"שנת הדוב" של הריבית לא בהכרח תמתין לסוף החורף

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, מציע לדרג הרגולטורי ב-ECB לבחון את גובה הריבית בשנית - מהן ההשפעות על השוק באירופה?
רונן מנחם | (1)

רבים תולים את הריביות המזעריות במדינות המפותחות, באינפלציה הנמוכה והפוחתת, שברוב המקרים נמצאת הרבה מתחת ליעד האינפלציה. בהקשר זה, גוש האירו הוא דוגמא מצוינת - הריבית שם ירדה ל-0.25%, רמתה הנמוכה אי פעם, ויש הערכות כי תרד ל-0% או פחות מכך ו/או תתוגבר על ידי רכישת ני"ע על ידי הבנק המרכזי, (בדומה למהלכים שנקטו הבנקים המרכזיים בארצות הברית, בריטניה ויפן). הסיבה, רצון להמריץ את הפעילות הכלכלית המקרטעת ולהקטין את האבטלה הגבוהה (12%), תוך ניצול הקריסה ברמת האינפלציה בגוש.

בחישוב 12 החודשים האחרונים, אותה אינפלציה ירדה מ-0.7% בחודש פברואר ל-0.5% בחודש מארס, רק 0.25% מהיעד הרשמי העומד על כ-2%. התוצר הפוטנציאלי של הגוש גבוה משמעותית מהתוצר בפועל, הכלכלה המקומית רחוקה מעקומת התמורה, אין שם לחצי מחירים ואיש לא רואה שינוי בתקופה הנראית לעין - "שנת הדב" של הריבית תימשך.

האמנם? נשמע הגיוני, אך בטור זה אני טוען, שמדיניות הריבית הנמוכה צריכה להתחשב לא רק במדדי המחירים לצרכן, אלא גם במדדי מחירים נוספים, לרבות מחירי בתים וני"ע, היות והם מצביעים על גידול בהכנסות משקי הבית מרכוש. הכנסות אלו עשויות לשמש בהמשך להוצאות מוגדלות על מוצרים ושירותים, מה שיגרור עלייה עתידית, שעלולה להיות מפתיעה ומהירה בקצב האינפלציה. כתוצאה מכך, "שנת הדב" תסתיים הרבה לפני סוף החורף.

במקביל, הריבית מצידה נוטה להגיב מעט ולאט לשינויים פתאומיים וזריזים: הבנקים המרכזיים יבקשו להשתכנע כי קצב האינפלציה אכן עלה מדרגה, טרם ינקטו צעדים שעלולים להקשות על ההתאוששות השברירית. לכן, עלול להתברר בדיעבד כי הריבית הייתה נמוכה מדי. כמו כן, ראוי להבדיל בין הקצב הכולל של האינפלציה לקצב עליית המדד, ללא מוצרי מזון ואנרגיה (ליבת האינפלציה), היות ולריבית זיקה קטנה יותר למוצרים אלו.

האם הכללת אותם מדדים מעמידה סימני שאלה סביב היכולת למשוך זמן רב ריבית כה נמוכה? להערכתי, כן. בגוש האירו, מדד מחירי הדירות כרה תחתית באמצע השנה שעברה, אך ברבעון השלישי שינה כיוון ועלה 2.4% (בקצב שנתי) בהשוואה לרבעון השני. מדינות הפריפריה, כגון אירלנד וספרד, הן בין המתאוששות. לגבי שוק המניות, מדד S&P Euro 350 עלה 16.6% ב-12 החודשים האחרונים ו-8.1% ב-6 החודשים האחרונים. בשני השווקים, הדיור והמניות, ההערכות הן כי העליות תימשכנה. באשר לאינפלציה עצמה, המדד ללא מזון ואנרגיה עלה 0.8% - אמנם קצב נמוך, אך גבוה מזה של המדד הכללי.

בישראל המצב דומה. מדד המחירים לצרכן עלה 1.2% ב-12 החודשים האחרונים ובנק ישראל מעריך כי בחודשים הבאים עלייתו עשויה להיות נמוכה מ-1% (הרף הנמוך של יעד האינפלציה). מנגד, מדד המחירים של הדירות בבעלות דייריהן עלה ב-6.2% בתקופה זו (ואף בקצב מהיר יותר בחודשים הקודמים), בד בבד עלה מדד ת"א 25 16.0%.

גם אצלנו, אין כעת הערכות כי מגמות המחירים בשני השווקים ישנו כיוון (להוציא את נושא ההשלכות של מע"מ 0% על רכישת דירות חדשות מקבלן, ככל שיתקדם). עם זאת, להבדיל מגוש האירו, אצלנו עלה המדד ללא מזון ואנרגיה (ויקרות ופירות) פחות מ-0.5% בשנה האחרונה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בשורה התחתונה, הנתונים שהבאתי בהחלט צריכים לגרום למקבלי ההחלטות המוניטאריות באירופה, היכן שהריבית נמוכה כל כך, להיות עירניים ודרוכים. גם אצלנו נחוצה זהירות. הריבית הנמוכה כבר די הרבה זמן כאן, אך דווקא בשל כך, אין להתייחס אליה כמובנת מאליה ובטח אין "להתרגל" אליה.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם שעור האבטלה? (ל"ת)
    איש 10/04/2014 17:49
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.