הנגזרים הפיננסים כנשק להשמדה המונית, והעולם שותק
בנק ההשקעות, ג'יי פי מורגן, שילם לאחרונה קנס אדיר של 13 מיליארד דולר בהסכם הפשרה בנושא משכנתאות - הסכם הפשרה הגבוה ביותר שנחתם אי פעם. תופעת ההסדרים שלאחר המשבר מאפשרת לתרבות הארגונית המושחתת של לפני המשבר להימשך.
כשהלוויתן הגדול התעורר
המשקיע האגדי, וורן באפט, כינה לפני מספר שנים את הנגזרים הפיננסיים כ"נשק פיננסי להשמדה המונית" - הגדרה שבהחלט הצדיקה את עצמה במקרה של ג'יי פי מורגן. פוזיציית נגזרים שלא נסגרה בזמן הסבה לו הפסד עתק מצטבר של כ-7 מיליארד דולר. המדהים בכל הפרשה, שהיא חלה דווקא אחרי המשבר בשנת 2012, לאחר שהרשויות החלו להדק את הפיקוח על הניהול הפיננסי.
דרג הביניים מחטיבת הגידור בבריטניה, ובכללו אחד מהסוחרים במחלקה, שזכה לכינוי "הלוויתן הגדול", ניסה להעלים את הפוזיציה, להסתיר בדרכים שונות את המידע מהמשקיעים ואולי גם מההנהלה הראשית, עד שהיקף ההפסדים הגיע לסכום העתק. מה שעוד יותר מדהים, שהנזק האדיר של 7 מיליארד דולר לא מוטט את הבנק, המשקיעים לא ברחו ובעלי החסכונות לא משכו את כספיהם. הבנק הצליח לכסות על ההפסד ולהמשיך הלאה ללא כל הזרמת הון. הפרשה הסתיימה בספטמבר האחרון, ג'יי פי מורגן שילמה קנס של 920 מיליון דולר והרשויות הסכימו להימנע מתביעות נוספות.
לא עבר זמן רב...
לפני כשבוע הודיע ג'יי פי מורגן על הסדר נוסף, בהיקף אדיר של 13 מיליארד דולר, שיסיים תביעות של כמה רשויות מולו בנושא הונאת משקיעים לגבי משכנתאות. הטענות נגדו היו שהוא מכר בידיעה מראש ניירות ערך מגובים בנכסים רעים, במשכנתאות גרועות, שלא יחזירו את עצמן, כדי להרוויח מעמלות. את כל ההפסד ספגו לקוחותיו. כמה מהסכום של ההסדר יחזור למשקיעים שאיבדו את כספם? לא ברור. האם זה עורר בהלה בקרב הלקוחות, שמשכו את כספם מהבנק? לא ממש.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הלקוחות קיבלו חזרה את כספם?
הסוכנות האמריקנית למשכנתאות מנסה מאז המשבר האחרון להחזיר הפסדים ונזקים שהסבו הבנקים הגדולים למשקיעיהם בתקופת המשבר. היא פרסמה לאחרונה טבלה הממחישה את הפערים בין הדיווחים של הבנקים על איכות האשראי בשנים שלפני המשבר, לנתונים בפועל של איכותו. ברשימה זו "מככבים" כל הבנקים הגדולים שדיווחו על סיכון חוב נמוך משמעותית ממה שהיה בפועל. ברור שלא מדובר בעשב שוטה אחד, אלא בתופעה בכל הבנקים הגדולים בארה"ב. אבל קשה מאד להוכיח היום דברים ולפצות את המשקיעים.
האם התרבות הארגונית השתנתה?
פרשת ג'יי פי מורגן מצביעה על בעיה חמורה יותר, שהפיקוח לא יכול להתמודד עמה גם בשנים שלאחר המשבר, התרבות הארגונית הקיימת בבנקים הגדולים הינה תרבות של הסתרה והכחשה. החוק היבש אינו מהווה גורם מאיים, במיוחד כשחלק גדול מהתביעות מסתיימות בהסדר, והמנהלים הבכירים נותרים בכסאותיהם. גם כאשר נחתם הסדר, אף בנק לא מודה בריש גלי בטעויותיו. המשקיעים והלקוחות של הבנקים, מצדם, מקבלים זאת בהכנעה ובלית ברירה.
ה"נשורת" שאחרי
כשתרבות ארגונית מושחתת של רצון להרוויח בכל מחיר, גם על חשבון לקוחות וגם תוך הפרה בוטה של החוק, ממשיכה להתקיים לאחר משבר, היא עלולה להוביל להיווצרותה של בועה חדשה. בשלב זה או אחר יימצא מכשיר פיננסי כלשהו, נשק השמדה המוני חדש, שיכול להזניק את העמלות של הבנק, לגרום לו להציג רבעון טוב באופן חד פעמי ולמנכ"ל לקבל בונוס שמן.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
אופטימיות זהירה
אחת הדרכים האפשריות להתמודד עם הבעיה, היא "חוק וולקר". חוק שהוצע לראשונה ב-2010 במסגרת ההצעות לרפורמה פיננסית בעקבות המשבר. החוק אוסר לחלוטין על מסחר בניירות ערך עתירי סיכון בבנקים ומוסדות פיננסים. החוק יכול להסב נזק רב לבונוסים של כמה מנהלים וסוחרים בוול סטריט, אלא שבזכות כמה לוביסטים חזקים, איש לא הצליח להעביר אותו מאז שהוצע, קרוב לשלוש שנים. הדיון הבא בחוק צפוי רק בשנה הבאה. עד אז ארה"ב תמשיך להתמודד עם השחיתות במערכת הפיננסית ברפיון ידיים.
- 7.בכיר בשוק ההון 30/11/2013 20:56הגב לתגובה זושטחי וטיפשי, עבדי על עצמך להבין דברים לאשורם ולא לבלבל את הציבור בסיסמאות...
- 6.יופיטר שוקי הון 29/11/2013 11:34הגב לתגובה זואלא הימורים
- 5.המנטליסט 28/11/2013 16:21הגב לתגובה זו...וטוב שהכותבת עושה כן.
- 4.ארנון 28/11/2013 15:12הגב לתגובה זוכל השקעה הנותנת תשואה גבוהה מזה מסוכנת. מסוכנת = יש סיכוי שתפסיד. נא לא לבכות בקול כשמפסידים
- 3.אלפנט 28/11/2013 12:28הגב לתגובה זוגם לוכד נחשים/רץ מרתון/מנתח שלא מקצוענים ומיומנם בעבודתם אזי זה מסוכן.
- 2.Z 28/11/2013 10:04הגב לתגובה זוכי הכותבת פשוט לא מבינה מה זה נגזרים...וחבל...הדיון צריך כמובן להיות על המינוף הרגולציה ואיך להשתמש נכון בכלי חשוב זה ולנטרל את המינוף והבעיות שלו....
- 1.רגולציה = שחיתות! 28/11/2013 09:26הגב לתגובה זועסוקים כל היום בהתחמקות והתמודדות עם הרגולציה - והתוצאה היא כיסתוח ושחיתות. הרגולציה כאן רק מחוללת עוד נזקים.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
