הכישלון של המשביר וההצלחה של רציו: על הפונטציאל של הנפקות אג"ח

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, מתייחס לכישלונות וההצלחות של הנפקות האג"ח האחרונות - כיצד מזהים את הפונטציאל?
צחי קלמין | (3)
נושאים בכתבה הנפקה שוק האג"ח

תקופה קשה עוברת על חברות החיתום הפועלות בבורסה המקומית. בשבוע שעבר ניסתה המשביר 365 בראשות רמי שביט, המנכ"ל ובעל השליטה בקבוצה, לגייס 50 מיליון שקלים בהנפקת אג"ח ללא דירוג או בטחונות. אלא שהמשקיעים והגופים המוסדיים החליטו להפנות "כתף קרה" למהלך ההנפקה. כישלון אותה הנפקה אינו מקרה בודד. נזכיר כי בחודש שעבר, נאלצה גם חברת התעשיות ברנד, לבטל את תוכניתה לגייס חוב, עקב שיעור היענות נמוך ותמחור גבוה מצד פעילי השוק.

לצד הכישלונות הצורמים, קשה להתעלם מההצלחה האדירה שרשמה הנפקת האג"ח של רציו יהש. השותפות שנמצאת בשליטת משפחות לנדאו ורוטלוי, גייסה כ-356 מיליון שקלים. כאשר לכל משקיע הוצע לרכוש חבילת השתתפות הכוללת 1,000 איגרות חוב ו-2,000 כתבי אופציה. מחיר חבילת ההשתתפות נקבעה על 1,101 ש' והניבה למשקיעים, נכון להיום, רווח נאה של למעלה מ-11%. כאשר בוחנים את הסיבות להצלחת ההנפקה, מגלים כי לזכותה של שותפות רציו, עמדו מס' יתרונות ייחודיים, אשר משכו את תשומת לב פעילי השוק השונים:

חבילת אופציות . תשקיף ההנפקה כלל בחובו תמריץ נאה בדמות כתבי אופציה הניתנות להמרה במחיר מימוש של 65 אג' (צמוד לשער הדולר). כך שבמידה שייכנסו לתוך הכסף, הם יזרימו לקופת רציו 390 מיליון ש' נוספים. אמנם, כתבי האופציה שהונפקו נמצאים מחוץ לכסף, אך הם מעניקים למשתתפים בהנפקת האג"ח אפשרות נוספת לרשום רווח הון מיידי.

ניהול סיכונים איכותי . ע"פ סקירה שפרסם לאחרונה אגף שוק ההון במשרד האוצר, למעלה מ-50% מהשקעות כספי הפנסיה בישראל מרוכזים באג"ח ובמניות שהונפקו על ידי 20 חברות בלבד. כאשר בוחנים את תמהיל ההחזקות אצל הגופים המוסדיים (קרנות נאמנות, פנסיה וגמל), מגלים כי עיקר הפיזור הסקטוראלי בתיקי ההשקעות מופנה לענפי הנדל"ן והבנקים. השתתפות בהנפקת האג"ח של רציו העניקה למנהלי ההשקעות גיוון סקטוריאלי, והגבירה את איכות פיזור הסיכונים בתיקי ההשקעות.

איכות המנפיק . שותפות רציו כלולה במדד ת"א 100, הימצאות במדד היוקרתי חושפת את החברה לגופים המוסדיים, ומספקת לה פלטפורמה טובה להנפקת חוב. להבדיל, החברות ברנד והמשביר 365 לא כלולות בשום מדד ונמצאות ברשימת יתר המניות - דבר אשר מציב אותן רחוק מעיניהם הבוחנות של הגופים המוסדיים.

העדר אלטרנטיבות השקעה באפיק השקלי . לאחר תקופה ארוכה של ירידת תשואות באפיקי האג"ח השקליים, מדד התל- בונד השקלי מציע למשקיעים תשואה ברוטו צנועה של 1.93%, בעוד שאג"ח של רציו, מעניקה תשואה של למעלה מ-6% ( מח"מ 4.73). חשיפה מדודה לאג"ח של רציו מעלה את תשואת האפיק השקלי ותורמת להגדלת התשואה בתיקי ההשקעות. נזכיר, כי איגרת החוב של רציו אינה מדורגת, ולכן היא אינה צפויה להיכלל במדדי התל בונד.

לסיכום, במשך תקופה ארוכה, עמלים קברניטי הבורסה בכדי להחזיר את אמון ציבור המשקיעים ולפעול להגברת האטרקטיביות של הבורסה המקומית. ניתוח הנפקת רציו ונפח מסחר אדיר של כמעט 160 מיליון ש' ביום המסחר הראשון (לאחר ההנפקה), מגלה כי פעילי השוק מעולם לא עזבו את אחוזת בית, הם פשוט המתינו על הגדר להנפקות בעלות פוטנציאל רווח מהיר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוטי 30/10/2014 22:56
    הגב לתגובה זו
    אפס מאופס, חסר כל הבנה בהשקעות, שחצן , זהו יצחק קלמין
  • 2.
    השאלה מה יהיו שווים הבטחונות ללא יצוא ? (ל"ת)
    קקק 29/10/2014 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רציו באמת היתה אחלה סיבוב - אני עדיין מחזיק (ל"ת)
    מוטקה 29/10/2014 16:19
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.