סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר
אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים
סוף עידן: חברת קנון קנון 2.62% של איש העסקים עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.
על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.
ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.
מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.
- אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרף מניית צים בשנה האחרונה
עופר מסכם שני עשורים
צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.
מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
אלי גליקמן, מנכ"ל צים; צילום: שלומי יוסף
- 2.Dani 26/12/2024 17:10הגב לתגובה זומעריך בקרוב מלחמת שליטה
- 1.Dani 26/12/2024 17:03הגב לתגובה זוכסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
ג'אנג ג'יאנז'ונג, מנכ"ל ומייסד מור ת'רדס. קרדיט: רשתות חברתיותהמתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
הסטארט־אפ הסיני של יוצא אנבידיה, שמבקש לנתק את סין מאנבידיה, עם שבבי AI, ארכיטקטורה חדשה וזינוק של מאות אחוזים
חברת השבבים הסינית Moore Threads Technology, שהוקמה על ידי בכיר לשעבר באנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% , חשפה אתמול דור חדש של שבבי בינה מלאכותית שמטרתם לצמצם את התלות של מפתחי AI בסין בחומרה אמריקאית. ההכרזה התקיימה בכנס המפתחים הראשון של החברה בבייג'ינג, זמן קצר לאחר הנפקה מוצלחת בשנגחאי שבה זינקה המניה ב-425%, מה שהפך אותה לאחת ההנפקות הבולטות בשוק השבבים הסיני ב-2025 עם גיוס של 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) ושווי שוק של מאות מיליארדי יואן.
את ההכרזה הוביל המנכ"ל והמייסד, ג'אנג ג'יאנז'ונג, שעבד 14 שנים באנבידיה לפני שהקים את Moore Threads ב-2020. ג'אנג הציג את ארכיטקטורת Huagang החדשה, שמגדילה את צפיפות החישוב ב-50% ומשפרת את היעילות האנרגטית פי 10 בהשוואה לדורות קודמים, עם תמיכה בפורמטים מתקדמים כמו FP4 עד FP64 ופורמטים ייחודיים כגון MTFP4 ו-MTFP6.
השבבים מבוססי הארכיטקטורה הזו כוללים את Huashan, המיועד לאימון והרצת מודלים גדולים, עם ביצועים שמתקרבים לאלה של שבבי Blackwell של אנבידיה ומתעלים על Hopper במדדים מסוימים, כמו קיבולת זיכרון גבוהה יותר, ואת Lushan, המיועד לגיימינג עם שיפור של פי 15 בביצועי משחקי AAA, פי 50 בביצועי Ray Tracing ותמיכה מלאה ב-DirectX 12 Ultimate. Huashan תומך בחיבור של למעלה מ-100,000 שבבים באשכולות מחשוב, כולל עד 1,024 שבבים לצומת אחת, עם רוחב פס חיבור של עד 1,314 GB/s, מה שמאפשר בניית מרכזי נתונים בקנה מידה שמתחרה במערכות של אנבידיה כמו DGX H100 שמכילות 8 שבבים עם 700 וואט צריכה לשבב.
המעבר של Moore Threads מגיימינג ל-AI משקף את הדרישה הסינית לפתרונות מקומיים על רקע מגבלות ייצוא אמריקאיות מחמירות. החברה התחילה עם שבבים כמו MTT S80 ו-S4000, שתמכו במשחקים ברזולוציה 4K עם 60 פריימים לשנייה, אך עברה להתמקד במאיצי AI מאז 2022. השוק הסיני ל-AI צומח ב-33% בשנה, עם ערך צפוי של 170 מיליארד דולר ב-2025, והשקעות של עשרות מיליארדי דולר בתעשייה מקומית.
- קרב המכונות: סין בונה מתחת לרדאר את לב תעשיית השבבים; האם הסנקציות עובדות
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות כמו Huawei עם סדרת Ascend שמספקת 2.5 פטהפלופס בחישוב FP16, Cambricon ו-MetaX רושמות צמיחה מהירה. Moore Threads טוענת שה-Huashan מציע קיבולת זיכרון גבוהה יותר מ-Blackwell, עם תמיכה באימון מודלים של 70 מיליארד פרמטרים ומעלה, ויעילות אנרגטית של 300 וואט לשבב בודד, מה שמפחית עלויות תפעול במרכזי נתונים סיניים שצורכים כיום מיליארדי קילוואט-שעה.
