אלו הן הבעיות האמיתיות של קבינט הדיור, וזה לא מה שחשבתם

אסף אנגל, מנכ"ל משותף ב"אנגל-שביט" המייעצת ומלווה קהילות עירוניות בתהליך רכישה מיזמים, על אדישות ועייפות החומר בקבינט הדיור, וכיצד הן משפיעות על שוק הרוכשים בישראל
אסף אנגל | (10)
נושאים בכתבה קבינט הדיור

ביום שני אישר קבינט הדיור העברת סמכויות התכנון של הועדות המחוזיות מידיו של משרד הפנים, אליו כפופות הרשויות המקומיות, למשרד האוצר, ובכך איחד חלק חשוב תחת קורת גג אחת. בלי ספק, מהפתרונות היותר נדרשים לטיפול בבעיית הדיור.

קראתי את תגובות בכירי ענף הנדל"ן, ראשי רשויות ומשתתפים בקבינט, שהמשותף לכולם שאף אחד לא הסכים להיות נחרץ, וכמעט כולם אמרו שאיחוד הסמכויות יצליח, או שלא. לחילופין היו כאלו שצופים כישלון, אבל יכול להיות שלא. אני מוכן להסתכן ובלבד שאבהיר את עמדתי, אני לא רואה שום בעיה לעמוד מאחורי טעות, אם וכאשר תתרחש.

כל עוד תכניות ממשלתיות יספקו לנו תקוות, יקפיאו ביקושים של זוגות צעירים רק כדי לראות אותם יורדים מהגדר ואחרי שנה לקנות ב-10% יותר (ראו דוגמת תכנית מע"מ 0) אני רואה במסגרת תפקידי לפקוח את עיני כל מי שמוכן להקשיב, אם החלטתם שאתם צריכים לרכוש דירה מכל סיבה שהיא, אין תועלת או תקווה באופק להמתין לה. אם אין לכם צורך אמיתי ברכישת דירה - אל תקנו! אל תכניסו את עצמכם להרפתקה של רכישת דירה למגורים בסביבת אי ודאות כה גדולה.    שלוש הערות חד משמעיות על קבינט הדיור והעברת סמכויות התכנון

משתתפים

כשאני רואה את כל מי שלא יהיו שותפים לקבלת החלטות, לדוגמא, שיווק קרקעות באזור מסוים כמו משרד התחבורה, או הרשות המקומית הרלוונטית, אני לא יכול שלא להטיל ספק ביכולתה של תכנית שכזו לצאת לפועל. קחו למשל, את מצבו של ראש עיריית פתח תקווה - ראש עיר שאינו מעוניין בבנייה נוספת למגורים בעירו - עיר עם תשתיות מוגבלות מאד לקלוט תושבים נוספים. בל נשכח את הסיטואציה הכואבת בה מפעל גדול וחשוב (טבע) עוזב את העיר בגלל תשתית תחבורתית לקויה, שמקשה על הגעה ועזיבה של עובדים בכל יום - כיצד ומדוע שקבינט הדיור יכפה עליו בנייה נוספת?

כל מי שגר ממזרח לגוש דן, יודע כי בעודו עומד בפקקי כביש 471 למרכז שפשוט אין שום אפשרות לבנות או לתכנן עוד דירה אחת למגורים ללא עיבוי תשתיות. מהצד השני של הנעדרים מקבינט הדיור, איני רואה את בנק ישראל לוקח חלק, כל עוד המדיניות המוניטרית תישאר בעינה, קבינט הדיור יתקשה מאד לרסן את הביקושים לנוכח העובדה שאין אלטרנטיבה ראויה להשקעה.    אני מתנגד בכל תוקף אבל אצביע בעד שר הפנים, ממנו נושלו סמכויות התכנון והועברו למשרד האוצר, הביע התנגדות חריפה למהלך, אך בסופו של דבר הצביע בעד. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, התבטאה גם היא נגד מרבית הסעיפים, אך לבסוף הצביעה בעד העברת הסמכויות. כך גם ראשי ערים רבים. אני מרשה לעצמי להאמין שאילו היו חוששים באמת מהרעה במצב הדיור כפי שציינו, בגלל סמכויותיו המורחבות של קבינט הדיור, היו מצביעים ופועלים אחרת. אלא שגם הם עושים את בחירת הקרבות שלהם ומניחים שאיחוד הסמכויות החלקי הזה לא באמת ישנה את תמונת הנדל"ן בישראל.   אדישות מאז אישור העברת הסמכויות והשלמת קבינט הדיור לא היה שיח אחד סביב המהות - הכל נסוב סביב מי יקבל מה, מי יחליט למי, מי ישלוט על מה וכן הלאה. קדמו לכך עשרות בלוני ניסוי של משרד האוצר, שר האוצר ופקידים נוספים, של נעשה כך או נפעל אחרת. אף אחד בשום שלב לא עסק במטרות הקבינט. איך יפעל המנגנון זה ספין תקשורתי נהדר, גם אם לא לכך התכוון שר האוצר, שמאפשר לקבינט הדיור להמשיך ולא לעסוק במהות. במצב שמרבית אזרחי ישראל מתקשים לרכוש דירה למגורים. סביר שההשפעה של אלו על המחירים, אם תקרה, תהיה רק בעוד 5-6 שנים. ועד אז, זו כבר לא תהיה הבעיה שלהם. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יהודית 16/06/2015 01:22
    הגב לתגובה זו
    לצערי השר כחלון הוא לא השר הראשון שמציג תוכנית לפתרונות דיור אך אני מקווה שהוא יהיה השר הראשון שמצליח ליישום תוכנית אחת בתחום הדיור. אני שמח ששר האוצר מבין שקודם כל צריך להגדיל את היצע הדירות,
  • ילי קדרון 17/06/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
    כדאי לראות את התמונה בכללותה ולא רק להגדיל את ההיצע, להוסיף גם פתרונות להשכרה ולקניית דירה שניה
  • 7.
    נעמי בן יצחק 16/06/2015 00:41
    הגב לתגובה זו
    לדעתי רוב צעדי התוכנית נכונים, למעט העלאת מס הרכישה אשר תוביל לעליות מחירים, כמו גם שכר הדירה, ובכך תפגע בזוגות הצעירים.
  • 6.
    יולי 16/06/2015 00:37
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר כחלון עושה שטויות ובסוף רק פוגע בשכבות החלשות. לאלה שיש כסף להם זה לא יזיז - רק מהשמועות שהוא יצר כבר הוא גרם נזק רב בשוק הדיור.
  • 5.
    רון 15/06/2015 05:56
    הגב לתגובה זו
    בכלל לא בטוח שהתוכנית של שר האוצר הנכנס משה כחלון להורדת מחירי הדיור במרכז ובאיזורי הביקוש אכן תצליח. וגם אם תצליח יעלו בעיות חדשות של ירידת המחירים ואולי אפילו מיתון. אנחנו אומנם מדינה קטנה אבל אפילו כאן במדינה הקטנה הזאת יש אפקט דרמטי לכל מהלך.
  • 4.
    ruth 15/06/2015 05:50
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה אם המחירים בשוק הנדל"ן באמת ירדו מה יקרה אם שר האוצר יצליח זאת אומרת ש המחירים באמת ירדו?יכול להיות שיהיה בלגן גדול כי בעלי הדירות לא רוצים במהלך כזה.... בעצם קשה לחזות אתכל התגובות ואת כל המהלכים בשוק הנדל"ן. אין כלכלן מומחה שיכול לתת את כל התחזית.כל השערות פתוחות ואפשריות...
  • 3.
    יעל חביב 13/06/2015 00:09
    הגב לתגובה זו
    אם החלטתם שאתם צריכים לרכוש דירה - אנחנו החלטנו!!! מכל סיבה שהיא, אין תועלת או תקווה באופק להמתין לה. זאת אומרת לרוץ לקנות!!! אם אין לכם צורך אמיתי ברכישת דירה - אל תקנו!!!
  • ליה 15/06/2015 10:46
    הגב לתגובה זו
    אנחנו עדיין בסימן שאלה וזה מה שמדאיג
  • 2.
    שימי 11/06/2015 00:14
    הגב לתגובה זו
    ומעבר למעריץ אני מעריך ומקווה שדבריו יפלסו לכולנו את הדרך
  • 1.
    אנונימי 10/06/2015 11:16
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף דברים נבונים. בלי פנטזיות ובלי להיות פוליטיקלי קורט.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.