ענקית מזון בתשואה נאה: ברזילפוד בתיק ההשקעות
ברזיל נהנית ממנוע צמיחה המשלב בין תחום הסחורות לתשתיות. בנוסף, שני אירועי ספורט גדולים שברזיל אמורה לארח בעתיד, צפויים לתרום להאצה כלכלית. במהלך 2012, ברזיל סבלה מריבית ריאלית גבוהה, ירידה ביצוא ובסחר העולמי. השנה, היא צפויה להאיץ ולצמוח מעל 4% לאור תהליך הורדת הריבית, הורדת מיסים והשקעה בתשתיות. יחד עם זאת, בתקופות האטה עולמית, חברות דפנסיביות מענף מוצרי המזון, תקשורת ובריאות מושפעות פחות ממחזוריות השוק.
ברזילפוד (סימול:BRF) הינה חברת מזון, הפועלת בברזיל ומחוצה לה. החברה נוצרה ממיזוג ב-2009 של שני תאגידי מזון גדולים בברזיל SADIA ו-PERDIGAO. ברזילפוד הינה חברת המזון הגדולה בברזיל והרביעית בגודלה בעולם (אחרי נסטלה ודנונה), והיא היצואנית העיקרית של ברזיל של מוצרי עוף ובשר. ברזילפוד משווקת את מוצריה לכ-110 מדינות. לחברה כ-60 מפעלי תעשייה בברזיל וארבעה מרכזי הפצה ברחבי העולם. החברה מייצרת ומייצאת מוצרי עוף, הודו ובשר חזיר, וכן מזון מוכן, חלב, קינוחים ומוצרים נוספים. כ-75% ממוצרי החברה הינן מוצרי עוף ובקר, כ-10% מוצרי חלב והיתרה במוצרי מזון נוספים.
הכנסות החברה מפוזרות גלובלית, כ-60% מהייצור של ברזילפוד מיועד לשוק המקומי וכ-40% מופנה לייצוא. נוסיף כי כחצי מהיצוא שלה (כ-20% מכלל ההכנסות), הינו למזרח התיכון והמזרח הרחוק. לחברה כ-70 אלף נקודות מכירה בברזיל. לאור הצפי לשיפור בצמיחה בברזיל החל מ-2013, בהמשך להורדת הריבית, הצריכה הפרטית צפויה להשתפר ולהתבטא בהגברת צריכת המזון בברזיל. כמו כן, החברה צפויה ליהנות מהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשאר השווקים המתעוררים.
שנה לאחר המיזוג, הכנסות החברה צמחו ב-2011 בכ-19%, אך ב-2012 הכנסותיה צפויות לרדת בכ-7% בשל ההאטה בביקושים בעולם ובברזיל. הכנסות החברה הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון שלישי 2012 לעומת כ-3.9 מיליארד דולר ברבעון מקביל.
נציין, כי מלבד הצפי לשיפור בצמיחה ובצריכה הפרטית בברזיל בשנה הקרובה, החברה מתכננת לצמוח בנוסף באמצעות רכישות אגרסיביות מחוץ לברזיל. המרווח הגולמי ברבעון השלישי עומד על כ-21.2% לעומת כ-21.8% ברבעון השני ב-2012 וכ-25.5% ברבעון המקביל. בהקשר זה נציין, כי החברה רגישה לשינויים במחירי חומרי הגלם ולמחירי הגרעינים, אשר צפויים להתייצב ב-2013. למרות זאת, החברה מצליחה לשמור בשנים האחרונות על שיעור EBITDA שנתי ממוצע של כ-10%.
החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר. ההון העצמי בסך כ-7 מיליארד דולר, מממן כ-45% ממאזן החברה ומותיר לברזילפוד כרית ביטחון מרשימה. סך החוב של החברה ירד מכ-4.8 מיליארד דולר ברבעון שני, לכ-4.5 מיליארד דולר בסוף רבעון שלישי 2012. יתרות הנזילות של החברה אמנם ירדו בסוף הרבעון השלישי לכ-743 מיליון דולר מכמיליארד דולר ברבעון הקודם, אך היקף הפירעונות הצפוי עד לסוף 2017 עומד על כ-250 מיליון דולר.
בשנתיים האחרונות חלה עלייה הדרגתית ביחס החוב נטו ל-EBITDA, מכ-1.8 לכ-3. לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת שנתי של כ-1.2 מיליארד דולר. החברה מחלקת דיבידנד שנתי של מעל 200 מיליון דולר, באופן לא קבוע, ובמידת הצורך תוכל להפחיתו על מנת לשפר ולעמוד ביכולת החזר החוב שלה.
החברה הנפיקה חוב במאי 2007 של כ-250 מיליון דולר באג"ח נקובה דולרית, הנפדית במאי 2017 (כ-4.3 שנים) ונסחרת כיום בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.25%. נדגיש, כי דירוג האשראי של החברה עלה ב-2012 ע"י סוכנות הדירוג P&S מכ-BB+ לכ-BBB-, בשל מובילות החברה בייצור מוצרי עוף והפיזור הגיאוגרפי של ההכנסות.
אנו מאמינים, כי הצמיחה בכלכלת ברזיל בשנים הקרובות, תוביל לביקושים גוברים למזון במדינה זו. בנוסף, התאוששות בכלכלה העולמית תוביל לצמיחה מואצת של השווקים המתעוררים ולהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשווקים אלו. לדעתנו ההשקעה באג"ח ברזילפוד ראויה לאור חוסנה הפיננסי, אסטרטגיית החברה ומובילות השוק שלה .
- 3.יותר בטוח ETF או תעודת סל על ברזיל (ל"ת)22 03/02/2013 15:07הגב לתגובה זו
- 2.גרף - בדקנו ! 03/02/2013 13:26הגב לתגובה זולמה לחפש צרות [ דיבידנד לא קבוע מלא גאפים בגרף ] מה , כבר נגמרו הצרות ? הכל דבש פתאום ? שצריך לחפש מתחת לאדמה מניות בברזיל
- 1.טעות 03/02/2013 13:05הגב לתגובה זוולא ככתוב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
