עידן עופר
צילום: סיון פרג'

סוף עידן: קנון מוכרת את יתרת מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר

אחרי למעלה מ-20 שנה בהן החזיק במניו צים החליט עידן עופר, בלע השליטה בחברת קנון למכור את יתרת מניותיו בחברת הספנות, שזינקה במעל 110% בשנה האחרונה וניצבת כעת ללא בעלי מניות משמעותיים

איתן גרסטנפלד | (2)

סוף עידן: חברת קנון קנון 0%  של  איש העסקים  עידן עופר, מוכרת את יתרת מניותיה (7.6%) בענקית הספנות הישראלית צים צים תמורת סכום של כ-178 מיליון דולר. מאז הקמתה, בשנת 2017, מימשה קנון סכום של כ-2.1 מיליארד דולר, מהשקעתה בצים.

על פי הדיווח של החברה, היא החלטה למכור את יתרת 9.1 מיליון מניותיה בצים תמורת 178 מיליון דולר לצד דיבידנדים של 47 מיליון דולר. זאת לאחר שבחודש שעבר היא הודיעה על כוונתה למכור את המניות שנותרו ברשותה. עוד קודם לכן, במהלך חודש יוני היא מכרה 5 מיליון מניות במחיר ממוצע של 21.1 דולר למניה, ובסכום כולל של 110.6 מיליון דולר. בנוסף, התקשרה החברה בהסכם למכירה עתידית של 5 מיליון מניות נוספות תמורת סכום שעמד לבסוף על 120 מיליון דולר.

ההחלטה של קנון לממש את המניות הגיעה בין היתר על רקע הזינוק בשווי של צים, בחודשים האחרונים, בעקבות המצב בשוק הספנות. בשלושת הרבעונים האחרונים הציגה החברה צמיחה מתמדת שהחזירה לחיקה את המשקיעים, שעזבו לאחר הקורונה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות שיא של 2.77 מיליארד דולר לצד רווח משמעותי לא פחות של 1.13 מיליארד דולר.

מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכ-118% והיא נסחרת כעת לפי במחיר של 21.5 דולר למניה, המשקפים לה שווי שוק של כ-2.58 מיליארד דולר.

גרף מניית צים בשנה האחרונה

עופר מסכם שני עשורים 

צים, שהוקמה בישראל ב-1945, ידעה לא מעט עליות ומורדות במהלך פעילות העסקית. בסוף המילניום הקודם רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל, שהחזיקה את צים. תחת שליטתו של עופר עברה צים שני הסדרי חוב משמעותיים, לאחר שנקלעה להפסדים גדולים ואף עמדה בפני פשיטת רגל. האחרון שבהם, אילץ את קנון, שפוצלה מהחברה לישראל לוותר על מניותיה לטובת הנושים, ולהשקיע 200 מיליון דולר בתמורה ל-32% ממניות צים.

מי שנקרא לחלץ את הספינה הטובעת הוא אלי גליקמן שמונה למנכ"ל בשנת 2017 לאחר שניהל את חברת החשמל. יחד, הובילו גליקמן ועופר את המהלך להנפקת צים בבורסה בארצות הברית, בתחילת שנת 2021, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מאז, הספיק שוויה להאמיר לשווי שיא של 10.6 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ 2022. אלא שמאז היא חוותה ירידה משמעותית, והתייצבות בחודשים האחרונים על שווי של כ-2.6 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי גליקמן, מנכ"ל צים;  צילום: שלומי יוסף

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Dani 26/12/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    מעריך בקרוב מלחמת שליטה
  • 1.
    Dani 26/12/2024 17:03
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפה ,שווי שוק 2.5 מיליארד , רווח 1.3 מיליארד ברבעון ,אין עוד דברים כאלה !
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 


שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.


השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?