איציק בן ארויה
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

פטור ממס על פנסיה - כל מה שצריך לדעת

איציק בן ארויה יועץ פנסיוני עושה סדר - מי זכאי לפטור, מה סל הפטור, איך שומרים על פטור גבוה בפרישה ומה היבטי המס במשיכת פיצויים ותגמולים 
צחי אפרתי | (1)

איציק בן ארויה יועץ פנסיוני ומומחה לתכנון פרישה מתארח באולפן ביזפורטל ומסביר האם ומתי אנחנו פטורים ממס על הפנסיה. האם כשתגיעו לפנסיה אתם תצטרכו לשלם מס על הקצבה ומה יקרה אם תמשכו סכום חד פעמי? האם אפשר לתכנן איך להימנע ממס? הרבה שאלות,  שחלקן חשובות לכל הגילאים, לא לפורשים. מסתבר שהתנהלות נכונה בגילאים צעירים תגדיל לכם את הפטור ממס בעתיד.  

   

   איציק בן ארויה - איך לקבל פטור ממס על הפנסיה? 

מי זכאי לפטור על הפנסיה?

"מי שהגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה, לא משכורת. כלומר גבר בגיל 67 ואישה בגיל 63 לפי טבלאות הגיל. למשל פנסיה צבאית שמתחילה בגיל 50 לא מזכה בפטור מפנסיה עד גיל פרישה".

כמה פטור מקבל מי שפורש לפנסיה?

"התקרה בשנת 2024 היא 4,903 שקל בחודש. אם הפנסיה החודשית היא 14,900 שקל החלק שחייב במס פחות 4,900 שקל פטור - למעשה הפנסיה החייבת במס עומדת על 10,000 שקל. לא כולם זכאים לפטור המלא, זה תלוי אם נמשכו פיצויים במהלך שנות העבודה או במועד הפרישה וגם כמה משיכות של קופות גמל אחרי 2008 נעשו. ככל שמושכים יותר פיצויים או תגמולים קצבתיים הפטור על הפנסיה יקטן". 

 

מה צריך לעשות בכדי לקבל את הפטור הכי גבוה לפנסיה? 

"צריך להגיש בקשה לקיבוע זכויות, טופס 161 ד' ובו הפורש מציג למס הכנסה כמה פיצויים הוא משך וגם כמה תגמולים הוא רוצה למשוך. מס הכנסה מגיש את הפטור בהתאם למשיכות שנעשו ובהתאם מתקבל סך הפטור על הפנסיה. באופן תיאורטי פורש מכוחות הבטחון שמקבל 20 אלף שקל מפנסיה ועבד בקריירה שניה וצבר 800,000 שקל, הוא יכול למשוך בפטור את כל הסכום  – היוון, תוך ויתור על הפטור מפנסיה. בשנה הבאה הפטור יעמוד על 6,318 שקל בחודש. הנטו שמקבל הפנסיה יגדל בינואר 25 אם סימן פטור יותר גבוה בטופס קיבוע זכויות".

 

כיצד משיכת פיצויים ותגמולים משפיעה על הפטור מפנסיה?

"משיכת פיצויים משפיעה פעמיים, מגיעים עם פחות פנסיה כי נמשכו פיצויים בדרך. וזה גם מקטין את הפטור - על כל שקל פיצויים שנמשך זה מקטין את סל הפטור ב-1.35 שקל. יש כאן קנס כפול - פחות פנסיה וגם הפטור לפנסיה קטן. במשיכת תגמולים קצבתיים סל הפטור קטן ביחס של שקל בשקל".

 

מה עם אנשים שמקבלים פנסיה נמוכה גם הם צריכים לעשות קיבוע זכויות?

"לכאורה, פנסיונר שמקבל 4,000-5,000 שקל לא מגיע לסף המס במידה ואין הכנסה נוספת, לכן אין צורך ממשי בקיבוע זכויות כיוון שאיננו צפוי לשלם מס בהתאם למדרגות המס. לעומת זאת, פורשים רבים שממשיכים לעבוד כדאי לעשות קיבוע זכויות אחרת לא יקבלו את הפטור ממס.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

"למשל פנסיה של 3,000 שקל במצב של הכנסה יחידה אין מס. אבל במקרה שיש הכנסה מעבודה בסך 8,000 שקל, אם לא בוצע קיבוע זכויות עבור הפטור של ה-3,000 שקל, תשלום המס יהיה לפי הכנסה חייבת בסך 11,000 שקל. לכן חשוב לעשות קיבוע זכויות ולדרוש את הפטור על הפנסיה במצב שממשיכים לעבוד ולא רוצים שהפנסיה הנמוכה תצטרף למשכורת בחישוב המס".

 

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צחי 01/09/2024 16:33
    הגב לתגובה זו
    הכל מתפרק כמגדל קלפים ברוח
חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
הטבה לעשירים

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

  

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.

חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
הטבה לעשירים

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

  

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.