הדיור ועוד 9? על תחרות משיכת החבל של האינפלציה בישראל
מוטלה שפיגלר אימן פעם את מכבי נתניה בכדורגל, ששלטה בליגה ללא עוררין. שפיגלר אמר אז שיש נתניה ועוד 15 ודבריו נכנסו לפנתיאון. כשמתבוננים היום במדד המחירים לצרכן, נדמה שניתן לומר, בהשאלה, שזה הדיור ועוד 9... אז מה יעשה בנק ישראל?
בחודשים האחרונים ניכרת ירידה בקצב האינפלציה בישראל. שיעור השתנות מדד המחירים לצרכן (להלן המדד) ב-12 החודשים האחרונים עמד על 2.1% בחודש ספטמבר 2012, וירד מאז עד 1.3% חודש מארס השנה. בדרך ירד קצב ההשתנות של המדד מתחת לרף 2%, שהוא אמצע תום יעד האינפלציה (1%-3%).
יצוין, כי אין מדובר בתופעה ישראלית בלבד ולא רבים מדגישים זאת. בגוש האירו, לדוגמא, צנח קצב האינפלציה הנמדד מ-2.2% ל-1.2% בתוך ארבעה חודשים. למזלנו, שיעור האבטלה שם עומד על 12.1%, מול 6.5% בלבד כאן.
ובכל זאת, ניתן לקשור את הירידה בקצב האינפלציה בארץ גם לגורמים מקומיים.
למעשה, מתנהלת זה זמן "תחרות משיכת חבל" בין סעיף שכר הדירה, שעלה 2.9% ב-12 החודשים האחרונים (סעיף זה מהווה 1/4 מהמדד), לסעיף התחבורה והתקשורת, שירד 1.9% באותה תקופה (במידה רבה על רקע הסדרת שוק התקשורת בשנה-שנתיים האחרונות) והסעיפים התלויים במחיר הנפט, שירד כ-12% בשנה האחרונה. לשני האחרונים ניתן לצרף כמובן את עליית השקל כנגד הדולר, התומכת בעקיפין בריסון עליית המדד.
לאחרונה, ידם של הכוחות המסיגים על העליונה: המדד ללא דיור עלה 0.8% ב-12 החודשים האחרונים, פחות מהרף התחתון של יעד האינפלציה. מצב זה מעלה שאלה חשובה - האם על בנק ישראל להוריד את הריבית ולאושש בכך את הפעילות ברוב סעיפי המדד, אך להסתכן בליבוי העלייה בסעיף הדיור? דילמה זו עלולה להחריף בחודשים הבאים, שכן מחירי הדירות בבעלות דייריהן, שאינם נכללים במדד, עלו 10.5% בשנה האחרונה ושכר הדירה עלול לצמצם פערים. להגדלה של ההיצע, מנגד, ייקח זמן להשפיע.
הסוגיה מתחדדת כשבוחנים לא רק את ההאטה בקצב האינפלציה, אלא גם את הצטמצמות ההיקף שלה: במדד המחירים לצרכן 10 סעיפים. הפעם האחרונה בה ירדו 7 מסעיפי המדד, כפי שקרה בחודש מארס האחרון, הייתה אי שם בתחילת שנת 2010.
להערכתי, מצב זה מצריך זהירות רבה מצד בנק ישראל: מחד, ירידה ברוב סעיפי המדד תומכת בירידת ריבית. מנגד, יעד האינפלציה של בנק ישראל נקבע לפי כל המדד. אמנם רק סעיף דומיננטי אחד מושך אותה כלפי מעלה, אך מדיניות הריבית תתקשה "להתעלם" ממנו.
- 1.מתי יעלו את רבית (ל"ת)שרון 02/05/2013 12:47הגב לתגובה זו
- בערך 8 חודשים אחרי שיורידו אותה עד 1.25 (ל"ת)ל-1 03/05/2013 00:09הגב לתגובה זו

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.