האם העלייה באג"ח מאותתת על צמיחה?
בשנה האחרונה ישנה קורלציה הפוכה די ברורה בין עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים למגמה החיובית של המדדים בוול-סטריט. על פניו, לפחות בתנאי השוק הנוכחיים, הקורלציה די מובנית. העלייה בתשואה על האג"ח משקפת בעיקר את הציפיות של השוק לגבי המשך המדיניות המרחיבה של הבנק הפדרלי, במסגרתה רוכש הבנק עשרות מיליארדים של אג"ח מדי חודש. בכל פעם שהבנק מאותת על צמצום, או שהנתונים הכלכליים משתפרים, השוק מתחיל לתמחר ירידה עתידית בביקוש לאג"ח (מעצם הירידה בהיקף הרכישות של הבנק), ושוק המניות, שנתמך על ידי ההרחבה, מגיב בשלילה. זו מהות הקורלציה הנוכחית.
כמו כן, עלייה חדה מדי בתשואות נתפשת כגורם שלילי שעשוי לפגוע בהתאוששות הכלכלית, מאחר שהוא מביא לייקור המשכנתאות ויתר ההלוואות של בתי המשק האמריקניים.
אולם, דווקא על פי תורות כלכליות, המצב אמור להיות הפוך. למעשה, ברוב המקרים, תשואות עולות של אותן אגרות חוב היוו בעבר אינדיקציה של פעילות כלכלית מתחדשת, ודווקא מיתונים לוו בירידה בתשואות. מכאן, שהקורלציה בין האג"ח למניות היתה ישרה ולא הפוכה.
יש בכך הגיון כלכלי לא מבוטל - צמיחה אמורה להביא לביקוש גדול יותר של צרכי מימון. עלייה זו בביקוש לנזילות אמורה להתבטא עם הבסיס שעל פיו מתומחר האשראי - האג"ח ממשלתיות. תשואה זו היא הבסיס להמון פעולות מימוניות, הן בצד העסקי של המשק (הלוואות לעסקים) והן בסקטור הפרטי (משכנתאות, אשראי לצריכה, הלוואות סטודנטים).
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, זו בעצם השאלה גם היום. האם העלייה באג"ח בשנה האחרונה בתשואה על אג"ח ל-10 שנים (מ-1.39% בסוף יולי 2012 ועד לרמות הנוכחיות של 2.8%) הינה אינדיקציה לפעילות כלכלית גוברת, או משקפת את ההערכות לתחילת צמצום רכישות האג"ח מצד הפד?
התשובה אולי נעוצה בתפקיד האקטיבי של מדיניותו הנוכחית של הבנק הפדרלי והשפעתו על "עקומת התשואות" (Yield Curve). אם לפני 2007 הבנק היה מתאים את מדיניותו לביקושים האמיתיים המגיעים מן הכלכלה, הרי שבשנים האחרונות זה בדיוק להיפך.
וכך מדיניותו המרחיבה של הבנק הפדרלי, החל משנת 2007-2008, עיוותה את ההיגיון הכלכלי הצרוף הזה. כאשר הפד, וכל בנק מרכזי אחר, מייצר נזילות בכמויות אדירות, ומודיע לנו שמטרתו לשנות ב"כוח" את מאזן הביקוש וההיצע הטבעי במוצר הנקרא כסף (Money) - לא ניתן להפעיל את אותן מתודולוגיות חקירה כמו קודם. עקומת התשואות הפכה לחסרת שימוש, והתשואות בשוק הפכו לפונקציה ישירה של אותה התערבות.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
אף על פי כן, אנחנו שומעים יותר ויותר קולות של כלכלנים הרואים בעלייה הנוכחית בתשואות ביטוי להתעוררות כלכלית. בפועל, הצמיחה עדיין בסביבות ה-2% (רבעון אחרון הפתיע לכיוון ה-2.8% בגלל השפעת הסקטור הציבורי), ובפועל יש אבטלה מעשית של 12-13% עם אחוז השתתפות נמוך.
מבחינה טכנית, התשואות על האג"ח ל-10 שנים יצרו שיא נמוך מן השיא של ספטמבר (3.0%), אבל נשארות די גבוה. כאשר ייווצר שיא חדש, נראה אם המניות מצליחות לטפס גם כן לשיא חדש - מה שילמד שינוי בקורלציה משלילית לחיובית בין האג"ח למניות. כאשר נראה אכן קורלציה חיובית, נוכל להתחיל ולומר שהעלייה בתשואות אכן מבטאת צמיחה ולא התערבות.
- 1.מבין 04/12/2013 10:01הגב לתגובה זושהרי ברור שהפד יפסיק להתערב אך ורק אם יהיה משוכנע שהכלכלה ממשיכה להתאושש והצמיחה מספיק משכנעת להתקיים בלעדיו...הא בהא טליא....

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.