האם סחירות תוך יומית מהווה ליתרון? לא בהכרח
ענף מוצרי המדדים בישראל גדל ומתפתח בקצב מרשים. בענף קיימים שני מוצרים, תעודות סל וקרנות מחקות. נכון לסוף נובמבר השנה, שווי הנכסים נאמד ב-118 מיליארד שקלים ו-26 מיליארד שקלים בהתאמה. שני המוצרים הינם פאסיביים ומטרתם זהה - לעקוב אחרי מדדים. עם זאת, ישנם הבדלים רבים ביניהם. בכתבה הזאת נפרט על אחד ההבדלים: סחירות.
תעודת סל סחירה , משמעות הדבר שניתן לקנותה (יצירה) ולמכרה (פדיון) במהלך יום המסחר בבורסה, כמו כל נייר ערך אחר סחיר הרשום למסחר, בשערי השוק על פי ביקוש והיצע. קרן מחקה , מנגד, אינה סחירה. כידוע, קרן מחקה היא קרן נאמנות, ועל כן ניתן לקנותה (יצירה) ולמכרה (פדיון) עד שעה יעודה. לדוגמא, אם שעה ייעודה של הקרן המחקה היא 16:00, אזי כל מי שישדר הוראה לבורסה עד 16:00, יקבל ביצוע בשער סוף היום הנוכחי. מי שישדר הוראה לאחר מכן, יקבל ביצוע בשער סוף יום המחרת. שער הביצוע נקרא NAV והוא שער שיערוך הקרן - המשוערך כל יום ומשקף את שוויה של יחידת קרן אחת.
על פניו נראה כי סחירות מהווה יתרון על אי סחירות. אולם, המציאות בה מזה מספר חודשים קצב גידול הקרנות המחקות גבוה בהרבה מקצב גידול תעודות הסל, מוכיחה שלא בהכרח. כאמור, ישנם הבדלים רבים בין שני המכשירים, וגם בהם נעוצות הסיבות להבדלים בקצב הגיוסים. לא נדון בהם בכתבה זו. כדי להמחיש את טענת הסחירות הנ"ל, להלן דוגמא מספרית על מדד ת"א יתר 50.
ראשית, הבהרה נוספת בעניין השוואת העלויות בין המכשירים: רכישה או מכירה של קרן מחקה, בניגוד לקרן נאמנות מסורתית או כספית, נושאת בחובה עמלת ביצוע, בדומה לתעודת סל. ולכן מבחינה זו הן שוות. כעת, ניגש לדוגמא:
- סיכום המסחר בבורסה ב-2022: איזו מניה הכי סחירה? איזה ענף מבוקש?
- סחירות במניה - למה בעצם זה חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע א' מעוניין לרכוש תעודת סל על מדד יתר 50. לאחר תקופה, לטובת מימוש השקעתו עליו למכור את התעודה. משקיע א' ישלם שלושה סוגי עלויות במהלך ה"סיבוב": הראשון, עמלת קניה ומכירה. השני, מרווח בין קניה למכירה, המאפיין על נייר ערך הנסחר בבורסה באופן רציף. מבדיקות לאורך זמן נראה כי מרווח הנזילות הסביר בתעודות הסל על מדד יתר 50 נע סביב 0.40%. הסוג השלישי הוא דמי הניהול למנהל התעודה העומד על 1%. אם כן, סך העלויות ששילם משקיע א', אם החזיק את התעודה במשך שנה, הוא 1.40%, בנוסף לעמלות ביצוע.
מאידך, משקיע ב' מעוניין לבצע אותו דבר בעזרת קרן מחקה על מדד יתר 50. להלן העלויות ב"סיבוב" שלו. העלות הראשונה היא עמלות קניה ומכירה, וכבר ציינו כי הן שוות עבורו מבחינת התעודה והקרן. העלות השנייה היא מרווח בין קניה למכירה, אשר לא קיימת בקרן מחקה כיוון שאינה נסחרת באופן רציף ושער הקניה והמכירה עבור כל כמות הוא אחד (NAV כאמור לעיל). העלות השלישית היא דמי הניהול למנהל הקרן שעומדת על 0.25%. במקרה של הקרן המחקה, קיימת עלות נוספת - סטיית התקן בין מחיר הנעילה של המדד המייצג את מחיר ה-NAV לשער ה-MID (הממוצע של הגבוה היומי והנמוך היומי) של המדד. עלות זו תייצג את אי הסחירות של הקרן.
יש לציין שביצוע במחיר הנעילה יניב לפעמים רווח על מחיר ביצוע במהלך היום ולפעמים הפסד. אם נחמיר עם הקרן, נניח שהיא עלות הפסדית בלבד. מבדיקה של שלוש השנים האחרונות מתברר כי סטיית התקן הנ"ל עבור מדד יתר 50 היא 0.28%. סך העלויות ששילם משקיע ב', אם החזיק את הקרן המחקה במשך שנה, הוא 0.53% בנוסף לעמלות ביצוע.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...
לסיכום, ראינו כי בסביבת דמי ניהול נמוכה יותר בקרנות מחקות ביחס לתעודות סל, ובכך ניתן לגשר על חיסרון הסחירות ואף להפוך אותו ליתרון.
- 3.אבי 11/12/2014 11:37הגב לתגובה זולמה לא התייחסת?עוד "עמלה" שמשלמים בקרנות ואין בתעודות סל
- ירון 11/12/2014 20:29הגב לתגובה זולא שכחתי. לעיתים ישנה טעות מעקב שיכולה להיות חיובית ושלילית. אולם, פער התמחור בין תעודה לקרן מחקה משאיר למנהל הקרן מרווח טעות מעקב רב שגם אם ימצה אותו, עדיין יהיה זול מהתעודה
- 2.דני 11/12/2014 11:35הגב לתגובה זוהלכה לך התיאוריה
- ירון 11/12/2014 20:29הגב לתגובה זודמי הניהול המוצהרים של תעודות סל בארץ על מדד יתר 50 הן 1% אשמח לשמוע אחרת.
- 1.משיח 10/12/2014 17:58הגב לתגובה זואיך אפשר לבדוק שהNAV של הקרן תואם את המדד?
- ירון 11/12/2014 20:31הגב לתגובה זוהשווה לתקופה נתונה (גם יומית) בין תשואת המדד לתשואת הקרן

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש
הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל.
הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים.
האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות.
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.