פרישה לפנסיה
צילום: FREEPIK
פנסיה

האם כדאי לעבור לפנסיה ברירת מחדל ואת מי מקדם המכרז החדש לבחירת קרנות פנסיה נבחרות?

בחודשים הקרובים צפויות להתפרסם הזוכות החדשות במכרז לבחירת קרנות ברירת המחדל. האם המכרז צפוי לשפר את מצבם של החוסכים ולהגביר את התחרות בענף?
נדב טסלר | (1)

החל משנת 2016 מקדמת רשות שוק ההון את שוק קרנות הפנסיה על ידי בחירת קרנות פנסיה נבחרות, קרנות פנסיה אלו נבחרות מידי תקופה במכרז שעורכת רשות שוק ההון. הקרנות מציעות דמי ניהול מוזלים לכלל החוסכים ומאפשרות למעסיקים לצרף אליהן בצורה ישירה את העובדים שלא בחרו בקרן פנסיה אחרת.

 

לאחרונה פרסמה רשות שוק ההון את תנאי המכרז לבחירת הקרנות הנבחרות החדשות, קרנות שישמשו כקרנות נבחרות מ- 1 בנובמבר 2021 ועד 31 באוקטובר 2024.

 

> לכל הטורים של נדב טסלר

בתנאי המכרז ובנייר הסקירה הנלווה שפרסמה רשות שוק ההון נטען שבין הסיבות לחידושו של המכרז הן "הצבת אלטרנטיבה זמינה בדמי ניהול נמוכים לכלל המצטרפים בדגש על מצטרפים נטולי כוח מיקוח" ו – " להמשיך את תהליך צמצום הריכוזיות שנמצא בתחילתו".

 

מטרתנו לבחון האם תנאי המכרז אכן משרתים מטרות אלו.

האם המכרז החדש טוב יותר עבור העובדים?

במכרז הקודם לבחירת קרנות פנסיה נבחרות נבחרו ארבע קרנות פנסיה שהציעו את דמי הניהול הבאים:

 

שם הקרן דמי ניהול מהפקדה דמי ניהול מהצבירה
הלמן אלדובי 1.49% 0.05%
אלטשולר שחם 1.49% 0.10%
מיטב דש 2.49% 0.05%
פסגות 1.68% 0.0905%
 

כיום בעקבות הרכישה של קרן הפנסיה של הלמן אלדובי על ידי מיטב דש וקרן הפנסיה של פסגות על ידי הראל נותרו רק שתי קרנות פנסיה, אלטשולר שחם ומיטב דש.

 

במסגרת תנאי המכרז נקבעו תנאי מינימום לדמי ניהול עבור הקרנות שיבחרו להשתתף במכרז:

א.         דמי הניהול המרביים מההפקדות לא יפחתו מ-0.5% ולא יעלה על 1%

ב.         דמי הניהול המרביים מהיתרה הצבורה לא יפחתו מ-0.15%

 

תנאי המכרז הנוכחי גבוהים יותר מהמכרז הישן - במסגרת התנאים החדשים דמי הניהול מהפקדה צפויים לרדת ביחס לתנאי המכרז הנוכחי ודמי הניהול מהצבירה צפויים לעלות.

בהתאם לנוסחה שקבעה רשות שוק ההון, כדי להשוות בין המכרזים ההצעה הזוכה תהייה חייבת לעמוד על 0.5% מהפקדה ו – 0.15% מהצבירה. כל הצעה אחרת תהייה גבוהה יותר מאשר ההצעות שזכו במכרז הקודם.

 

 

לאור זאת ננסה לבחון מה יקרה לחוסכים במידה וההצעה הזוכה תעמוד על 1% מהפקדה ו- 0.15% מהצבירה

 

לצורך הדוגמה ניקח עובד "נטול כוח מיקוח" עם שכר של 5,000 שקלים וצבירה בקרן של 25 אלף שקלים ונבחן כיצד ישתפר מצבו לאור תנאי המכרז הנוכחי.

נשווה את דמי הניהול שישלם בסך 1% מהצבירה ו- 0.15% מהצבירה אל מול דמי הניהול שמציעה קרן הפנסיה של אלטשולר שחם 1.49% מהפקדה ו- 0.10% מהצבירה.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

את הבדיקה ביצענו באמצעות מחשבון דמי הניהול של רשות שוק ההון. המחשבון בודק מה דמי הניהול שישלם הלקוח בחמש השנים הקרובות.

בהתאם למחשבון לקוח עם שכר של 5,000 שקלים יחסוך 128 שקלים על פני 5 שנים או כ-25 שקלים בשנה.

 

מכרז קיים 1,113 שקלים
מכרז חדש 985 שקלים
 

אך קרנות הפנסיה הנבחרות לא משמשות רק את העובדים נטולי כוח המיקוח, אחת ממטרותיה של רשות שוק ההון היתה לעודד את התחרות בתחום ולגרום גם לעובדים בעלי כוח מיקוח לשפר את מצבם.

 

כעת נבחן האם המכרז החדש משפר גם את מצבם של עובדים אלו. לצורך הדוגמה ניקח עובד בעל שכר של 15,000 שקלים וצבירה של 300 אלף שקלים

 

בניגוד לעובד עם הצבירה הנמוכה, ככל שגובה הצבירה בקרן גבוה, העובד ישלם יותר. עבור העובדים בעלי הצבירות הגבוהות תנאי המכרז הנוכחי פחות טובים.

 

מכרז ישן 4,581 שקלים
מכרז חדש 4,815 שקלים
 

תנאי המכרז החדש משמרים את דמי הניהול הקיימים מהצבירה

בנייר העמדה שפרסמה רשות שוק ההון ניתן לראות כי שיעור דמי הניהול למצטרפים חדשים נמצאים במגמת ירידה עקבית ומתמשכת לאורך השנים האחרונות, ובשנת 2020 הם התייצבו על שיעורים של כ- 0.13% מהצבירה ו-1.75% מהפקדה.

 

 

תנאי המכרז הנוכחי משמרים את דמי הניהול מהצבירה ומעודדים את החברות לייצב את דמי הניהול סביב דמי הניהול המינימליים שיקבעו במכרז 0.15%

 

לכן – ככל והצבירה שלכם גבוהה כדאי לכם כבר היום לבחון את דמי הניהול שאתם משלמים, יתכן ועד כניסת המכרז החדש לתוקף תוכלו לקבל הצעה לדמי ניהול נמוכים יותר מהצבירה.

 

האם המכרז החדש מעודד את המשך התחרות בתחום קרנות הפנסיה?

לצד המטרה של שימור דמי הניהול הנמוכים במשק עמדה מטרה נוספת לעיני רשות שוק ההון והיא להמשיך בצמצום הריכוזיות. כזכור עד לאחרונה מנה שוק קרנות הפנסיה 9 קרנות פנסיה ובעקבות הרכישות האחרונות ירד מספרן של הקרנות ל-7. בכתבות שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית עלה שמם של בתי ההשקעות ילין לפידות ומור כאלה שצפויים להתמודד במכרז החדש.

 

האם המכרז מעודד כניסה של שחקנים חדשים או שהוא דווקא ישמר את כוחם של השחקנים הקיימים?

 

הכנסתן של קרנות הפנסיה מתבססת על דמי הניהול שגובה הקרן, דמי הניהול מהצבירה ודמי הניהול מהפקדה. בקרב קרנות חדשות, עיקר ההכנסה נובעת מדמי הניהול מהפקדה, הקטנה של דמי הניהול מהפקדה במסגרת תנאי המכרז תפגע בהכנסה הצפויה של שחקנים חדשים שמתכננים להיכנס לפעילות בתחום הפנסיה.

 

לצורך ההמחשה נבחן את הגביה השנתית של קרן הפנסיה של הלמן אלדובי אחת מקרנות ברירת המחדל שזכו במכרז הקודם ונרכשה לאחרונה על ידי מיטב דש.  בשנת 2020 עמדה הגביה של הלמן אלדובי על כמיליארד שקלים , קרן פנסיה שתצליח לגבות את אותם מיליארד שקלים תגלה שתנאי המכרז הנוכחים מקטינים את ההכנסה השנתית שלה בשליש!

 

דמי ניהול הכנסה שנתית מגבייה (באלפים)
1.49% 14,900
1.00% 10,000
0.50% 5,000
 

בעוד שהחיסכון הצפוי ללקוח נטול יכולת המיקוח צפוי להיות 25 שקלים בשנה, אבדן ההכנסה הצפוי לחברה שתבחר להיכנס לתחום הפנסיה כיום עומד על שליש ביחס לתנאי המכרז הקודמים.

 

הצמיחה תלויה במעמד הביניים

קרן פנסיה חדשה שתשאף לצמוח בתנאי המכרז החדש לא תוכל לעשות זאת רק על בסיס של העובדים נטולי כוח המיקוח, יהיה עליה לפנות לעובדי מעמד הביניים אלה שעדיין לא צברו צבירה משמעותית ובדמי הניהול הנוכחים הקרנות החדשות יהיו מספיק אטרקטיביות עבורן.

 

בשורה התחתונה

המכרז החדש לבחירת קרנות פנסיה נבחרות מציב רף גבוה יותר לדמי ניהול מצבירה שמעודד מערכת יחסים ארוכה יותר עם הלקוח ומקשה על השגת רווחים בטווח הקצר. שחקנים חדשים ששואפים להיכנס לענף יגלו שעליהם לגלות אורך רוח ולהתחרות על פלח שוק מבוקש.

 

הכותב הוא סמנכ"ל מקצועי בקוואליטי שירותים פיננסים, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג: פנסיוני, להבין את הפנסיה

==

רוצים להוזיל לעצמכם את המס על הפנסיה? הנה 3 דרכים לעשות זאת. צפו בראיון:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 09/07/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
    צר לי שכתבה מתמקדת רק בדמי הניהול. מדוע לא מדברים על הקטלן השקט אצל חלק מקרנות הפניסה והוא מה שקרוי האיזון האקטוארי. אם כולנו נקרא ונבין את הדוחות השנתיים נווכח שמרבית הקרנות סובלות מחוסר איזון אקטוארי וחוסר איזון זה גורר חיובים של מאות שקלים בשנה לכל חוסך. כמו כן הכתב הנכבד שכח גם להתמקד בנושא הזכויות ותנאי הביטוח הפנסיוני לחוסכים שגילם מעל 41 בבואם לעבור מקרן פנסיה אחת לשניה.
חיסכון פנסיה
צילום: דאלי

קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים

ילין לפידות ואנליסט בתחתית, מנורה ואלטשולר בצמרת; אנליסט מובילה בטווח הארוך, אבל התשואות בחודשים האחרונים בתחתית -  למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הצגנו את התשואות החריגות לרעה של אנליסט לפני מספר חודשים והבענו חשש שאולי זו מגמה. כאשר מנהל השקעות נצמד לבחירות טובות יש לו תקופה טובה, כאשר זה מתהפך, והרבה פעמים הוא מתעקש באלוקצייה או בהשקעה (כי גם מנהלי השקעות טובים "מתאהבים בהשקעה"), ההידרדרות בתשואות נמשכת. אולי זה מה שקרה לאנליסט בחודשים האחרונים, אולי זה "סתם גיהוק". בכל מקרה, חלק מהתשואה הנמוכה נובע מהשקעה בוויקס - Wix.com 0.46%  . 

אנליסט סוגר את הטבלה בחודש שעבר, אבל צריך לזכור שלאורך זמן הוא מהמובילים. קריאה קשורה: למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?


חוץ מאנליסט, גם ילין לפידות בתשואות נמוכות, בעוד שבטווח הארוך גם הוא בצמרת. המובילים החודש הם מנורה ואלטשולר שחם. הנה הנתונים בשני המסלולים: מסלול כללי שמורכב מ-60% אג"ח ו-40% מניות ומסלול מנייתי שבו כ-90% מהתיק הוא מניות:





חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
הטבה לעשירים

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

  

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.