עידן עופר
צילום: סיון פרג'

סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר

אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים

איתן גרסטנפלד | (2)

סוף עידן: חברת קנון קנון -3.45%  של  איש העסקים  עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.

על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.

ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.

מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.

גרף מניית צים בשנה האחרונה

עופר מסכם שני עשורים 

צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.

מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי גליקמן, מנכ"ל צים;  צילום: שלומי יוסף

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Dani 26/12/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    מעריך בקרוב מלחמת שליטה
  • 1.
    Dani 26/12/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


כרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיותכרטיס לוטו אמריקאי, פאוורבול. קרדיט: רשתות חברתיות

1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בסיפור אמריקאי לחג: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי

רן קידר |
נושאים בכתבה לוטו

הגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד הסתיימה בזכייה חריגה במיוחד: כרטיס יחיד שנרכש במדינת ארקנסו גרף פרס של כ־1.8 מיליארד דולר, אחד מסכומי הזכייה הגבוהים ביותר שנרשמו אי־פעם בלוטו האמריקאי. מדובר בזכייה השנייה בגודלה בתולדות הלוטו בארה"ב, והפעם השנייה בלבד שכרטיס שנמכר במדינת ארקנסו זוכה בג'קפוט הפאוורבול. המספרים שעלו בהגרלה היו 4, 25, 31, 52 ו־59, ולצדם מספר הפאוורבול 19. הסיכוי לפגוע בכל ששת המספרים עמד על אחד ל־292.2 מיליון.

בתזמון מושלם, כאילו היה אגדה של חג המולד, הפרס תפח לאחר רצף ארוך של הגרלות ללא זוכה, מה שהוביל לעלייה חדה ברכישת כרטיסים בימים שקדמו לחג. הזוכה המאושר שילם שני דולרים בלבד עבור הכרטיס, ויעמוד בפני דילמה, האם לבחור בין קבלת הפרס בפריסה של 29 תשלומים שנתיים, או לקבל תשלום חד-פעמי של כ-835 מיליון דולר לפני מסים. ניכויי המס הפדרליים והמדינתיים צפויים להפחית סכום משמעותי מהזכייה בפועל.

שוק הלוטו האמריקאי ממשיך לשבור שיאים

זכיות בהיקפים של יותר ממיליארד דולר הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר בלוטו האמריקאי, בין היתר בשל שינויי מבנה המשחק והעלאת הסיכויים לג'קפוטים מצטברים. השיא ההיסטורי נרשם בשנת 2022, אז זכה כרטיס בקליפורניה בפרס של יותר מ־2 מיליארד דולר.

מעבר להשפעה הדרמטית על חייו של הזוכה עצמו, זכיות בסדרי גודל כאלה יוצרות אפקט כלכלי רחב היקף. הצטברות ג'קפוטים גבוהים לאורך זמן מובילה לגלי רכישה מוגברים של כרטיסי הגרלה, במיוחד בימים הסמוכים למועד ההגרלה, ומזניקה את היקפי ההכנסות של מפעילי הלוטו ברחבי ארה"ב. ההכנסות הללו מוזרמות לקרנות הלוטו המדינתיות, המשמשות מקור מימון משמעותי למערכות חינוך, לפיתוח תשתיות ולפרויקטים ציבוריים שונים, ולעיתים אף לתקצוב מלגות ותוכניות רווחה. 

במובן הזה, סכומי עתק חריגים אינם רק אירוע צרכני או תרבותי, אלא גם מנגנון שמגדיל זמנית את הכנסות המדינות ומשפיע בפועל על התקציבים הציבוריים שלהן.