אוורגרנד
צילום: אתר החברה

מההונאות הגדולות בהיסטוריה - אברגרנדה ניפחה הכנסות ב-78 מיליארד דולר

חברת הנדל"ן הסינית שנתפסת כפרצוף של משבר הנדל"ן במדינה עם סקנדל נוסף - לפי ההאשמות של הרגולטור החברה ניפחה את ההכנסות בשנתיים שקדמו לאי תשלומי החובות שלה
רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה אוורגרנד סין

אברגרנדה היא נערת הפוסטר של משבר הנדל"ן בסין - החברה, שהייתה פעם מהגדולות בסין, הגיעה לפשיטת רגל בגלל מינוף גבוה בתקופה בה היה נראה שכל פרויקט נדל"ן במדינה יימכר בלי בעיה. החברה קרסה ב-2021 וכעת מסתבר שגם בתקופה שקדמה לכך היא ניפחה את ההכנסות שלה.

 

ניפחו הכנסות ב-78 מיליארד דולר

הרגולטור הסיני הטיל היום על מייסד החברה, הוי קא יאן, הרחקה לכל החיים משווקי ההון וגם קנס של 6.5 מיליון דולר. למה? הוא והחברה שלו ניפחו את הכנסות החברה בסכום כולל של 78 מיליארד דולר על פני השנתיים שקדמו לפשיטת הרגל.

לפי החקירה, ההכנסות ב-2019 נפוחו ב-30 מיליארד דולר וההכנסות ב-2020 נופחו ב-48 מיליארד דולר - 78% מההכנסות עליהן דיווחה החברה בשנה הזו. כתוצאה מכך, הרווח הנקי ב-2019 נופח ב-63% וב-2020 ב-87%. אברגרדנה היא חברת הנדלן עם החובות הכי גדולים בעולם עם חוב של מעל 300 מיליארד דולר. 

מאז שאברגרנדה הגיעה לחדלות פירעון ב-2021, חברות נדל"ן נוספות בסין מדרדרות בדרכן לגורל דומה. מספר המטרים הרבועים בבתים לא מכורים עומד על 648 מיליון מ"ר. לפי גודל ממוצע לבית בסין זה בערך 7.2 מיליון בתים, וזה עוד לא כולל את מספר הפרויקטים שכבר נמצאים בבניה. כאשר שוק הנדל"ן תופס בערך 30% מהתוצר של סין, הימשכות והחמרה במשבר הדיור עלול לגרור את סין לקריסה.

 

משבר הנדל"ן גורר את סין לדיפלציה

התפיסה בסין היא שנדל"ן הוא הנכס הכי חשוב שיכול להיות לאדם, לכן רוב הונם של משקי הבית בסין, בערך 80%, מושקע בבית עצמו, וכאשר האזרחים רואים את ערכי הנכסים שלהם רק יורדים ויורדים, הם מתחילים לצמצם בהוצאות שלהם באופן כללי, והדבר הזה מביא להאטה כלכלית ולדיפלציה.

הממשלה נוקטת במספר צעדים, כאשר הכלי המרכזי שלה הוא הורדת ריבית, והיא משתמשת בו. יכול להיות גם שהשוק פשוט מחפש את נקודת ההתנגדות שלו, והצרכנים יחזרו להוציא כספים כאשר המחירים יגיעו לרף מסוים. כל עוד הבנקים בסין לא בסכנת קריסה, כנראה שהממשל לא יתערב בצורה אגרסיבית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שול 19/03/2024 17:45
    הגב לתגובה זו
    תסתובבו שם ותראו הרבה בתים פנויים, ראו את זה עוד לפני שנתיים...
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."