה מדלג על הרווח הנקי. חשוב להדגיש שיש גם הכנסות שלא נרשמות בדוח רווח והפסד - לדוגמה חישוב של רווחים או הפסדים מניירות ערך זמינים (אצל בנקים). עם זאת, ברוב המקרים (בכלל - לא רק בבנקים), הרווח הכולל האחר עמוס יותר בהוצאות מאשר בהכנסות.  וזה מעוות, הנה דוגמה - פועלים כאמור דיווח על רווח של 736 מיליון שקל ברבעון השלישי. אלא שיש לו הוצאה בגין חישוב אקטוארי להפרשות בגין פרישה מוקדמת של עובדים בסכום של 180 מיליון שקל - זה לא נרשם בתור הוצאה. מנגד, אגב, לבנק היו הכנסות מניירות ערך זמינים למכירה שנרשמו רק בדוח על הרווח האחר ב-130 מיליון שקל. אם משקללים את הרווח הכולל האחר מקבלים שהרווח בשורה התחתונה לבעלי המניות היה 713 מיליון שקל - קרוב יחסית לדוח רווח והפסד, אבל אם מבינים שהסעיף של העלויות לעובדים ימשיך להעיק על הרווח הכולל האחר, מפנימים שהרווח האמיתי של פועלים נמוך ויהיה נמוך גם בהמשך מהמספר בדוח רווח והפסד.  אז האם הבנקים הולכים לרדת בתשואות האמיתיות להון? ייתכן ואפילו סביר שכן, אבל צריך לזכור שמהלך של פיטורים הוא טוב לבנק - ההוצאות השוטפות בהמשך יירדו (אבל כמה מפתיע - הוצאות השכר בבנק בשנים האחרונות לא ירדו בצורה פרופרוציונלית לצמצום העובדים). הבנקים לא באמת יכולים להתמודד עם התחרות בשוק ההלוואות ועם התחרות העתידית מול ענקיות הדיגיטל, כשהם עמוסים בעובדים - צמצומים הם הכרח. השאלה אם זה מספיק. כבר עכשיו הבנקים מאבדים כוח בשוק ההלוואות. בנק פועלים ירד בהלוואות לפרטיים (שאינן לדיור) מ-42 מיליארד שקל בסוף השנה לכ-40 מיליארד שקל. זו התחרות מול חברות כרטיסי האשראי, זו התחרות מול מימון ישיר, ומול גופים נוספים.   

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עולם הבנקאות הולך להשתנות , לא צריך הרבה עובדים (ל"ת)
    מיקי 24/11/2019 17:12
    הגב לתגובה זו
  • dw 25/11/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
    פעמים רבות ישנה מחאה של תושבים כאשר מודיעים על סגירה של סניף בנק. בהתחשב בזה שאנחנו מתרבים כמו שפנים, כל שנה עוד 200 אלף תושב, וכולם מתישהו יעשו חשבון בבנק, זה אומר שהעומס על הסניפים שנשארים הולך וגדל, מה שאומר תורים ארוכים יותר. לא נחמד. יש בעיה עם הלצמצם ולצמצם סניפים. מתישהו הסוס ימות.
  • 6.
    עובדת הבנק 905 24/11/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
    בנק פועלים ניצל נכים בניקוי כספומטים ולא שילם להם אם בניצול נכים ידו של הבנק מה יגדו אזובי הקיר
  • 5.
    הכל נכון, אבל עדיין השקעה סבירה ביחס לאחרים (ל"ת)
    מיקי 24/11/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עובד 24/11/2019 14:43
    הגב לתגובה זו
    עלויות השכר בבנק כבדה בדרגים הבכירים, רוב העובדים מרוויחים 5-12 אלף שח בחודש נקי. מנהלי סניפים מרוויחים 15-20 אלף, מנהלי אגפים, חטיבות וכו הם בעלי השכר הכבד והם אלו שאין להם שום סיבה בעולם לעזוב, וככה יוצא שהפיטורים והפרישות נובעות מהמשכורות הנמוכות יותר, ואז הבנק לא חוסך ממש מהתהליך, אנשים יעילים עם ניסיון וידע עוזבים והלקוחות סובלים מהיעדר שירות. זה מה יש
  • 3.
    לרון 24/11/2019 10:01
    הגב לתגובה זו
    לא פיטורים אלא "התאמת משאבים"!
  • 2.
    הבנק איבד את הדרך, אין אסטרטגיה (ל"ת)
    דני 24/11/2019 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 24/11/2019 08:25
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לעשות רפורמה בתחום. החשבונאות מיועדת לרואי חשבון וכבר לא עונה על צורכי המשקיעים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).