עידן עופר
צילום: סיון פרג'

סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר

אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים

איתן גרסטנפלד | (2)

סוף עידן: חברת קנון קנון 2.55%  של  איש העסקים  עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.

על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.

ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.

מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.

גרף מניית צים בשנה האחרונה

עופר מסכם שני עשורים 

צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.

מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי גליקמן, מנכ"ל צים;  צילום: שלומי יוסף

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Dani 26/12/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    מעריך בקרוב מלחמת שליטה
  • 1.
    Dani 26/12/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.