קריסת אמפל: מה באמת הביא להפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל?

אלה פריד, אנליסטית האנרגיה של לאומי שוקי הון, חוזרת לימי ההפיכה במצרים והבערות צינור ההובלה, ובודקת מה הסיבה האמיתית להפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל וקריסתה של אמפל
אלה פריד | (6)

בימים אלה, כאשר הסדר החוב של אמפל אמריקן מתברר כאחד העמוקים שידע שוק ההון הישראלי, ממתינים מחזיקי האג"ח של החברה להכרעה נוספת בהליך בוררות בינלאומי שמתנהל נגד ממשלת מצרים, בנוגע למיזם תיווך הגז - EMG - הנכס העיקרי שהיה בבעלות החברה. כזכור, אמפל קרסה בעקבות ההפיכה במצרים, שפרצה בשנת 2011 וגרמה להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל. בעקבות זאת, ירדו ההשקעות בתשתיות לטמיון, והקונסורציום של משקיעים מוסדיים, שהיה חשוף למיזם לא רק בחוב אלא גם בהון, ספג מכה כפולה. העיתוי שבחרנו ללמד אפולוגטיקה על ההשקעה המוסדית באמפל, אולי יראה מוזר בעיני רבים. עם זאת, כאשר מתמקדים בניתוח אסטרטגיית ההשקעה, ולאו דווקא בהתנהלות הפיננסית לאחר המשבר, נראה לנו כי מדובר בכישלון עסקי שנבע מטעות בהערכת סיכונים - סיכון מודיעין אם תרצו, אך בשום פנים ואופן לא מהתרשלות, שמקורה בזלזול כספי המשקיעים. זאת ועוד, אנו מוצאים כי קשה למצוא עיתוי מתאים יותר כדי להתבונן בהשקעה המוסדית ב-EMG, מתוך הפרספקטיבה של המרחק בזמן, ולנסות להפיק מהניתוח כמה היקשים אקטואליים. בעיקר לאור העובדה, כי גם בימים אלה אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי סיכויי האופציה האזורית של יצוא גז טבעי - הפעם בכיוון ההפוך, במציאות מדינית וצבאית נזילה ומורכבת. בסקירת אמפל דאז, מנקודת המבט של ועדות ההשקעה בשנים 2006 -2007, ניתן להעיד כי ההחלטה לא התאפיינה בתחושה של הימור גיאו-פוליטי כבד, אלא דווקא ייצגה בחירת בהשקעה, שהייתה מבחינת "המעשה הנכון", הן ברמה האזורית והן ברמה הכלכלית. לכך תרמו פערי מידע וכמה עובדות היסטוריות, אשר מלאו תפקיד חשוב בהחלטה. מצרים של הנשיא מובאראק, זו שלפני האביב הערבי, הייתה מחויבת במסגרת הסכמי השלום למכור לישראל נפט ו/או גז לאחר השלמת הנסיגה מסיני. נספח האנרגיה לחוזה השלום היווה חלק אינטגראלי מהסכמי קמפ-דיוויד, והיה בערבות אמריקנית. אמנם השלום ששרר בין שתי המדינות היה קר, אך עם זאת יציב ונמשך למעלה משני עשורים. יתר על כן, כאשר הוקם המיזם, לישראל היה מאגר פעיל אחד ויחיד, הוא ים תטיס, שעל-פי תחזיות הביקוש עמד להתרוקן תוך שנים אחדות. בנוסף לכך, מחיר הגז הטבעי במיזם EMG היה אטרקטיבי ביותר, אך בדיעבד, אטרקטיבי מדי - מחירי הגז הבטיחו ביקושים ערים, וחוזה העוגן הראשון עם חברת החשמל נקב במחירים שהיו אוטופיים כמעט ביחס למחירי הגז בעולם המערבי באותה התקופה. בדיעבד התברר, כי מחירים אלה היו נמוכים בעשרות אחוזים מהמחיר ששילמו מפעלים פרטיים במצרים. נציין, כי לא רק המוסדיים הימרו על הגז המצרי, אלא גם חברות שעבורן הגז הוא חומר בעירה אסטרטגי העדיפו לחתום חוזים ארוכי טווח מול EMG ולא עם ים תטיס. הסיכון העיקרי של אמפל, כפי שנראה בזמנו, היה גילו המתקדם של הנשיא המצרי, והחשש להמשך האספקה הסדירה עם בוא היום שבו יתחלף השלטון. כמובן שעצם קיומו של הסיכון הגיאו-פוליטי היה שקוף אז כפי שהוא שקוף כיום. אלא שמה שנראה בזמנו כגורם הסיכון העיקרי, היה עימות מדיני בין ישראל למצרים, ולא בעיית ההיצע של הגז, אשר למרות הפיגועים הרבים, היה ונותר להערכתנו - הסיבה האמיתית לקריסת המיזם. לאור כמות הפעמים שבהן פוצץ הצינור, דעתנו אולי לא תהיה פופולרית, אך אנו סבורים כי הסיבה העיקרית לפשיטת הרגל של אמפל הייתה מחסור בגז טבעי, ולאו דווקא הקושי לאבטח את הובלתו לישראל. כיום אנו משוכנעים בכך אף ביתר שאת לאור פתרונות של הובלה ימית, אשר הועלו לאחרונה ביחס לאספקת הגז מתמר ולוויתן למסופים במצריים. אנו מאמינים כי ניתן להעריך בסבירות גבוהה, שאם היה שפע של גז בצד המצרי, היו נמצאים גם הפיתרון וגם התקציב להביאו לישראל. כידוע, מצרים נכנסה בתחילת העשור לסחרחרה כלכלית שנבעה מטרור, מיתון והפיכה, ויצאה מהאביב הערבי כשרוב ההשקעות הזרות בה מוקפאות, ובכלל זה גם ההשקעה בחיפושים ובהפקה של גז ונפט. הנפיצות החברתית בתוך מצרים הפכה את מחירי החשמל לסוגיה רגישה במיוחד. כתוצאה מכך, הופסקה, לא רק האספקה של גז מצרי לישראל ולירדן, אלא גם למסופי LNG (הנזלה של גז טבעי) בתוך מצרים, אשר הושקעו בהם מיליארדי דולרים על ידי חברות זרות. מסופים אלה, שממשלת מצרים שותפה בהם, עובדים מזה כמה שנים בנצילות של פחות מ-30% בשל המחסור החמור בגז במשק המצרי. נציין, כי בסוף השנה שעברה פרסמה חברת BG הבריטית אזהרת רווח שנבעה מהשבתת המסוף במצרים כתוצאה מאי-אספקת גז. בהקשר זה ניתן להקשות ולשאול, האם בדיעבד הייתה זו טעות להשליך את יהבנו על מצרים? ברמה של משק האנרגיה הישראלי, התשובה היא - כן. בתור ספק מרכזי של גז למשק הישראלי היוותה EMG בדיעבד סיכון משמעותי. אולם, אם המדינה הייתה מוכנה להישען על הספק המצרי, וניצלה ברגע האחרון ממשבר אנרגיה חמור - רק בזכות הגילוי של מאגר תמר, נראה לנו כי מי שמאשים כיום את המשקיעים המוסדיים שהשקיעו באמפל, מאשים אותם בחוסר יכולת ניבוי מדיני, שגם ארגוני ביון וממשלות מערב לא הצליחו לחזות. בדיעבד אנו יודעים כי המשבר הכלכלי במצרים והקפאת הפיתוח, יצרו את המחסור בגז המצרי. אולם, בנוסף לכך, ההתנגדות ליצוא לישראל, שקיבלה קדימות על חשבון האספקה בתוך מצרים, לא נבעה רק משיקולים פוליטיים אנטי-ישראליים. ייתכן מאוד, שאם היקף ההפקה המצרי היה גדול דיו בטרם פרצה המהפכה, ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות לא היו מונעות את האספקה לישראל, אם כי קרוב לוודאי שהיו משפיעות על התמחור. לסיכום ההיקש האקטואלי האם ההימור על היצוא האזורי של גז ישראלי לטורקיה, מצרים, וקפריסין נגוע באותו סיכון עצמו? לנו נראה שלא. ראשית ברמת המשק הישראלי, עיכוב היצוא ושימור עתודות אינו בהכרח סיכון אסטרטגי, למרות השימושים הרבים שניתן לעשות בכספי התמלוגים. אם נשתמש באנלוגיה עם EMG, הרי שעיקר הסיכון הוא של הקונים - הם אלה שיישאו בעלות הקמת תשתיות ההובלה בצינורות. ההגנה במקרה זה מהווה כגלגול חלק מעלויות הפיתוח על הרוכשים, פיזור בין היצוא בסיגמנטים גיאוגרפיים שונים, הקמת מסופי הנזלה וחוזים במתכונת take or pay עם ערבויות פיננסיות מתאימות, שיצמצמו את הסיכון הפיננסי, גם לנוכח הסיכון הגיאו-פוליטי. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כאשר פואד מחליט מצרים - החבר מובארק נותן (ל"ת)
    סאלם המצרי 12/08/2014 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחד שמבין 11/08/2014 08:34
    הגב לתגובה זו
    אם לא נייצא גז ישראל רק תרוויח. ולצורך המחשה תראו מה קרה למצרים
  • 4.
    ישראל לוי 10/08/2014 21:36
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יצוא אזורי מישראל הוא דבר חיובי וחשוב, אסור להבריח מפה יזמים בתחום זה לא שהתחום הזה בארץ ככ מפותח, ובנוסף עשוי להביא לתגליות נוספות
  • 3.
    גיא לווי 10/08/2014 20:53
    הגב לתגובה זו
    זה לא מסביר לאן נעלם הכסף שהיה אצל הנאמן
  • 2.
    אלי 10/08/2014 11:46
    הגב לתגובה זו
    זה לא נראה גמול הולם על מיזם עסקי כושל
  • 1.
    מושיקו 10/08/2014 11:23
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לחזות סיכונים בטחוניים ותהפוכות גיאופוליטיים של האיסלמים. לא מוסדיים, לא "ארגוני ביון וממשלות מערב"..אבל משום מה כל טוקבקיסט סביר בווינט שיש לו הכירות עם ערבים ותרבות איסלמית ידע בדיוק לחזות מה יקרה ולאיפה אנחנו הולכים. אז שיפסיקו לבלבל לנו במוח ולמכור לנו שטויות. תכסו על השחיתויות של המוסדיים, היזמים הממשלה וכל אותם ראשי שב"כ שראינו מה הם אמרו לסרט מסוים ולאיפה המציאות הלכה אחר כך. כולם מדברים מפוזיציה, של שמירת האינטרסים הכלכלים שלהם, שמירת עמדות הכח שלהם. רק העם מכיר ויודע איך לחזות ולהתמודד עם הערבים. ושום הסבר כיסוי ת%ת שלך לא יכסה על זה.
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר

שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ

נושאים בכתבה קזינו

הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.