ביום שני אישר קבינט הדיור העברת סמכויות התכנון של הועדות המחוזיות מידיו של משרד הפנים, אליו כפופות הרשויות המקומיות, למשרד האוצר, ובכך איחד חלק חשוב תחת קורת גג אחת. בלי ספק, מהפתרונות היותר נדרשים לטיפול בבעיית הדיור.

קראתי את תגובות בכירי ענף הנדל"ן, ראשי רשויות ומשתתפים בקבינט, שהמשותף לכולם שאף אחד לא הסכים להיות נחרץ, וכמעט כולם אמרו שאיחוד הסמכויות יצליח, או שלא. לחילופין היו כאלו שצופים כישלון, אבל יכול להיות שלא. אני מוכן להסתכן ובלבד שאבהיר את עמדתי, אני לא רואה שום בעיה לעמוד מאחורי טעות, אם וכאשר תתרחש.

כל עוד תכניות ממשלתיות יספקו לנו תקוות, יקפיאו ביקושים של זוגות צעירים רק כדי לראות אותם יורדים מהגדר ואחרי שנה לקנות ב-10% יותר (ראו דוגמת תכנית מע"מ 0) אני רואה במסגרת תפקידי לפקוח את עיני כל מי שמוכן להקשיב, אם החלטתם שאתם צריכים לרכוש דירה מכל סיבה שהיא, אין תועלת או תקווה באופק להמתין לה. אם אין לכם צורך אמיתי ברכישת דירה - אל תקנו! אל תכניסו את עצמכם להרפתקה של רכישת דירה למגורים בסביבת אי ודאות כה גדולה.    שלוש הערות חד משמעיות על קבינט הדיור והעברת סמכויות התכנון

כשאני רואה את כל מי שלא יהיו שותפים לקבלת החלטות, לדוגמא, שיווק קרקעות באזור מסוים כמו משרד התחבורה, או הרשות המקומית הרלוונטית, אני לא יכול שלא להטיל ספק ביכולתה של תכנית שכזו לצאת לפועל. קחו למשל, את מצבו של ראש עיריית פתח תקווה - ראש עיר שאינו מעוניין בבנייה נוספת למגורים בעירו - עיר עם תשתיות מוגבלות מאד לקלוט תושבים נוספים. בל נשכח את הסיטואציה הכואבת בה מפעל גדול וחשוב (טבע) עוזב את העיר בגלל תשתית תחבורתית לקויה, שמקשה על הגעה ועזיבה של עובדים בכל יום - כיצד ומדוע שקבינט הדיור יכפה עליו בנייה נוספת?

• קבינט הדיור אישר: תכנון 115 אלף דירות ושיווק 90 אלף עד סוף 23
• ארגז הכלים של ליצמן מתרחב - אושר קבינט הדיור בראשותו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל מי שגר ממזרח לגוש דן, יודע כי בעודו עומד בפקקי כביש 471 למרכז שפשוט אין שום אפשרות לבנות או לתכנן עוד דירה אחת למגורים ללא עיבוי תשתיות. מהצד השני של הנעדרים מקבינט הדיור, איני רואה את בנק ישראל לוקח חלק, כל עוד המדיניות המוניטרית תישאר בעינה, קבינט הדיור יתקשה מאד לרסן את הביקושים לנוכח העובדה שאין אלטרנטיבה ראויה להשקעה.    אני מתנגד בכל תוקף אבל אצביע בעד שר הפנים, ממנו נושלו סמכויות התכנון והועברו למשרד האוצר, הביע התנגדות חריפה למהלך, אך בסופו של דבר הצביע בעד. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, התבטאה גם היא נגד מרבית הסעיפים, אך לבסוף הצביעה בעד העברת הסמכויות. כך גם ראשי ערים רבים. אני מרשה לעצמי להאמין שאילו היו חוששים באמת מהרעה במצב הדיור כפי שציינו, בגלל סמכויותיו המורחבות של קבינט הדיור, היו מצביעים ופועלים אחרת. אלא שגם הם עושים את בחירת הקרבות שלהם ומניחים שאיחוד הסמכויות החלקי הזה לא באמת ישנה את תמונת הנדל"ן בישראל.   אדישות מאז אישור העברת הסמכויות והשלמת קבינט הדיור לא היה שיח אחד סביב המהות - הכל נסוב סביב מי יקבל מה, מי יחליט למי, מי ישלוט על מה וכן הלאה. קדמו לכך עשרות בלוני ניסוי של משרד האוצר, שר האוצר ופקידים נוספים, של נעשה כך או נפעל אחרת. אף אחד בשום שלב לא עסק במטרות הקבינט. איך יפעל המנגנון זה ספין תקשורתי נהדר, גם אם לא לכך התכוון שר האוצר, שמאפשר לקבינט הדיור להמשיך ולא לעסוק במהות. במצב שמרבית אזרחי ישראל מתקשים לרכוש דירה למגורים. סביר שההשפעה של אלו על המחירים, אם תקרה, תהיה רק בעוד 5-6 שנים. ועד אז, זו כבר לא תהיה הבעיה שלהם.