בשוק של תספורות על ימין ועל שמאל - הנה דוגמה שאפשר אחרת
לאחר שנתיים טובות בשוק ההון הגיעה שנת 2011 והוכיחה חד-משמעית כי המשבר הפיננסי העולמי טרם הגיע לסיומו. במהלך השנה שחלפה ראינו 18 חברות שנקלעו להסדרי חוב בהיקף כספי של 5.77 מיליארד שקל. את הרשימה מובילים שלושת הטייקונים יצחק תשובה (דלק נדלן), יוסי מימן (אמפל אמריקן) ואילן בן דב (טאו תשואות). נקודה מדאיגה נוספת היא שבין החברות שנקלעו להסדר חוב, ניתן למצוא גם את חברת השיווק החקלאי הממשלתית אגרסקו.
בשוק בו חברות רבות מתקשות לעמוד בהחזר החוב לבעלי אג"ח ובוחרות להגיע להסדר חוב בו מתבצעת "תספורת" למחזיקי אג"ח, מעניין לגלות התנהלות שונה של חברה ביחס למחזיקי אג"ח שלה.
חברת גלובל כנפיים ליסינג הינה חברת בת בבעלות מלאה של קבוצת כנפיים שהינה בעלת השליטה בחברת התעופה הישראלית אל על. החברה עוסקת ברכישה, החכרה ומכירה של מטוסי נוסעים ומטען, והנפיקה בנובמבר 2010 אג"ח שקליות בהיקף של 200 מיליון שקל, בריבית של 7%.
בנובמבר 2011 הגישה חברת התעופה האמריקנית אמריקן איירליינס בקשה לפשיטת רגל (תהליך המכונה בלעז "Chapter 11"), זאת לאחר שהיקף חובותיה הגיע ל-29.6 מיליארד דולר. הבעיה שנוצרה כתוצאה מכך בחברת גלובל כנפיים, נבעה מן העובדה כי 6 מבין 23 המטוסים של גלובל כנפיים הוחכרו לחברת בת של אמריקן איירליינס.
מחזיקי אג"ח של גלובל כנפיים חששו מפני התערערות ביכולת החזר החוב של החברה ופנו להנהלתה בתחילת ינואר 2012 תוך דרישת מספר תנאים שאם החברה לא תעמוד בהם, כך איימו, הם יעבירו בקשה לפירעון מיידי של אג"ח מסדרה א'. דרישותיהם של מחזיקי אג"ח היו כדלהלן:
- החברה לא תבצע חלוקת דיבידנד לבעלי המניות ללא אישורם.
- לא תבוצע עסקה של החברה עם בעלי השליטה בחברה (עסקת בעלי עניין).
- לא תבוצע כל הקדמת תשלום לתאגידים בנקאיים או גופים מממנים אשר העמידו מימון לחברה.
- פתיחת חשבון נאמנות בו ישועבד על-ידי החברה סך כספי בהיקף השווה לתשלומי הקרן האחרונים שעל החברה לשלם למחזיקי אג"ח - זאת בשעבוד קבוע לטובת הנאמן.
לאחר משא ומתן בין מחזיקי אג"ח לחברה (אותו הובילו מגדל שוקי הון וכלל פיננסים) הודיע ביום חמישי האחרון נבו רזניק פז, הנאמן לסדרה א', כי החברה קיבלה בהבנה את רצון המחזיקים באג"ח לחיזוק יכולתה הפיננסית, וכי נחתם בין הצדדים הסכם הקובע שלוש מגבלות עיקריות על החברה.
המגבלה הראשונה קובעת שהחברה לא תחלק דיבידנד שנתי של מעל ל-6.5 מיליון דולר. המגבלה השנייה קובעת שנדרש אישור של מחזיקי אג"ח לעסקאות בעלי עניין. המגבלה השלישית קובעת כי החברה תחזיק 10 מיליון דולר לא משועבדים, כדי שתהיה בידיה נזילות מספקת לעמוד בהתחייבות לבעלי אג"ח והבנקים. בשל דרישה זו התחייבה החברה כי אם תבצע פדיון מוקדם לבנקים, תבצע גם פדיון מוקדם לבעלי אג"ח. בעקבות ההסכם הורידו מחזיקי אג"ח את הדרישה להעמיד את אג"ח לפירעון מוקדם.
בנימה אישית עליי לומר כי אנקדוטה זו נדירה למדי במחוזותינו, ונדירותה אכן מצערת, משל "היוצא מן הכלל אשר מעיד על הכלל". בתקופה בה קיים שימוש אינסופי במילה הנלעגת "תספורת"- הטומנת בחובה נורמות של התנהלות בלתי-אחראית ובלתי-מוסרית כלפי ציבור מחזיקי אגרות-חוב - נראה שאפשר גם אחרת.
סיפור זה מלמד אותנו שהתנהלות נבונה, זהירה ואחראית של מחזיקי אג"ח לצד שיתוף פעולה והגינות של החברה, משפרות את יכולת הפירעון של מחזיקי אג"ח. אני מקווה שנמשיך לראות שיתופי פעולה מוצלחים מעין אלה בין מחזיקי אג"ח לבעלי החברות שימנעו מהחברות להגיע להסדרי חוב עם בעלי אג"ח.
ב-11 בינואר 2011 המלצתי על אגרת-החוב מסדרה א'. דעתי לגביה נותרה כשהייתה (ואף התחזקה לאור התנהלותה של הנהלת החברה מול ציבור מחזיקי האג"ח). אני סבור כי מדובר בהשקעה בחברה טובה ויציבה אשר חיזקה את יכולותיה הפיננסיות ופועלת באחריות כלפי מחזיקי אגרות-החוב.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 6.המג' יק 21/02/2012 16:50הגב לתגובה זואותם בעלי עניין בכנפיים,הבורוביצ' ים,הם האחראים לנפילת רשת הקמעונאות קלאב מרקט עם תרגיל העוקץ שהאכילו את כל הספקים (מי שזוכר את סיפור הלוקשים מול אסם)מלפני כמה שנים.אז הם משכו משכורות ודיבידנדים בסכומי עתק ע" ח אסם ועלית ואחכ פשטו רגל.ראו הוזהרתם
- 5.רמי 21/02/2012 14:32הגב לתגובה זוחובות לציבור, והרווחים לכיס של תשובה. ככה זה עובד בשוק ההון בישראל ? ככה הופכים לטייקון ?!
- מנחם 22/02/2012 08:26הגב לתגובה זוכסף מהציבור על תקן הלוואה אבל להחזיר אותה לא כ" כ מתחשק אז לא מחזירים ושולחים אותנו להסתפר!!!
- 4.גיל 21/02/2012 13:28הגב לתגובה זולקנות עכשיו או לחכות עוד.
- סיון ליימן 21/02/2012 16:58הגב לתגובה זולדעתי מדד הבנקים מענייןלהשקעה למשקיעים לטווח בינוני ארוך.
- 3.מה דעתך על מניית טאואר (ל"ת)רפי 21/02/2012 13:23הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 21/02/2012 14:50הגב לתגובה זואינני פוסל את ההשקעה במניה, אולם לדעתי אג" ח ו של טאואר עדיפה על המנייה. תשואה של 12.2% צמודה לדולר לאחר הרחבת הסדרה.
- 2.שרון 21/02/2012 12:40הגב לתגובה זואם כדי לקנות את לאומי301 רבית משתנה למרות עליות למה לאומי 301 עלה למרות צפי לירידה ברבית
- סיון ליימן 21/02/2012 15:16הגב לתגובה זואני מעדיף את לאומי מימון יד צמוד עם דירוג יותר גבוה. לגבי העלייה באג" ח אינני בטוח שהריבית תרד בחודשים הקרובים.
- 1.פרופ" דורף 21/02/2012 10:50הגב לתגובה זועכשו הזמן לקנות מניות ,לפני העליה הגדולה .שימו לב לעליות של מניית ב ז ן.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
