הדיור ועוד 9? על תחרות משיכת החבל של האינפלציה בישראל
מוטלה שפיגלר אימן פעם את מכבי נתניה בכדורגל, ששלטה בליגה ללא עוררין. שפיגלר אמר אז שיש נתניה ועוד 15 ודבריו נכנסו לפנתיאון. כשמתבוננים היום במדד המחירים לצרכן, נדמה שניתן לומר, בהשאלה, שזה הדיור ועוד 9... אז מה יעשה בנק ישראל?
בחודשים האחרונים ניכרת ירידה בקצב האינפלציה בישראל. שיעור השתנות מדד המחירים לצרכן (להלן המדד) ב-12 החודשים האחרונים עמד על 2.1% בחודש ספטמבר 2012, וירד מאז עד 1.3% חודש מארס השנה. בדרך ירד קצב ההשתנות של המדד מתחת לרף 2%, שהוא אמצע תום יעד האינפלציה (1%-3%).
יצוין, כי אין מדובר בתופעה ישראלית בלבד ולא רבים מדגישים זאת. בגוש האירו, לדוגמא, צנח קצב האינפלציה הנמדד מ-2.2% ל-1.2% בתוך ארבעה חודשים. למזלנו, שיעור האבטלה שם עומד על 12.1%, מול 6.5% בלבד כאן.
ובכל זאת, ניתן לקשור את הירידה בקצב האינפלציה בארץ גם לגורמים מקומיים.
למעשה, מתנהלת זה זמן "תחרות משיכת חבל" בין סעיף שכר הדירה, שעלה 2.9% ב-12 החודשים האחרונים (סעיף זה מהווה 1/4 מהמדד), לסעיף התחבורה והתקשורת, שירד 1.9% באותה תקופה (במידה רבה על רקע הסדרת שוק התקשורת בשנה-שנתיים האחרונות) והסעיפים התלויים במחיר הנפט, שירד כ-12% בשנה האחרונה. לשני האחרונים ניתן לצרף כמובן את עליית השקל כנגד הדולר, התומכת בעקיפין בריסון עליית המדד.
לאחרונה, ידם של הכוחות המסיגים על העליונה: המדד ללא דיור עלה 0.8% ב-12 החודשים האחרונים, פחות מהרף התחתון של יעד האינפלציה. מצב זה מעלה שאלה חשובה - האם על בנק ישראל להוריד את הריבית ולאושש בכך את הפעילות ברוב סעיפי המדד, אך להסתכן בליבוי העלייה בסעיף הדיור? דילמה זו עלולה להחריף בחודשים הבאים, שכן מחירי הדירות בבעלות דייריהן, שאינם נכללים במדד, עלו 10.5% בשנה האחרונה ושכר הדירה עלול לצמצם פערים. להגדלה של ההיצע, מנגד, ייקח זמן להשפיע.
הסוגיה מתחדדת כשבוחנים לא רק את ההאטה בקצב האינפלציה, אלא גם את הצטמצמות ההיקף שלה: במדד המחירים לצרכן 10 סעיפים. הפעם האחרונה בה ירדו 7 מסעיפי המדד, כפי שקרה בחודש מארס האחרון, הייתה אי שם בתחילת שנת 2010.
להערכתי, מצב זה מצריך זהירות רבה מצד בנק ישראל: מחד, ירידה ברוב סעיפי המדד תומכת בירידת ריבית. מנגד, יעד האינפלציה של בנק ישראל נקבע לפי כל המדד. אמנם רק סעיף דומיננטי אחד מושך אותה כלפי מעלה, אך מדיניות הריבית תתקשה "להתעלם" ממנו.
- 1.מתי יעלו את רבית (ל"ת)שרון 02/05/2013 12:47הגב לתגובה זו
- בערך 8 חודשים אחרי שיורידו אותה עד 1.25 (ל"ת)ל-1 03/05/2013 00:09הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב?
בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026.
הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.
מהן חברות נדל"ן מניב?
חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.
חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".
השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.
