סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר
אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים
סוף עידן: חברת קנון קנון 0% של איש העסקים עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.
על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.
ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.
מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרף מניית צים בשנה האחרונה
עופר מסכם שני עשורים
צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.
מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
אלי גליקמן, מנכ"ל צים; צילום: שלומי יוסף
- 2.Dani 26/12/2024 17:10הגב לתגובה זומעריך בקרוב מלחמת שליטה
- 1.Dani 26/12/2024 17:03הגב לתגובה זוכסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
