המשקיעים שוב לא מבינים וה"מומחים" משבשים את וול סטריט

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal, מתייחס למגמה החוזרת על עצמה בוול סטריט, הפעם בסקטור החלקאות
נושאים בכתבה וול סטריט חקלאות

אז הגיע עוד תיקון? אולי, אין לנו מושג. ההיגיון והניסיון אומרים שתיקונים חייבים להגיע מתישהוא לאחר שיאים, ואולי זה מה שיקרה. מדד ה-S&P עלה די ברציפות מאז נובמבר 2012 ועד לפני חודש ב-11% לערך, ומאז ה-15.9 ירד (נכון ל-7.10) ב-3.7%. בספר שלנו זה עדיין לא צריך להבהיל איש, ובמיוחד לאור העובדות הכלכליות מול מצב האלטרנטיבות, ובראשן האגחי"ם ל-10 של ממשלת ארה"ב. תוצאות הרבעון השלישי מתחילות להגיע, והן שתקבענה את הכיוון, אז טיפה סבלנות. כרגע נראה לנו שהסיבה האמיתית להתדרדרות ב-7.10 קשורה יותר לתחזית של באפט שהילארי קלינטון תזכה בנשיאות ב-2016 (סתם).

האם החקלאות תשחזר את מה שקרה לסקטור המוליכים בוול סטריט? האם המגמה בסקטור האגרו-ביזנס תשתנה לחיוב ב-2015?

במהלך 2012, ובמיוחד לקראת סופה, הזהירו מומחי וול סטריט את המשקיעים להתרחק מסקטור המוליכים למחצה, כיוון שלדעתם הסקטור יסבול בעקבות ההאטה הגלובלית שחוזרת. המומחים הצביעו על המגמה שהתפתחה מתחילת 2011 והובילה את הסקטור להשיל כשליש מערכו (בוול סטריט) בין תחילת 2011 לסוף 2012. אלא שבחודש מאי סקטור המליכים (כפי שתוכלו לראות בגרפים של שני סלים שמתמחים בתחום ה-XSD וה-SMH) דווקא נהנה משנתיים מצוינות בוול סטריט והחזיר עצמו לרמות השיא של סוף 2010 - תחילת 2011.

ישנם שיגידו שהמגמה בוול סטריט מנותקת מזו של מיין סטריט בטווחים קצרים, וזה נכון. אבל כשמדובר בטווחים היותר רחבים וול סטריט משקפת את המציאות במיין סטריט, וסקטור המוליכים למחצה, למרות הפסימיות והחששות שהגיעו מכיוונם של אלו הקרואים Pundits (המומחים, ברי סמכא), ממשיך לצמוח ולגאות. השבוע הודיעה סמסונג שתשקיע 14.7 מיליארד דולרים בהקמת מפעל למוליכים למחצה בדרום קוריאה - המפעל הגדול בעולם וההשקעה הגדולה אי פעם בתחום.

המפעל צפוי להתחיל לפעול באמצע 2017. הוא יוקם, אליבא הנהלת החברה, "בגלל הביקוש ההולך וגדל עקב התרחבות התקשורת האלחוטית בעולם". ואנחנו שואלים אתכם , אם התמונה מסמסונג, חברה שמעורה בתחום לא פחות מפרשני וול סטריט, מעוותת? האם חברה כמו סמסונג, שמעולם לא השקיעה סכום כזה במוליכים למחצה, טועה בראיית העתיד? אנחנו חושבים שבסמסונג רואים את המציאות בוול סטריט, את הכותרות. אגב, בדיוק מה שקרה בתחום המוליכים בשנים 2011-12, קורה בתחום החקלאות לאחרונה - רוח רעה נושבת מכיוונם של "ברי-סמכא" בוול סטריט, ואין לדבר שום קשר לתחום המוליכים. מדובר בפרשנים שונים, אבל צורת החשיבה בוול סטריט דומה בכל תחום. ראינו זאת הכי טוב בתחום הנדל"ן בשנים 2008-2011, כאשר מידי יום באו פונדיטים עם סיפור הדאבל-דיפ המפורסם.

בכל מקרה, רוח של דיכאון השתלטה במהלך השנה על התחזיות שמגיעות מוול סטריט בנושא תחום החקלאות, מדוע? ישנן כמה סיבות. המובילה שביניהן הן ירידות המחירים במוצרי חקלאות רבים, החשש שההשקעות בחקלאות יצטמצמו בגלל הצמיחה הגלובלית האנמית והמשבר שעבר על תעשיית הכימיקליים. "תסתכלו מה קורה לסל החקלאי MOO", אומרים המומחים, "אין מדד טוב ממנו שמראה את ציפיות המשקיעים לגבי ההתפתחויות הצפויות בחקלאות, והוא יורד מאז תחילת 2013". נכון, MOO מתדרדר כמעט שנתיים. זה סל שההחזקות המובילות שלו הן מונסנטו (סימול: MON) 7.94% מהסל, ארצ'ר דניאל (סימול: ADM) 7.1% מהסל, סינג'נטה (סימול: SYT עם 7.09%, חברת דיר (סימול: DE) עם 6.64% ופוטאש (סימול: POT) עם 5.98%. אלו ואחרות שמכובדות לא פחות בתחום, כמו מוזאיק (סימול: MOS), אגריום (סימול: AGU) או Yara International (סימול: YAR.OS) הנורבגית, כולן חברות ענק שביחד מחזיקות בכ-67% מכל תחום החקלאות בעולם.

אבל התחום הזה, שרבים עדיין מסתכלים עליו כתחום נחות יחסית, הוא אחד מתחומי התעשייה המורכבים, המגוונים והטכנולוגיים ביותר. מה שמאפיין אותו הוא שככל שמספר הצרכנים עולה, כך מצטמצם מספר היצרנים. ההתפתחות הגלובאלית מקשה מאוד על התחזיות בתחום, בגלל מנהגי הצריכה שמשתנים במהירות ויכולות הייצור המשתנות בעקבות המהפכה הטכנולוגית. החקלאות התמקדה בעבר בייצור מזון לאוכלוסיית העולם, אך כיום מתמקדת בצרכים נוספים, שהובאו בגלל מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה.

רק כדוגמא אחת, הצלחת רשתות הענק מקדונלד, סטארבקס וקנטאקי פרייד צ'יקן בסין לבדה הפעילה לחצים ויצרה שינויים בתעשייה בסדרי גודל גדולים בהרבה מכל השינויים שהיו בתעשייה בכל המאה שעברה, שלא לדבר על השינוי שגרם הביקוש למתנול כדלק לרכב. זה האחרון שינה לחלוטין את כל תעשיית התירס בארה"ב, שבמשך מאות שנים הותאמה והגיבה אך ורק לביקוש לבשר, במיוחד בשר החזיר, אבל כל אלו סיפורים למקום אחר. בגדול, מדובר בתעשייה ורטיקאלית, שהשפעתה, החל מהחקלאי המגדל ועד הצרכן, על הכלכלה הגלובלית ומרכיביה אדירה, מהתעשייה הכימית ועד לתעשיית המזון והטכנולוגיה היא פשוט עצומה ובלתי נתפשת (למי שעדיין חושב שהחקלאות מפגרת בתחום הטכנולוגיה כדאי שיקרא את , מספר הסטארטאפים הטכנולוגים בחקלאות אינו קטן מזה שב-IT).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

התהליך הוא אותו תהליך; ההדיוטות אותם הדיוטות

בדיוק כפי שקרה בכל התעשיות, כך גם קרה בחקלאות. הגלובליזציה הביאה לביקושים גדלים ומגוונים שהובילו בתורם להתפתחות חברות ענק, בתי כלבו חקלאיים וורטיקאליים, כמו וול מארט (סימול: WMT) או סיסקו (סימול: CSCO). התהליך הזה ממשיך להתקדם, כמו גם הגיוון בדרישות הצרכנים והשקעות הענק שמתחייבות. חברה כמו ארצ'ר דניאל מידלנד (סימול: ADM), למשל, מכשירה אדמות, זורעת (זרעים "נקיים" שהיא מפתחת), מעבדת (באמצעות זבלים שהיא מייצרת) ומשווקת מגוון עצום של מוצרים, מסויה ועד קקאו ומתוספי מזון ועד ויטמינים. בין השאר, היא בונה סקטורים חקלאיים מלאים, וורטיקאליים עבור מדינות, כולל הכשרה, השקיה, דישון, עיבוד אריזה ושיווק.

בדיוק כפי שקרה בתעשיות אחרות, גם כאן נוצרו חברות ענק בשלבי הייצור השונים או חברות שהתמחו בתתי תחומים, כמו חברות האשלג והזבלים הכימיים הגדולותYara International , פוטאש ואחרות, חברות שמתמחות בטיפול בזרע ובדשנים מיוחדים, כמו מונסנטו וסינג'נטה ועוד. לבסוף, ושוב בדיוק כפי שקרה בתעשיות האחרות, ההבנה של המשקיע בנקרא הולכת ויורדת. היכולת לבחור במניה מנצחת נעשית קשה מיום ליום. להבין את ההבדלים בין מונסנטו לסינג'נטה לא פחות קשה מלהבדיל בין סיסקו לאלקטל-לוסנט או היוליט פאקארד (סימול: HPQ). לכן התפתחה גם כאן תעשייה של קרנות וסלים (ETF) שמנסה להתמחות במגזרי החקלאות השונים.

בסוף 2013 הוציא ארגון ה-OECD מסמך על תמונת המצב הצפויה בחקלאות ב-2014 ותחזיות לשנים 2015-23. "הביקוש למוצרי חקלאות ימשיך להתחזק...." נכתב שם. אנחנו מאמינים, שכפי שקורה בכל פעם שנוצר פער בהיגיון הכלכלי בין מיין סטריט לוול סטריט, הפער נסגר לבסוף "לטובת" מיין סטריט, וכך זה יקרה גם הפעם. לכן, אם השוק ימשיך לתקן - נוצרת כאן הזדמנות מעניינת. לא היינו מנסים לאתר את "החברה הנכונה להשקעה", אלא מתמקדים בקרנות ובסלים. הזכרנו את Market Vectors Agribusiness ETF (סימול: MOO), שמייצג בצורה מצוינת את התחום. אנחנו גם מכירים את משפחת קרנות החקלאות של בנק פיקטאט השוויצרי (9 סלים בהרכבים ובמטבעות שונים), שביצועיהן אפילו עולים על MOO. כדוגמא, Pictet-Agriculture-P (סימול: PFAGPCU:LX) בבלומברג.

נסיים במילה על "חביבתנו", סינג'נטה (סימול: SYT)

אנחנו עוקבים אחרי החברה מאז הופרדה מנוברטיס ואסטרא זנקה בשנת 2000. סינג'נטה נוצרה למעשה מחיבור של שתי חטיבות החקלאות בשתי ענקיות רפואה, נוברטיס (סימול: NVS) ואסטרא-זנקה (סימול: AZN). שתי אלה חזו נכון את כיוון ההתקדמות של החקלאות במאה ה-21, ולכן הקימו את החברה - על מנת לשרת את הצרכים המתפתחים בחקלאות מכיוון ההגנה על הזן, פיתוח זנים, טיפול בזרעים ודשנים מיוחדים - חברה שהכניסה לחקלאות את הגנומיקה והביו טכנולוגיה. אנחנו, שמגיעים מהחקלאות, "התאהבנו" בחברה מיום הקמתה. 13 שנה מאז הופעתה בבורסה המניה סיפקה את תאוות משקיעיה בגדול.

בסוף הרבעון הראשון של 2013 החלה לשנות כיוון וירדה לצד רוב חברותיה בתחום והסלים החקלאיים מאז. בחודש יולי השנה הפכה לפתע ההתדרדרות למיני מפולת, והמניה הפסידה כ-30% מערכה. חלק מהתדרדרות החדה בא מאכזבת המשקיעים על סירוב ההנהלה להצעת רכש של המתחרה הגדולה מונסנטו. אבל חלק אחר מגיע מהאכזבה מהביצועים שהתדרדרו ב-2013 ובמחצית הראשונה של 2014, בעקבות תחרות שהולכת ונעשית קשה יותר ובתחומים המסורתיים של החברה (עשרות חברות חדשות, ביניהן המתחרות הגדולות, נכנסו בשנים האחרונות לתחום ההגנה והטיפוח של הזרע). בגדול, הסיבה העיקרית לירידות נעוצה בחשש מהעתיד, מגמה דומה למה שראינו במניות TEVA ופייזר (סימול: PFE), ואנחנו מאמינים שהתיקון הנוכחי יביא את SYT לתחתית מעניינת ביותר, נמשיך לדווח.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שלמה גרינברג 14/10/2014 17:52
    הגב לתגובה זו
    יש 10 חברות בשלבי התקדמות שונים למציאת תרופה/מניעה למחלה. המובילות הן JNJ (ביחד עם בווריאן נורדיק - BAVA.CO ), ביוקרסט (BCRX ), Chimerix (סימול:CMRX), גלקסו-סמית-קליין(GSK ) ועוד, אולי נעשה כתבה על הנושא לפעם הבאה.
  • 11.
    האם יש חברות שנכנסו לתחום פתרון האבולה (ל"ת)
    תמיר 13/10/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבולה - יש חדשות בתחום ? (ל"ת)
    טוב . אז מי היום 13/10/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דניאלה 12/10/2014 16:43
    הגב לתגובה זו
    האם כדי להשקיע בסחורות כמו זהב ונפט במקרה של תיקון המחיר שלהם מאוד נמוך עכשיו
  • 8.
    א. ארונסקי 12/10/2014 08:53
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה, אם כבר דיברנו על SYT, מה דעתך על MON ועל GMO בכלל? לאחרונה קראתי די הרבה כתבות המנבאות שחורות לחברה הזאת בגלל ה-GMO. תודה ושנה טובה!
  • 7.
    המשקיעים מבינים טוב יותר מהאנליסטים (ל"ת)
    אבא 10/10/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלכסיי 09/10/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע בsytכבר כ3-4 שנים ומתכוון להמשיך עוד כשנתיים, לפני כ6 חודשים מימשתח כחצי כמות במחיר 74$ מאז המחיר הדרדר עוד כ20% , עד איזה מחיר יכולה עוד לרדת?,ומתח תהיה שווה קניה חוזרת?
  • 5.
    שלמה גרינברג 08/10/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    לנער הנועז (1): GT Advanced Technologies נפלה, % 90, לאחר הודעת אפל שהיא משנה מרכיבי מסך. הנפילה הייתה בשל הכותרות, המוכרים לא בדקו מה ההשפעה האמיתית (כמו במקרה של סיסקו ואי זי צ'יפ) אבל לחברה יש עוד בעיות לא מעטות כך שמי שרוצה לשחק על הזעזועים חייב לדעת הסיכונים. זו בהחלט ספקולציה. מעניינת או לא? תלוי בתוצאות שישיג הספקולנט. לחן (2): נראה שאפילו המלצת הקניה שקבלה שלשום לא עוזרת ואכן אין הודעות רעות יותר שמחייבות התדרדרות כזו. לדעתי צריך להמתין לדוחות בסוף החודש.
  • אורי 08/10/2014 21:18
    הגב לתגובה זו
    באותו גיל אני מעריך חג שמח אדם מיוחד אתה
  • 4.
    חן 08/10/2014 15:18
    הגב לתגובה זו
    חג שמח נהנה לקרוא את הכתבות שלך האם הצלחת לבדוק מה הסיבה לצלילה של המניה למרות כל החדשות החיובית שהיו לאחרונה תודה
  • 3.
    הנער הנועז 08/10/2014 14:50
    הגב לתגובה זו
    אני יודע שהנתונים לגבי chapter 11 לוטים בערפל,עדין אשמח אם תוסיף כמה מילים...
  • 2.
    איש הדשנים 08/10/2014 16:42
    הגב לתגובה זו
    בדיוק המאמר שחיפשתי לאחרונה.... קצת דאגתי מsyt. .. המאמר בול בזמן תודה שלמה וחג שמח
  • 1.
    אורי 08/10/2014 13:49
    הגב לתגובה זו
    בקשר לסמסונג נפלה ועדיין נופלת משער700$רק השבוע פורסם ירגה של 60%אני גם בדעה כמוך שיש סתם פניקה לכן אני לא מוכר יום טוב
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.