מתחילים לצאת מהבוץ: הכלכלה האירופית חוזרת לשיגרה

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לתהליך השקיעה של כלכלת אירופה במשבר 2011, היציאה והחזרה לימים של צמיחה
אורי גלאי | (2)
נושאים בכתבה אירופה

כלכלת אירופה נכנסה למשבר פיננסי במהלך 2011, עם הרעה דרמטית במצבן של מניות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) ומדינות נוספות באיחוד. אלה הראשונות הציגו קשיים בהחזר חובותיהן, וחלקן אף נזקק לסיוע כלכלי של האיחוד האירופי, קרן המטבע ואחרים. היום, למעלה משנתיים אחרי פרוץ המשבר ניתן לומר די בביטחון כי אירופה עברה את שיא המשבר ומתחילה את מגמת ההתאוששות, לפחות בטווח הקצר והבינוני.

נתוני הצמיחה של הגוש מראים סימנים חיוביים, כאשר צמיחה עולה מעידה על יציאה ממיתון הגוש. מדיניות הצנע שהכתיבו מדינות רבות, חלקן רק תחת לחץ בינלאומי, מתחילה להראות תוצאות חיוביות. השבוע הודיעה אירלנד כי תסיים בחודש הקרוב את תוכנית הצנע והצורך בסיוע קרן התמיכה של האיחוד. גרמניה, המהווה את העוגן המרכזי של הגוש, גם היא מציגה נתוני צמיחה ושיפור במצב האבטלה.

השיפור ההדרגתי במצב הכלכלה האירופית הינו הפקטור המרכזי המושך חזרה משקיעים רבים להזרים ביקושים במדדים האירופים המובילים. להערכתי, השוק האירופי ימשיך להיות אפיק השקעה אטרקטיבי ברמות המכפילים הנוכחיות, לפחות בטווח הקצר. אולם, למרות תחושת הביטחון והשיפור בנתונים, אירופה רחוקה מאוד מתיקון הליקויים והבעיות המבניות שבבסיס האיחוד. האבטלה באירופה נמצאת בשיאה עם רמה של 12% ואבטלת צעירים העומדת על כ-24%. נתונים אלה יקשו על אירופה להציג צמיחה לאורך זמן ולשמר על היציבות החברתית והשלטונית במדינות האיחוד.

מדובר במגפה שנמצאת עדיין במגמת התפשטות והתרחבות. לצד רמת האבטלה הגבוהה ניצבת אירופה בפני אתגרים מורכבים בנוגע למצב הדמוגרפי. הדמוגרפיה האירופית בעייתית בעיקר בשל קצב הילודה הנמוך (ובמדינות מסויימות אף שלילית), אך גם בשל השפעת תופעת ההגירה שמערערת לעתים את יציבות החברה כשנעשה ללא תוכנית מסודרת. כבר עתה ברור שלשכבות האוכלוסיה הצעירות יהיה קשה מאוד לפרנס את שכבות האוכלוסיה המזדקנות והמאריכות חיים, וכאן נמצא כנראה אחד המשברים החריפים שטומן העתיד. גם נתוני הצמיחה אינם יציבים, למרות שהמגמה הכללית נראית חיובית. רק עתה התפרסם כי צרפת רשמה צמיחה שלילית ברבעון האחרון בשיעור של 0.1%, וגרמניה צמחה בקצה נמוך מהציפיות - 0.3% בלבד.

האינפלציה באירופה נמוכה מאוד בשל ביקושים נמוכים ואף קיים חשש לדיפלציה. זו, אגב, הסיבה המרכזית להורדת הריבית האחרונה באיחוד ולכך שייתכן ונראה בעתיד הורדת ריבית נוספת. מטבע האירו נסחר ברמות גבוהות ונמנה בין הגורמים שמקשים מאוד על שיפור מדדי הצמיחה, זאת בשל ההכבדה על פעילות הייצוא.

אם נלמד מהתמודדות ארה"ב עם המשבר הפיננסי, סביר שגם אירופה תצעד בדרך דומה בכדי להחזיר את הגוש למסלול צמיחה רובסטית. ה-ECB כבר הוריד את הריבית לרמה של 0.25% וייתכן שאף תהיה הורדת ריבית נוספת. מאחר והמטבע נותר חזק, למרות הורדות הריבית, וגם האינפלציה ממשיכה לרדת לרמה הנמוכה מ-1%, לא מן הנמנע שנחזה בהקלה כמותית גם בגוש האירו בדומה לפעילות הפד בארה"ב. מהלך כזה בוודאי 'יסייע' להחליש את האירו ובכך לסייע ליצואנים באירופה.

בשורה התחתונה, אירופה מציגה מגמת שיפור בנתוני המאקרו. ניתן להאמין שבעזרת המשך מדיניות אגרסיבית של הבנק האירופי המרכזי והמשך מדיניות צנע במדינות הגוש - המגמה החיובית תמשך. יחד עם זאת, בפני אירופה ניצבים אתגרים אדירים בטווח הארוך שדורשים חשיבה ותכנון ארוכי טווח, ברמת הגוש וברמה של כל מדינה בנפרד. רק טיפול משולב של הטווח הקצר עם הטווח הארוך, לצד כלים מוניטריים ופיסקליים אגרסיביים, יסייע לאירופה לצמצם את האבטלה ולשוב לרמות צמיחה טובות, שגם יבואו לידי ביטוי ברמות המחירים של מדדי המניות האירופיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אודי 17/11/2013 10:50
    הגב לתגובה זו
    רק בימים האחרונים התפרסמו נתוני צלילה (צמיחה שלילית) בצרפת (כפי שציין הכותב המהולל) יחד עם צ'כיה ובונגה בונגה של ברלוסקוני !!! על איזה שיפור הוא מצביע ?? הצמיחה האפסית של הגרמנים (הקטר)....
  • 1.
    כל הכתבה שלילית אז למה הכותרת כל כך חיובית? (ל"ת)
    הנשר 17/11/2013 09:55
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.