הדיור ועוד 9? על תחרות משיכת החבל של האינפלציה בישראל
מוטלה שפיגלר אימן פעם את מכבי נתניה בכדורגל, ששלטה בליגה ללא עוררין. שפיגלר אמר אז שיש נתניה ועוד 15 ודבריו נכנסו לפנתיאון. כשמתבוננים היום במדד המחירים לצרכן, נדמה שניתן לומר, בהשאלה, שזה הדיור ועוד 9... אז מה יעשה בנק ישראל?
בחודשים האחרונים ניכרת ירידה בקצב האינפלציה בישראל. שיעור השתנות מדד המחירים לצרכן (להלן המדד) ב-12 החודשים האחרונים עמד על 2.1% בחודש ספטמבר 2012, וירד מאז עד 1.3% חודש מארס השנה. בדרך ירד קצב ההשתנות של המדד מתחת לרף 2%, שהוא אמצע תום יעד האינפלציה (1%-3%).
יצוין, כי אין מדובר בתופעה ישראלית בלבד ולא רבים מדגישים זאת. בגוש האירו, לדוגמא, צנח קצב האינפלציה הנמדד מ-2.2% ל-1.2% בתוך ארבעה חודשים. למזלנו, שיעור האבטלה שם עומד על 12.1%, מול 6.5% בלבד כאן.
ובכל זאת, ניתן לקשור את הירידה בקצב האינפלציה בארץ גם לגורמים מקומיים.
למעשה, מתנהלת זה זמן "תחרות משיכת חבל" בין סעיף שכר הדירה, שעלה 2.9% ב-12 החודשים האחרונים (סעיף זה מהווה 1/4 מהמדד), לסעיף התחבורה והתקשורת, שירד 1.9% באותה תקופה (במידה רבה על רקע הסדרת שוק התקשורת בשנה-שנתיים האחרונות) והסעיפים התלויים במחיר הנפט, שירד כ-12% בשנה האחרונה. לשני האחרונים ניתן לצרף כמובן את עליית השקל כנגד הדולר, התומכת בעקיפין בריסון עליית המדד.
לאחרונה, ידם של הכוחות המסיגים על העליונה: המדד ללא דיור עלה 0.8% ב-12 החודשים האחרונים, פחות מהרף התחתון של יעד האינפלציה. מצב זה מעלה שאלה חשובה - האם על בנק ישראל להוריד את הריבית ולאושש בכך את הפעילות ברוב סעיפי המדד, אך להסתכן בליבוי העלייה בסעיף הדיור? דילמה זו עלולה להחריף בחודשים הבאים, שכן מחירי הדירות בבעלות דייריהן, שאינם נכללים במדד, עלו 10.5% בשנה האחרונה ושכר הדירה עלול לצמצם פערים. להגדלה של ההיצע, מנגד, ייקח זמן להשפיע.
הסוגיה מתחדדת כשבוחנים לא רק את ההאטה בקצב האינפלציה, אלא גם את הצטמצמות ההיקף שלה: במדד המחירים לצרכן 10 סעיפים. הפעם האחרונה בה ירדו 7 מסעיפי המדד, כפי שקרה בחודש מארס האחרון, הייתה אי שם בתחילת שנת 2010.
להערכתי, מצב זה מצריך זהירות רבה מצד בנק ישראל: מחד, ירידה ברוב סעיפי המדד תומכת בירידת ריבית. מנגד, יעד האינפלציה של בנק ישראל נקבע לפי כל המדד. אמנם רק סעיף דומיננטי אחד מושך אותה כלפי מעלה, אך מדיניות הריבית תתקשה "להתעלם" ממנו.
- 1.מתי יעלו את רבית (ל"ת)שרון 02/05/2013 12:47הגב לתגובה זו
- בערך 8 חודשים אחרי שיורידו אותה עד 1.25 (ל"ת)ל-1 03/05/2013 00:09הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
