הסקטור שנפגע פחות מתוכנית הקיצוצים בארה"ב
בתחילת החודש נכנסה לתוקפה תוכנית הקיצוצים המכונה "סקווסטר" (Sequester) או "הצוק הפיסקלי השני", על רקע אי הסכמה בין מפלגת הדמוקרטים לרפובליקנים בעניין הגירעון הפדראלי. מדובר בתוכנית קיצוצים אוטומטיים בגובה של כ-85 מיליארד דולר עד סוף שנה, או במונחי תוצר מדובר בכ-0.5% תוצר.
החלק העיקרי בקיצוץ, כמחצית מהסכום, יופנה בעיקר לתקציב הביטחון (קיצוץ של 13%), והשאר בתחום החינוך, מדע, תשתיות ורווחה, קיצוץ של כ-9%. סקטור הביטחון שהתאפיין בעבר בביקוש בעל אופי קשיח וחסינות מפני מחזוריות כלכלית, חווה לאחרונה קיצוץ בתקציבו עקב הורדת הוצאות הממשל הפדראלי, בכדי להקטין הגירעון התופח.
התקציב הנוכחי קורא לירידה בתקציב הביטחון מ-4.3% מהתמ"ג כיום ל-3% מהתמ"ג בשנים הבאות, לפי הוועדה התקציבית של הקונגרס. יש לזכור שתקציב הביטחון האמריקני לשנת 2012 היווה כ-20% מהתקציב השנתי (מעל 700 מיליארד דולר), והינו הגדול ביותר בעולם - מעל 45% מסה"כ תקציב הביטחון העולמי.
מתחילת השנה רשם מדד ה-S&P Aerospace&Defence המייצג את חברות הביטחון והתעופה, עלייה של 7.8%, תשואת חסר של 1% לעומת מדד ה- S&P500. לעומת זאת, סקטור שירותי הבריאות (HealthCare), שנחשב כסקטור דפנסיבי קלאסי, הניב מתחילת השנה תשואת יתר משמעותית לעומת מדד ה-S&P500 ועלה בכ-11.23% לעומת 8.76% במדד הכולל (הסקטור מהווה כ-12% במדד ה-S&P500).
גם בשנה החולפת הצליח המדד להכות את המדד הכללי ועלה בכ-15.9% לעומת עלייה של 13.4% ב-S&P500. מדוע, אם כן, סקטורים דפנסביים מתנהגים בצורה שונה? להלן 2 מגמות הצפויות לתמוך בהשקעה בסקטור ה-HealthCare בשנים הבאות:
- הזדקנות האוכלוסיה . הזדקנות האוכלוסיה בעולם בכלל ובארה"ב בפרט, תגדיל את ההוצאה על צריכת התרופות מכיוון שאנשים מבוגרים יותר נוטים לצרוך יותר תרופות וחשופים לרמות גבוהות יותר של מחלות כרוניות מאשר אנשים צעירים.
לפי תחזיות מרשם האוכלוסין בארה"ב, שיעור בני ה-50 ויותר מכלל אוכלוסיית המבוגרים יעלה ל-40% ב-2015 לעומת 36.8% כיום. הדבר נובע מכך שכל דור הבייבי בומרס (בני הדור שנולד בארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה) יגיעו לגיל 50 בשנה זו.
- ביקוש הולך וגובר לתרופות ושירותים רפואיים בשווקים המתפתחים כתוצאה מהיווצרות מעמד ביניים במדינות המתפתחות כגון: סין, ברזיל, אינדונזיה והודו. משקי הבית בעלי הכנסה ממוצעת (15-75 אלפי ד') צפויים לצמוח מרמה של 94 מיליון ש' בשנת 2007 לרמה של 383 מיליון עד שנת 2017 ( צמיחה ממוצעת של 15% לשנה ).
בשנתיים האחרונות הצליחו חברות הפארמה הגדולות להתמודד בצורה מוצלחת עם האתגר הגדול שעמד בפניהם - "מצוק הפטנטים"(Patent Cliff).
מדובר בתרופות שיוצאות מהגנת הפטנט בשנים 2010-2015, בסכום משוערך של כ-170 מיליארד דולר.
חלק מהחברות הצליחו לשנות את המודל העסקי באמצעות מס' דרכים: גיוון קווי המוצרים, התרחבות לשווקים מתעוררים, רכישה של חברות בתחומים הנושקים לפארמה כמו טואלטיקה וקוסמטיקה, שביצעו תהליכי התייעלות. חברות רבות התמקדו בהשקעה בתחום האונקולוגיה.
כדוגמא, חברת התרופות השוויצרית נוברטיס (סימול: NVS) צפויה לאבד 3 מיליארד דולר בשורה העליונה, כתוצאה מפקיעת הפטנט על תרופת ה-Diovan. החברה השכילה להשיק מס' תרופות בשנים האחרונות כגון: גליניה Luncetis ,Anifitor המגלות קצב צמיחה מרשים וצפויות לפצות באופן חלקי על אובדן ההכנסות הצפוי.בנוסף, באמתחתה של החברה צבר תרופות מרשים בפיתוח המיועד לטפל במחלות פרקים, סרטן, עור ונשימה.
חברות הפארמה הגדולות מייצרות תזרים מזומנים חזק, המגדיל את מאזני החברות וקופות המזומנים, ובעיקר יאפשר להן בעתיד להשיג צמיחה עודפת מסקטורים אחרים הן דרך רכישות והן דרך גידול בפעילות הקיימת.
כמו כן, תהליך הבאת תרופה לשוק ע"י קבלת אישור FDA, הפך להיות משימה קשה שרק חברות עם "כיסים עמוקים" מסוגלות להתמודד עם דרישות הסף. אנו מעריכים שסקטור ה-HealthCare ימשיך להשיג ביצועים עודפים בהשוואה למדד ה-S&P500 גם בשנת 2013.
*מסמך זה הוכן על ידי תכלית דיסקונט-ניהול תיקים בע"מ (להלן: "תכלית"). מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא. אין לראות במסמך זה הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. תכלית עוסקת, בניהול תיקי לקוחות ועשוי להיות לה עניין באמור במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמה ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסים כלשהם. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים, והינו כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. במידע הכלול במסמך זה עלולות להיות טעויות, שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. תכלית אינה אחראית לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל הזכויות, לרבות קניין רוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות לתכלית ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות הפצתו ו/או העתקתו, כולו או חלקו, ללא קבלת אישורה מראש ובכתב.
- 2.יש לגלות האם לכותב פוזיציה במניות נוברטיס. (ל"ת)הנשר 17/03/2013 22:10הגב לתגובה זו
- 1.22 17/03/2013 14:48הגב לתגובה זוVHT ואנגארד רפואה XPH ספיידר תרופות XLV ספיידר מגזר הבריאות IHI איי-שיירס דאו ג'ונס ציוד רפואי IYH - איי-שיירס דאו ג'ונס רפואה – IXJ - איי-שיירס סטאנדרט אנד פור'ס רפואה גלובאלית - IHF איי-שיירס דאו ג'ונס שירותי בריאות IBB איי-שיירס נסדא"ק ביוטכנולוגיה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
