פטור ממס על פנסיה - כל מה שצריך לדעת
איציק בן ארויה יועץ פנסיוני ומומחה לתכנון פרישה מתארח באולפן ביזפורטל ומסביר האם ומתי אנחנו פטורים ממס על הפנסיה. האם כשתגיעו לפנסיה אתם תצטרכו לשלם מס על הקצבה ומה יקרה אם תמשכו סכום חד פעמי? האם אפשר לתכנן איך להימנע ממס? הרבה שאלות, שחלקן חשובות לכל הגילאים, לא לפורשים. מסתבר שהתנהלות נכונה בגילאים צעירים תגדיל לכם את הפטור ממס בעתיד.
איציק בן ארויה - איך לקבל פטור ממס על הפנסיה?
מי זכאי לפטור על הפנסיה?
"מי שהגיע לגיל פרישה ומקבל פנסיה, לא משכורת. כלומר גבר בגיל 67 ואישה בגיל 63 לפי טבלאות הגיל. למשל פנסיה צבאית שמתחילה בגיל 50 לא מזכה בפטור מפנסיה עד גיל פרישה".
כמה פטור מקבל מי שפורש לפנסיה?
"התקרה בשנת 2024 היא 4,903 שקל בחודש. אם הפנסיה החודשית היא 14,900 שקל החלק שחייב במס פחות 4,900 שקל פטור - למעשה הפנסיה החייבת במס עומדת על 10,000 שקל. לא כולם זכאים לפטור המלא, זה תלוי אם נמשכו פיצויים במהלך שנות העבודה או במועד הפרישה וגם כמה משיכות של קופות גמל אחרי 2008 נעשו. ככל שמושכים יותר פיצויים או תגמולים קצבתיים הפטור על הפנסיה יקטן".
- בקרוב מס חדש - "הכסף בקופה של ביטוח לאומי ייגמר"
- אושר בוועדת הכספים: גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צריך לעשות בכדי לקבל את הפטור הכי גבוה לפנסיה?
"צריך להגיש בקשה לקיבוע זכויות, טופס 161 ד' ובו הפורש מציג למס הכנסה כמה פיצויים הוא משך וגם כמה תגמולים הוא רוצה למשוך. מס הכנסה מגיש את הפטור בהתאם למשיכות שנעשו ובהתאם מתקבל סך הפטור על הפנסיה. באופן תיאורטי פורש מכוחות הבטחון שמקבל 20 אלף שקל מפנסיה ועבד בקריירה שניה וצבר 800,000 שקל, הוא יכול למשוך בפטור את כל הסכום – היוון, תוך ויתור על הפטור מפנסיה. בשנה הבאה הפטור יעמוד על 6,318 שקל בחודש. הנטו שמקבל הפנסיה יגדל בינואר 25 אם סימן פטור יותר גבוה בטופס קיבוע זכויות".
כיצד משיכת פיצויים ותגמולים משפיעה על הפטור מפנסיה?
"משיכת פיצויים משפיעה פעמיים, מגיעים עם פחות פנסיה כי נמשכו פיצויים בדרך. וזה גם מקטין את הפטור - על כל שקל פיצויים שנמשך זה מקטין את סל הפטור ב-1.35 שקל. יש כאן קנס כפול - פחות פנסיה וגם הפטור לפנסיה קטן. במשיכת תגמולים קצבתיים סל הפטור קטן ביחס של שקל בשקל".
מה עם אנשים שמקבלים פנסיה נמוכה גם הם צריכים לעשות קיבוע זכויות?
"לכאורה, פנסיונר שמקבל 4,000-5,000 שקל לא מגיע לסף המס במידה ואין הכנסה נוספת, לכן אין צורך ממשי בקיבוע זכויות כיוון שאיננו צפוי לשלם מס בהתאם למדרגות המס. לעומת זאת, פורשים רבים שממשיכים לעבוד כדאי לעשות קיבוע זכויות אחרת לא יקבלו את הפטור ממס.
- "קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים...
"למשל פנסיה של 3,000 שקל במצב של הכנסה יחידה אין מס. אבל במקרה שיש הכנסה מעבודה בסך 8,000 שקל, אם לא בוצע קיבוע זכויות עבור הפטור של ה-3,000 שקל, תשלום המס יהיה לפי הכנסה חייבת בסך 11,000 שקל. לכן חשוב לעשות קיבוע זכויות ולדרוש את הפטור על הפנסיה במצב שממשיכים לעבוד ולא רוצים שהפנסיה הנמוכה תצטרף למשכורת בחישוב המס".
לראיון המלא:
- 1.צחי 01/09/2024 16:33הגב לתגובה זוהכל מתפרק כמגדל קלפים ברוח

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים
האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון
הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.
הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".
העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים.
מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי
קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.
- "קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים
האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון
הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.
הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".
העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים.
מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי
קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.
- "קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.
