עידן עופר
צילום: סיון פרג'

סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר

אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים

איתן גרסטנפלד | (2)

סוף עידן: חברת קנון קנון 2.76%  של  איש העסקים  עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.

על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.

ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.

מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.

גרף מניית צים בשנה האחרונה

עופר מסכם שני עשורים 

צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.

מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי גליקמן, מנכ"ל צים;  צילום: שלומי יוסף

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Dani 26/12/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    מעריך בקרוב מלחמת שליטה
  • 1.
    Dani 26/12/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.