על גורואים, ומניה שכדאי לחכות לה ב-50 דולר

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס לדרך בה משתמשים בכותרות לנפילת הענקיות; מי הפך את הוגוראים למי שהם?

למרות החשש מהצוק והסימנים לדו"ח תעסוקה מאכזב - השוק אינו יורד, מדוע? הסיבה העיקרית קשורה בכך שהכל יודעים שאם דו"ח התעסוקה אכן יאכזב הסיבה טמונה בסופת סנדי - אירוע חד פעמי. בקשר לצוק, למרות האיומים שאובמה והרפובליקנים כאילו לא יגיעו להסכם, איש אינו מאמין שאכן המחוקקים ישתגעו עד כדי כך.

עגל הזהב

מקור התואר Guru הינו בהודו - כך קראו למורה כשתלמידיו הלכו אחריו, שהיו הגרופים שלו. וול סטריט אימצה בהתלהבות את התואר, במיוחד בשנים האחרונות, בהן השימוש בגורואים עוזר לתרבות הכותרות, להפצת מידע בשיטת ה-In Play.

כשפרשן מכניס גורו כמו ג'ורג' סורוס, לדוגמא, לכותרת - יותר משקיעים עוצרים להסתכל. ההצטרפות המסיבית, מאז החלה מהפכת ה-IT, של אנשים למשחקי הבורסה העלתה את חשיבות השימוש בגורואים, הם חשובים לרייטינג של הפרשנים ובמיוחד, במקרים של גורואים שמעורבים לפרנסתם בשוק ההון, הם חשובים לעצמם - ההופעה בכותרת משאירה אותם במשחק. בתרבות הכותרות שיצרה מהפכת האינפורמציה, הגורו מתאים כמו כפפה ליד. לא רק בגלל הרייטינג, אלא שאינו מחייב דייקנות. בימי הגורואים בנג'מין גרהאם, בארנארד ברוך ואפילו פיטר לינץ', השתמשו פרשנים בתואר, "האיש בעל מגע הזהב", אבל "מגע זהב" מדבר על המשכיות. לך תסביר כפרשן מדוע פאבר או רוג'רס למשל, שחזו נכון אירוע אחד וטעו מאז כמעט בכל תחזית שעשו, יכונו בעלי "מגע זהב"? אז עדיף "גורו".

כמה אנשים יעצרו לעיין בכתבה מנומקת בעלת כותרת כמו "אירופה מתפרקת" לעומת מספר הקוראים לכתבה עם הכותרת, "סורוס מזהיר שאירופה עומדת להתפרק"? מה ימשוך יותר, "מדוע כדאי להשקיע בזהב?" או "סורוס וג'ון פאולסון קונים זהב"? בוול סטריט הבינו שמספר העיניים שמתבוננות בכותרות פיננסיות / כלכליות עולה אקספוננטאלית בכל שנה, לכן צריך "בשר" לכותרות ואין כמו גורואים לבשר.

בסוף 2008 היו לפאולסון, הבעלים-מנהל של משפחת קרנות ההדג' Paulson & Co, יותר גרופים ממדונה ואנג'לינה ג'ולי ביחד, למה? כי התברר שב-2007-8 האיש עשה 3.7 מיליארד דולר במכה באמצעות שורט על מכשירי הסאב-פריים שהתרסקו, לכן כולם רצו לדעת מה האיש חושב ומה הוא עושה. מעט מאוד אנשים יודעים את שקרה למשפחת הקרנות שלו בשנתיים האחרונות, ואפילו פחות עקבו אחרי ההצלחות של סורוס לאחר המכה של 1992, אבל למי איכפת? - כשפאולסון או סורוס מדברים או שפרשן כלשהו טוען בכותרת שהם אמרו משהו - המשקיעים, מוולדיבוסטוק ועד בת ים, מקשיבים. אגב, ג'ורג' סורוס הפך לגורו גדול ב-1992 כאמור עת "הכה את בנק אוף אינגלנד", הימר נגד השטרלינג ועשה מיליארד במכה. כנראה שבימים ההם, 1 מיליארד היה גדול מ-3.7 היום, כי השימוש בשמו בכותרות מביא אינספור מבטים, אפילו יותר מהשימוש בשמו של פאולסון - ככל שעולה חשיבותו של הגורו בוול סטריט - כך עולה חשיבות שמו לכותרות גם בתחומים אחרים, פוליטיקה למשל. מלחמת הרייטינג הגדילה הדרישה לגורואים בכותרות, והביאה את וול סטריט להקל ברמה הדרושה לקבלת התואר הנכסף, לכן היום ישנם מאות גורואים זמינים לכותרות.

למה הסיפור הזה?

התחרות על תשומת הלב של צרכני הכותרות, בעיקר הסוחרים, תחייב הגדלת השימוש ב'גורואים'. התהליך יגרום לעלייה חדה בזעזועים בשוק ולהמשך הירידה ברמת האינטליגנציה שמופעלת בקבלת החלטות ההשקעה. חלילה לנו מלהפחית באיכותם וברמת ההצלחה של אלה האחררונים, אבל חשוב להתייחס לדבריהם בכותרות עם גרגר של מלח. חשוב לבדוק מה באמת אומר הגורו ומהי בדיוק היסטוריית ההצלחה שלו. המקרה הישראלי מוכיח, שבגלל צורך בגורואים לכותרות, הפכו גם מצליחנים זמניים לגורואים, אנשים שתו בצמא כל כותרת שהזכירה מה טען בן דב או דנקנר. אז בבקשה, לא סתם כתבו את הסיפור על עגל הזהב.

מי אומר שאין בוננזות בטקסטיל? Lululemon Athletica (סימול: LULU) חוזרת לשיא

בשביל לקחת רעיון ולהפוך אותו לחברת ענק גלובאלית צריך מנהל טוב. לזהות נישה בתחום שמרני של הכלכלה הישנה, תעשיית הטקסטיל. בשביל להקים חברה שתיכנס לנישה ולהוביל אותה בקצב צמיחה שאפילו בתחום הטכנולוגי לא קיים, צריך מנהל בעל חזון, שיודע כיצד לממשו. אין הרבה אנשים כאלה, אבל למזלה של LULU, דניס (צ'יפ) וילסון, אכן כזה. וילסון, איש עסקים ויזם קנדי בן 56, משוגע לספורט, בריאות ובשנים האחרונות גם ליוגה, ייסד והוביל כל חייו בהצלחה חברות בתחום הטקסטיל.

הוא מתגורר בונקובר ומן הסתם ביקר לא פעם בסיאטל, מקום הולדתה של ענקית הקפה סטארבקס (סימול: SBUX). וילסון שמע כנראה את הוארד שולץ, מייסדה ומנהלה של הענקית אומר, "אנחנו מוכרים אווירה בעיקר. אנשים אוהבים לבלות ולפטפט אצלנו" - וילסון יישם את הרעיון בתחום הטקסטיל.

הוא פתח בשנת 2000 חנות נסיונית בונקובר, אותה הפך למקום כינוס של נשים העוסקות ביוגה וספורט. בחנות היה מקום ליוגה שהגישו בו קפה עם כסאות ושולחנות המאפשרים לשבת ולשוחח על יוגה וספורט. הוא פיזר בחנות ארונות ומתלים עם בגדי ספורט ואביזרים לשימוש האישה הספורטיבית. וילסון זיהה למעשה נישה. הוא הבין שתרבות הפנאי שמתפתחת יוצרת הזדמנות עסקית ייחודית לשלב ספורט, יוגה ולבוש, ורק צריך לארגן ולנהל זאת. "אנשים, נשים במיוחד", אמר, "שעוסקות בספורט וביוגה מעדיפות לעשות זאת בקבוצות, לפטפט יחד, לשתות קפה ביחד. ניתן להן את הסביבה הנכונה ובמקביל נציע להן פריטי לבוש שמתאימים לתחביבים שלהן". התברר לוילסון שישנם הרבה יותר צרכנים לעניין משחשב - נשים שמחפשות מקום / מועדון בו תוכלנה להזדהות עם ההתעסקות שלהן. "חודש לאחר הפתיחה המקום פשוט התפוצץ מאנשים", אמר, וכך החל סיפור ההצלחה של Lululemon Athletica.

וילסון העתיק תחילה את המודל של ונקובר ברחבי קנדה ולאחר מכן המשיך לארה"ב. היום פועלות 47 חנויות בקנדה, 108 בארה"ב, 18 באוסטרליה ואחת בניו זילנד, ונבדקות האפשרויות להיכנס לאירופה ולמזרח (שם אגב, כפי שגם גילתה זאת סטארבקס, השוק גדול הרבה יותר). לאחר שביצע הנפקה בנאסד"ק, "קנה" וילסון בשנת 2008 את הגברת קריסטין דיי ומינה אותה כמנכ"ל במקומו עת הפך ליו"ר. קודם להצטרפותה ללולו החזיקה הגברת דיי במשך 20 שנה במשרות ניהול בכירות בסטארבקס, כולל מנהלת הפעילות הבינלאומית. היא הפכה את לולולמון לסטארבקס של הלבוש הספורטיבי.

החברה הונפקה ב-2007 לפי 14 דולר למניה, שהכפילה עצמה עד סוף אותה שנה, אבל ירדה בגלל משבר 2008, ל-2.5 דולרים בסוף אותה שנה. מאז המניה אינה מפסיקה לעלות, ונסחרת היום על 72 דולרים. השיא, במאי השנה, היה למעלה מ-81 דולרים. אבל מה שמעניין הרבה יותר מהמניה, הייתה התקדמותה של החברה בעסקיה - קצב צמיחה פנומנלי, ממש כמו סטארבקס. ממכירות ורווח נקי של 148 ו-7.7 מיליון בשנת ההנפקה סיימה החברה את 2011 עם מכירות של למעלה ממיליארד דולרים ורווח נקי של 184.1 מיליון. אליבא הקונצנזוס, החברה תסיים את 2012 עם מכירות של 1.36 מיליארד ורווח נקי של 262 מיליון או 1.82 דולר למניה. האנליסטים מצפים שהחברה תסיים את 2013 עם מכירות של 1.7 מיליארד ורווח נקי של כ-323 מיליון. לא פלא שהמניה נסחרת במכפיל היסטורי של למעלה מ-56 ומכפילי 2012 ו-2013 של 39.3 ו-32 בהתאמה. אלו מכפילים שניתנים בוול סטריט לחברות צמיחה טכנולוגיות מהסוג של קוואלקום (סימול: QCOM), אבל כמה חברות טכנולוגיה מסוגלות להראות ביצועים כאלו? נכון, תבואו ותגידו, "כעת הוא נזכר? המניה נורא יקרה", אבל ברצוננו להפנות תשומת לב לחברה - בשוק הכותרות הכל אפשרי וההזדמנויות מרובות.

ביוני-יולי למשל, ירדה המניה ב-34.6% ל-53 דולרים, מדוע? הכותרות כמובן. תוצאות מאכזבות של חברת ההלבשה הגדולה גאפ (סימול: GAP) שהתפרסמו אז הביאו למבול כותרות נגטיביות שפגעו במניה. נוצר אז שילוב של "פחד גבהים" וכותרות הפחדה, למרות שאין קשר בינה לבין גאפ. אתרים כמו Seekingalpha וה-Fools אפילו המליצו להיכנס לפוזיציות שורט. האתר www.investopedia.com יצא בכתבה תחת הכותרת, "3 Reasons David Einhorn Might Short Lululemon". המשקיע הנערץ דייויד איינהורן לא נכנס אומנם לפוזיציית שורט ב-LULU (בספק אם בכלל התעניין בחברה הזו), אבל הכותרת הספיקה והמניה צנחה. איינהורן אגב, הוא אחד הגורואים המבוקשים והנערצים ביותר בוול סטריט. קראנו את הכתבה ולא הצלחנו למצוא קשר לאיינהורן, מלבד בכותרת. קטעים מהסוג הזה יקרו גם בעתיד, אז נא לעקוב. אם המניה תיפול שוב לסביבות ה-50 דולר תזכרו שעבור וילסון, דיי ולולו זו רק התחלה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    לשלמה 09/12/2012 09:33
    הגב לתגובה זו
    מה קורה בנייר ? מדוע ירדה לפחות מ- 6$ ? נא התייחסות תודה
  • 12.
    cksw קליקסופטוור כמו 08/12/2012 20:42
    הגב לתגובה זו
    גם את קליקסופטוור טחנת לנו את הראש איזה חברה נחמדה. ירדה כ30%
  • 11.
    לשלמה 08/12/2012 19:50
    הגב לתגובה זו
    חשבתי כבר להתאבד,אשתי איימה עליי בגירושים!!!...אבל מה:אני מטורף עלייך!!!..הרווחתי 67000 ש"ח על aapl..שלא המלצת עליה אף פעם!!!!..חחחחחחחחחחחחח..שלמה אתה גדול:כל מה שאתה אומר:אני עושה שורט!!!!
  • 10.
    CEVA 08/12/2012 18:28
    הגב לתגובה זו
    פמפמת אותה במחירים של מעל 30 דולר וב15 דולר נזכרת לתת דיעות שאומרות שבעצם היא יקרה גם במחירים האלה.
  • 9.
    מורן 08/12/2012 18:09
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 8.
    דודי-1 08/12/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
    במקורות (לא החברה) , המלים שנכתבו בההסטוריה -אם לא הבנת-כתוב: "מכל מלמדי השכלתי" .גם אם אינך מסכים לדברי שלמה או שאתה חושב שאינו אקטואלי,כדאי שתחכים ותלמד מנסיונם של אחרים.גם אם הם שוגים - משגיאות לומדים. על כך נאמר - שיפוט טוב מקבלים מנסיון , נסיון מקבלים משיפוט רע. תכבד אנשים והם יכבדו אותך ,ולהפך.
  • 7.
    חברה בכותרות 08/12/2012 09:40
    הגב לתגובה זו
    שלמה מה דעתך על אפל במחיר הנוכחי- מכפיל הסטורי נמוך וקצב צמיחה נפלא?
  • 6.
    לשלמה: אולי תעשה כתבה על אג"חים בעיקר בארץ (ל"ת)
    שי.ע 07/12/2012 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מתבונן 07/12/2012 11:22
    הגב לתגובה זו
    שפו.
  • 4.
    לשלמה 07/12/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
    די כבר עם השטויות!!!...ואני אתן לך 500 מניות יותר טובות ויותר זולות!!!..אז דיי כבר!!! צא לפנסיה.
  • 3.
    שלמה גרינברג 07/12/2012 09:42
    הגב לתגובה זו
    מה יש לנתח כאן? תקרא http://seekingalpha.com/article/1049631-investors-kick-chelsea-after-it-trips-on-its-northera-data-again?source=yahoo זה, פחות או יותר, מסכם את המצב. Chelsea Therapeutics, כמו כול מניית חלום עוברת את המסלול הרגיל של חלום- יקיצה - חלום. מה זה "מוגזמת"? זה תמיד "מוגזמת", למעלה ולמטה.
  • 2.
    דינו 06/12/2012 21:31
    הגב לתגובה זו
    לשלמה שלום- התוכל לנתח התוצאות שהובילו לקריסת מנייה זו. האם הפניקה לא היתה מוגזמת? תודה
  • 1.
    מנדי 06/12/2012 18:52
    הגב לתגובה זו
    אבל ברצינות, סתם נהנה מהכתבות שלך. באמת מגזימים בעניין הגורואים, פשוט נמאס
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבו הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.