ענקית מזון בתשואה נאה: ברזילפוד בתיק ההשקעות
ברזיל נהנית ממנוע צמיחה המשלב בין תחום הסחורות לתשתיות. בנוסף, שני אירועי ספורט גדולים שברזיל אמורה לארח בעתיד, צפויים לתרום להאצה כלכלית. במהלך 2012, ברזיל סבלה מריבית ריאלית גבוהה, ירידה ביצוא ובסחר העולמי. השנה, היא צפויה להאיץ ולצמוח מעל 4% לאור תהליך הורדת הריבית, הורדת מיסים והשקעה בתשתיות. יחד עם זאת, בתקופות האטה עולמית, חברות דפנסיביות מענף מוצרי המזון, תקשורת ובריאות מושפעות פחות ממחזוריות השוק.
ברזילפוד (סימול:BRF) הינה חברת מזון, הפועלת בברזיל ומחוצה לה. החברה נוצרה ממיזוג ב-2009 של שני תאגידי מזון גדולים בברזיל SADIA ו-PERDIGAO. ברזילפוד הינה חברת המזון הגדולה בברזיל והרביעית בגודלה בעולם (אחרי נסטלה ודנונה), והיא היצואנית העיקרית של ברזיל של מוצרי עוף ובשר. ברזילפוד משווקת את מוצריה לכ-110 מדינות. לחברה כ-60 מפעלי תעשייה בברזיל וארבעה מרכזי הפצה ברחבי העולם. החברה מייצרת ומייצאת מוצרי עוף, הודו ובשר חזיר, וכן מזון מוכן, חלב, קינוחים ומוצרים נוספים. כ-75% ממוצרי החברה הינן מוצרי עוף ובקר, כ-10% מוצרי חלב והיתרה במוצרי מזון נוספים.
הכנסות החברה מפוזרות גלובלית, כ-60% מהייצור של ברזילפוד מיועד לשוק המקומי וכ-40% מופנה לייצוא. נוסיף כי כחצי מהיצוא שלה (כ-20% מכלל ההכנסות), הינו למזרח התיכון והמזרח הרחוק. לחברה כ-70 אלף נקודות מכירה בברזיל. לאור הצפי לשיפור בצמיחה בברזיל החל מ-2013, בהמשך להורדת הריבית, הצריכה הפרטית צפויה להשתפר ולהתבטא בהגברת צריכת המזון בברזיל. כמו כן, החברה צפויה ליהנות מהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשאר השווקים המתעוררים.
שנה לאחר המיזוג, הכנסות החברה צמחו ב-2011 בכ-19%, אך ב-2012 הכנסותיה צפויות לרדת בכ-7% בשל ההאטה בביקושים בעולם ובברזיל. הכנסות החברה הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון שלישי 2012 לעומת כ-3.9 מיליארד דולר ברבעון מקביל.
נציין, כי מלבד הצפי לשיפור בצמיחה ובצריכה הפרטית בברזיל בשנה הקרובה, החברה מתכננת לצמוח בנוסף באמצעות רכישות אגרסיביות מחוץ לברזיל. המרווח הגולמי ברבעון השלישי עומד על כ-21.2% לעומת כ-21.8% ברבעון השני ב-2012 וכ-25.5% ברבעון המקביל. בהקשר זה נציין, כי החברה רגישה לשינויים במחירי חומרי הגלם ולמחירי הגרעינים, אשר צפויים להתייצב ב-2013. למרות זאת, החברה מצליחה לשמור בשנים האחרונות על שיעור EBITDA שנתי ממוצע של כ-10%.
החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר. ההון העצמי בסך כ-7 מיליארד דולר, מממן כ-45% ממאזן החברה ומותיר לברזילפוד כרית ביטחון מרשימה. סך החוב של החברה ירד מכ-4.8 מיליארד דולר ברבעון שני, לכ-4.5 מיליארד דולר בסוף רבעון שלישי 2012. יתרות הנזילות של החברה אמנם ירדו בסוף הרבעון השלישי לכ-743 מיליון דולר מכמיליארד דולר ברבעון הקודם, אך היקף הפירעונות הצפוי עד לסוף 2017 עומד על כ-250 מיליון דולר.
בשנתיים האחרונות חלה עלייה הדרגתית ביחס החוב נטו ל-EBITDA, מכ-1.8 לכ-3. לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת שנתי של כ-1.2 מיליארד דולר. החברה מחלקת דיבידנד שנתי של מעל 200 מיליון דולר, באופן לא קבוע, ובמידת הצורך תוכל להפחיתו על מנת לשפר ולעמוד ביכולת החזר החוב שלה.
החברה הנפיקה חוב במאי 2007 של כ-250 מיליון דולר באג"ח נקובה דולרית, הנפדית במאי 2017 (כ-4.3 שנים) ונסחרת כיום בתשואה שנתית לפדיון של כ-3.25%. נדגיש, כי דירוג האשראי של החברה עלה ב-2012 ע"י סוכנות הדירוג P&S מכ-BB+ לכ-BBB-, בשל מובילות החברה בייצור מוצרי עוף והפיזור הגיאוגרפי של ההכנסות.
אנו מאמינים, כי הצמיחה בכלכלת ברזיל בשנים הקרובות, תוביל לביקושים גוברים למזון במדינה זו. בנוסף, התאוששות בכלכלה העולמית תוביל לצמיחה מואצת של השווקים המתעוררים ולהמשך העלייה בצריכת בשר ועופות בשווקים אלו. לדעתנו ההשקעה באג"ח ברזילפוד ראויה לאור חוסנה הפיננסי, אסטרטגיית החברה ומובילות השוק שלה .
- 3.יותר בטוח ETF או תעודת סל על ברזיל (ל"ת)22 03/02/2013 15:07הגב לתגובה זו
- 2.גרף - בדקנו ! 03/02/2013 13:26הגב לתגובה זולמה לחפש צרות [ דיבידנד לא קבוע מלא גאפים בגרף ] מה , כבר נגמרו הצרות ? הכל דבש פתאום ? שצריך לחפש מתחת לאדמה מניות בברזיל
- 1.טעות 03/02/2013 13:05הגב לתגובה זוולא ככתוב
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
