ענקית מזון בתשואה נאה: ברזילפוד בתיק ההשקעות

ליאור מהלל, מנהל השקעות בכיר וראש תחום השקעות זרות ב"תכלית דיסקונט-ניהול תיקים", מתייחס לענקית המזון הברזילאית, ברזילפוד וכדאיות ההשקעה בה
ליאור מהלל | (3)

ברזיל נהנית ממנוע צמיחה המשלב בין תחום הסחורות לתשתיות. בנוסף, שני אירועי ספורט גדולים שברזיל אמורה לארח בעתיד, צפויים לתרום להאצה כלכלית. במהלך 2012, ברזיל סבלה מריבית ריאלית גבוהה, ירידה ביצוא ובסחר העולמי. השנה, היא צפויה להאיץ ולצמוח מעל 4% לאור תהליך הורדת הריבית, הורדת מיסים והשקעה בתשתיות. יחד עם זאת, בתקופות האטה עולמית, חברות דפנסיביות מענף מוצרי המזון, תקשורת ובריאות מושפעות פחות ממחזוריות השוק.

ברזילפוד (סימול:BRF) הינה חברת מזון, הפועלת בברזיל ומחוצה לה. החברה נוצרה ממיזוג ב-2009 של שני תאגידי מזון גדולים בברזיל SADIA ו-PERDIGAO. ברזילפוד הינה חברת המזון הגדולה בברזיל והרביעית בגודלה בעולם (אחרי נסטלה ודנונה), והיא היצואנית העיקרית של ברזיל של מוצרי עוף ובשר. ברזילפוד משווקת את מוצריה לכ-110 מדינות. לחברה כ-60 מפעלי תעשייה בברזיל וארבעה מרכזי הפצה ברחבי העולם. החברה מייצרת ומייצאת מוצרי עוף, הודו ובשר חזיר, וכן מזון מוכן, חלב, קינוחים ומוצרים נוספים. כ-75% ממוצרי החברה הינן מוצרי עוף ובקר, כ-10% מוצרי חלב והיתרה במוצרי מזון נוספים.

הכנסות החברה מפוזרות גלובלית, כ-60% מהייצור של ברזילפוד מיועד לשוק המקומי וכ-40% מופנה לייצוא. נוסיף כי כחצי מהיצוא שלה (כ-20% מכלל ההכנסות), הינו למזרח התיכון והמזרח הרחוק. לחברה כ-70 אלף נקודות מכירה בברזיל. לאור הצפי לשיפור בצמיחה בברזיל החל מ-2013, בהמשך להורדת הריבית, הצריכה הפרטית צפויה להשתפר ולהתבטא בהגברת צריכת המזון בברזיל. כמו כן, החברה צפויה ליהנות מהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשאר השווקים המתעוררים.

שנה לאחר המיזוג, הכנסות החברה צמחו ב-2011 בכ-19%, אך ב-2012 הכנסותיה צפויות לרדת בכ-7% בשל ההאטה בביקושים בעולם ובברזיל. הכנסות החברה הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון שלישי 2012 לעומת כ-3.9 מיליארד דולר ברבעון מקביל.

נציין, כי מלבד הצפי לשיפור בצמיחה ובצריכה הפרטית בברזיל בשנה הקרובה, החברה מתכננת לצמוח בנוסף באמצעות רכישות אגרסיביות מחוץ לברזיל. המרווח הגולמי ברבעון השלישי עומד על כ-21.2% לעומת כ-21.8% ברבעון השני ב-2012 וכ-25.5% ברבעון המקביל. בהקשר זה נציין, כי החברה רגישה לשינויים במחירי חומרי הגלם ולמחירי הגרעינים, אשר צפויים להתייצב ב-2013. למרות זאת, החברה מצליחה לשמור בשנים האחרונות על שיעור EBITDA שנתי ממוצע של כ-10%.

החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר. ההון העצמי בסך כ-7 מיליארד דולר, מממן כ-45% ממאזן החברה ומותיר לברזילפוד כרית ביטחון מרשימה. סך החוב של החברה ירד מכ-4.8 מיליארד דולר ברבעון שני, לכ-4.5 מיליארד דולר בסוף רבעון שלישי 2012. יתרות הנזילות של החברה אמנם ירדו בסוף הרבעון השלישי לכ-743 מיליון דולר מכמיליארד דולר ברבעון הקודם, אך היקף הפירעונות הצפוי עד לסוף 2017 עומד על כ-250 מיליון דולר.

בשנתיים האחרונות חלה עלייה הדרגתית ביחס החוב נטו ל-EBITDA, מכ-1.8 לכ-3. לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת שנתי של כ-1.2 מיליארד דולר. החברה מחלקת דיבידנד שנתי של מעל 200 מיליון דולר, באופן לא קבוע, ובמידת הצורך תוכל להפחיתו על מנת לשפר ולעמוד ביכולת החזר החוב שלה.

החברה הנפיקה חוב במאי 2007 של כ-250 מיליון דולר באג"ח נקובה דולרית, הנפדית במאי 2017 (כ-4.3 שנים) ונסחרת כיום בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.25%. נדגיש, כי דירוג האשראי של החברה עלה ב-2012 ע"י סוכנות הדירוג P&S מכ-BB+ לכ-BBB-, בשל מובילות החברה בייצור מוצרי עוף והפיזור הגיאוגרפי של ההכנסות.

אנו מאמינים, כי הצמיחה בכלכלת ברזיל בשנים הקרובות, תוביל לביקושים גוברים למזון במדינה זו. בנוסף, התאוששות בכלכלה העולמית תוביל לצמיחה מואצת של השווקים המתעוררים ולהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשווקים אלו. לדעתנו ההשקעה באג"ח ברזילפוד ראויה לאור חוסנה הפיננסי, אסטרטגיית החברה ומובילות השוק שלה .

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יותר בטוח ETF או תעודת סל על ברזיל (ל"ת)
    22 03/02/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גרף - בדקנו ! 03/02/2013 13:26
    הגב לתגובה זו
    למה לחפש צרות [ דיבידנד לא קבוע מלא גאפים בגרף ] מה , כבר נגמרו הצרות ? הכל דבש פתאום ? שצריך לחפש מתחת לאדמה מניות בברזיל
  • 1.
    טעות 03/02/2013 13:05
    הגב לתגובה זו
    ולא ככתוב
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.