התמחור, המכירות וכיצד הם משפיעים אחד על השני
קשה למצוא עסקים עם כוח תמחור בר קיימא. בדרך כלל סביב עסקים אלו יש חפיר* שמגן עליהם מפני תחרות, ומאפשר להם להמשיך לצמוח לאורך שנים רבות קדימה. חפיר זה נובע ממספר מאפיינים המשולבים יחדיו המאפשרים לחברה להעלות מחירים מעבר לעלויות האינפלציה.
חשוב לציין, כי על רקע מאפיינים אלו והסיכון הנמוך הגלום במודל העסקי, מניות החברות הללו נסחרות במכפילים בריאים (לא רק בסביבת התמחור הנוכחית) שיבריחו משקיעים מלבחון השקעה בהן. כל אחד ואופי ההשקעה שלו, אך ההיסטוריה מראה כי למרות המכפיל הגבוה, החברות הללו סיפקו למשקיעים תשואה עודפת בסיכון נמוך מהשוק.
בדרך כלל חברות קובעות מחיר על בסיס שלושה קריטריונים:
1. עלות הייצור.
2. מחירי מוצרים מתחרים/תחליפיים.
3. הערך של המוצר עבור הלקוח.
הרכיב השלישי הוא למעשה כוח התמחור האמיתי. ככל ששני הרכיבים הראשונים מהווים חלק קטן יותר במכלול החלטתקביעת המחיר, כך כוח התמחור גבוה יותר.
יש שני סוגים עיקריים של כוח תמחור:
1. נומינלי (המכיל בתוכו את קריטריונים 1+2)
2. ריאלי. כאשר חברה מעלה מחיר על מנת לכסות את עלויות האינפלציה זהו כוח תמחור נומינלי. ישנן חברות שמסוגלות להעביר עלויות בזמן אמת וכאלו באיחור מסוים.
כוח תמחור ריאלי מאפשר לחברה להעלות מחיר מעל לעלויות האינפלציה - זהו מאפיין נדיר ועוצמתי, שכן הוא לוקח חלק מכוח הרווחיות של הלקוח. התוצאה היא חוזקה בשורה העליונה, התרחבות מרווחים (שני מרכיבים בנוסחת ה-ROIC) וגידול ברווחיות.
- טסלה מאבדת את אירופה: המכירות נחתכו בחצי
- שוק הדיור: ירידה של 21% במכירות הקבלנים בפברואר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כוח התמחור והשפעתו על דו"ח הרווח וההפסד מוערך לעיתים בחסר על ידי משקיעים. אם חברה פועלת במרווח תפעולי של 5%, החברה מעלה את המחיר הריאלי של המוצר ב-1%. אותו 1% הוא למעשה 20% מה-5% - כלומר החברה לוקחת מהלקוח שלה 1% ובכך היא מגדילה את הרווח התפעולי שלה ב-20% (רק על אותו 1% מהמכירות שנבעו מהעלאת מחיר).
נדירות החברות אשר מצליחות להעלות מחיר מבלי לפגוע במכירות. נציין לדוגמה את TransDigm Group, שמוכרת מגוון חלקי מטוסים כמו מערכות התנעה, חיישנים, מערכות כוח, שסתומים ועוד לחברות התעופה. חלקן נמכר ליצרן המטוס בזמן בנייתו, אך החלק הארי הוא מכירות האפטר-מרקט לחברות התעופה המתחזקות את המטוסים ונדרשות להחליף חלקים באופן תדיר.
תהליך אישור החלקים דרך רשות התעופה הפדרלית הוא כזה דרקוני, כך שאין הגיון כלכלי עבור מתחרה להיכנס לשוק הנישתי הזה. המוצרים מתאפיינים בווליום נמוך ובמרווח גבוה, בין היתר לנוכח העלאות מחירים של 4%-5% לשנה, כל שנה ב-20 שנה האחרונות. לאורך השנים, שיעורי הצמיחה של החברה עקפו את הענף התעופה באופן ניכר ובשנות משבר הצמיחה עדיין היתה שם, בניגוד לחברות אחרות בענף.
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...
The single most important decision in evaluating a business is pricing power. If you ve got the power to raise prices without losing business to a competitor, you ve got a very good business.
And if you have to have a prayer session before raising the price by 10 percent, then you ve got a terrible business
Warren Buffett

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.