לפני יומיים, יחידת ניהול החוב הממשלתי הנפיקה אג"ח שקלי לא צמוד מדד לפדיון בעוד 30 שנה. הנפקה זו זכתה להצלחה גדולה עם ביקושים של 1.1 מיליארד ש, והינה המשך ישיר להנפקות האחרונות של סדרות צמודות מדד לטווחים דומים (ממשלתי צמוד 841).

התרומה לשכלול שוק החוב המקומי.

מעתה יוכלו המשקיעים לתמחר ציפיות אינפלציה ארוכות טווח. מאחר שכאמור, קיימת היום בשוק סדרת אג"ח ממשלתית צמודה לטווח זהה, ניתן לתמחר את ציפיות האינפלציה ארוכות הטווח כנגזרת של הפרשי התשואה בין האיגרת הצמודה ללא צמודה.

מעבר לזה, נוכל לתמחר תשואה (חסרת סיכון, כמובן) ארוכת טווח וממנה לגזור את הריביות השוררות בשוק האשראי הבנקאי הארוך, במיוחד בשוק המשכנתאות אשר עד כה תומחר בעזרת ני"ע לא סחירים וכל מיני הערכות של בנק ישראל. מעתה, יוכלו הבנקים לצטט את הריביות הארוכות בהתאם לריביות השוררות בשוק הסחיר.

כמו כן, ניתן יהיה לתמחר את פרמיית הסיכון של החוב הישראלי גם במח"מים ארוכים. חדשות טובות למשקיעים זרים ומקומיים כאחד, אשר מתמחרים את פרמיית הסיכון של החוב המקומי כנגזרת של המרווח בינו לבין החוב האמריקני, הנחשב לחסר סיכון (על אף הורדת הדירוג שלו באחרונה). עד כה ניתן היה לעשות זאת רק בטווחים לפדיון של עד 10 שנים, מהיום יתאפשר הדבר גם במח"מים הארוכים.

ההנפקה הנוכחית תתרום גם לעלייה בנזילות של סדרות לטווחים שמעל עשר שנים (למשל ממשלתית שקלית 1026 ל-15 שנים) שעד כה סבלו מנזילות נמוכה יחסית עקב היותן מכשיר פיננסי "נכה" שלא היה בר השוואה לתשואות השוררות בעולם. בהנחה שהכמות שתונפק תלך ותגדל בהדרגה, סביר לצפות ליצירתו של עקום תשואות שלם ומדויק יותר משהיה עד כה.

גם ההנפקות הקונצרניות שהתשואה עליהן היא נגזרת של מחיר החוב חסר הסיכון (ממשלתית) בתוספת פרמיית הסיכון הייחודית לכל מנפיק, יהנו כעת מנקודת ייחוס לטווחים ארוכים. מה שרלוונטי להנפקות של חברות ממשלתיות וחצי ממשלתיות כגון: מקורות, חח"י ודומיהן, ולפרויקטים ארוכי טווח בתחום התשתיות.

הבשורה למשקיעים, בראש ובראשונה לקרנות הפנסיה

אחד מעקרונות ניהול חיסכון ארוך טווח הוא התאמת מח"מ ההתחייבויות למח"מ הנכסים. מה שקוראים בעגה המקצועית, "סיכון מח"מ", סיכון שבא לידי ביטוי לדוגמא כשעובד חדש מצטרף לקרן פנסיה וצפוי שימשוך את הכספים רק בעוד 30 שנה או יותר. במצב הנוכחי, אין לקרן הפנסיה דרך טובה להעריך את גובה הפנסיה שתוכל לשלם לו שכן עד כה לא היה קיים מכשיר חסר סיכון שיבטיח תשואה זו.

עד לאחרונה לא היו למנהלי הקרנות כלים מספיקים לניהול חשיפת המח"מ, בעוד שמאז שהונפקו הסדרות הארוכות, יכולים המנהלים לטפל באתגר הזה ביתר דיוק. מעבר לכך, התשואות ל-10 ו-15 שנים שהיוו עבור אותם גופים את הדרך ליצירת התשואה ארוכת הטווח, יאבדו את חנן בעיני משקיעים ארוכי טווח, וייתכן שכעת נראה תופעה של עליית התשואות עליהן כתוצאה מהארכת המח"מ של הגופים הפנסיוניים.

אך לא רק הגופים הפנסיוניים צפויים ליהנות מהמכשיר החדש. סוחרי אג"ח שמרוויחים מתנודות קטנות (יחסית) בשיעורי התשואה יוכלו כעת ליהנות ממנוף המח"מ של הניירות שהונפקו (מח"מ של כ-15 שנים יכול לייצר בתנאים הנכונים רווחים נאים ביותר).

הבעת האמון בכלכלת הישראלית

שאיפתה של כל מדינה שמנפיקה חוב היא להנפיק אותו למח"מ הארוך ביותר האפשרי. השאלה היא כמובן, האם היא תפגוש בצד השני משקיעים שיהיו מוכנים להלוות לה לתקופה כה ארוכה? בשווקי החוב העולמיים זה מכשיר קיים אבל לאו דווקא שכיח. הכניסה של ישראל למועדון היוקרתי של מדינות שמנפיקות חוב ארוך איננה מובנת מאליה והיא בהחלט תעודת כבוד לאוצר הישראלי.