הדיור ועוד 9? על תחרות משיכת החבל של האינפלציה בישראל
מוטלה שפיגלר אימן פעם את מכבי נתניה בכדורגל, ששלטה בליגה ללא עוררין. שפיגלר אמר אז שיש נתניה ועוד 15 ודבריו נכנסו לפנתיאון. כשמתבוננים היום במדד המחירים לצרכן, נדמה שניתן לומר, בהשאלה, שזה הדיור ועוד 9... אז מה יעשה בנק ישראל?
בחודשים האחרונים ניכרת ירידה בקצב האינפלציה בישראל. שיעור השתנות מדד המחירים לצרכן (להלן המדד) ב-12 החודשים האחרונים עמד על 2.1% בחודש ספטמבר 2012, וירד מאז עד 1.3% חודש מארס השנה. בדרך ירד קצב ההשתנות של המדד מתחת לרף 2%, שהוא אמצע תום יעד האינפלציה (1%-3%).
יצוין, כי אין מדובר בתופעה ישראלית בלבד ולא רבים מדגישים זאת. בגוש האירו, לדוגמא, צנח קצב האינפלציה הנמדד מ-2.2% ל-1.2% בתוך ארבעה חודשים. למזלנו, שיעור האבטלה שם עומד על 12.1%, מול 6.5% בלבד כאן.
ובכל זאת, ניתן לקשור את הירידה בקצב האינפלציה בארץ גם לגורמים מקומיים.
למעשה, מתנהלת זה זמן "תחרות משיכת חבל" בין סעיף שכר הדירה, שעלה 2.9% ב-12 החודשים האחרונים (סעיף זה מהווה 1/4 מהמדד), לסעיף התחבורה והתקשורת, שירד 1.9% באותה תקופה (במידה רבה על רקע הסדרת שוק התקשורת בשנה-שנתיים האחרונות) והסעיפים התלויים במחיר הנפט, שירד כ-12% בשנה האחרונה. לשני האחרונים ניתן לצרף כמובן את עליית השקל כנגד הדולר, התומכת בעקיפין בריסון עליית המדד.
לאחרונה, ידם של הכוחות המסיגים על העליונה: המדד ללא דיור עלה 0.8% ב-12 החודשים האחרונים, פחות מהרף התחתון של יעד האינפלציה. מצב זה מעלה שאלה חשובה - האם על בנק ישראל להוריד את הריבית ולאושש בכך את הפעילות ברוב סעיפי המדד, אך להסתכן בליבוי העלייה בסעיף הדיור? דילמה זו עלולה להחריף בחודשים הבאים, שכן מחירי הדירות בבעלות דייריהן, שאינם נכללים במדד, עלו 10.5% בשנה האחרונה ושכר הדירה עלול לצמצם פערים. להגדלה של ההיצע, מנגד, ייקח זמן להשפיע.
הסוגיה מתחדדת כשבוחנים לא רק את ההאטה בקצב האינפלציה, אלא גם את הצטמצמות ההיקף שלה: במדד המחירים לצרכן 10 סעיפים. הפעם האחרונה בה ירדו 7 מסעיפי המדד, כפי שקרה בחודש מארס האחרון, הייתה אי שם בתחילת שנת 2010.
להערכתי, מצב זה מצריך זהירות רבה מצד בנק ישראל: מחד, ירידה ברוב סעיפי המדד תומכת בירידת ריבית. מנגד, יעד האינפלציה של בנק ישראל נקבע לפי כל המדד. אמנם רק סעיף דומיננטי אחד מושך אותה כלפי מעלה, אך מדיניות הריבית תתקשה "להתעלם" ממנו.
- 1.מתי יעלו את רבית (ל"ת)שרון 02/05/2013 12:47הגב לתגובה זו
- בערך 8 חודשים אחרי שיורידו אותה עד 1.25 (ל"ת)ל-1 03/05/2013 00:09הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
