רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

ארדואן הראה לנגידת הבנק המרכזי את הדלת אחרי שאמרה שעליית שכר הדירה גרמה לה לחזור להורים

ארקאן התפטרה בתירוץ שמתנכלים לה, אבל הסיבה היא - ארדואן; טורקיה נמצאת במצב כלכלי בעייתי עם אינפלציה של 60% וריבית של 45%
עמית בר | (24)
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה

הכלכלה הטורקית ממשיכה בדרך למטה. הריבית בשיעור מפחיד של 45%, האינפלציה מעל 60%, והמשך חוסר יציביות בהנהגה הכלכלית שלמעשה כפופה לשליט - רג'פ טאיפ ארדואן. נגידת הבנק המרכזי של טורקיה חאפיזה גאיה ארקאן התפטרה במפתיע מתפקידה. בחודש האחרון היו פרסומים בטורקיה על התנהגות בלתי הולמת של אביה, שהשפיע על פי הפרסומים בהחלטות הבנק.

אולי זו הסיבה לכוונתה לעזוב, אבל מאוד סביר שמדובר בעזיבה בשל מערכת היחסים מול ארדואן. ארקאן שהגיעה אחרי שורה של תפקידים בוול סטריט היתה בן הפטיש לסדן. ההחלטות שלה היו אמורות להיות כלכליות, אבל ארדואן לחץ והשפיע על החלטותיה והפך אותן לפוליטיות. הבנק מבחינתו צריך קודם כל לשרת אותו.

ארקאן אמרה לאחרונה כי עברה לגור אצל ההורים מכיוון שהאינפלציה ועליית מחירי הדיור והשכירותה לא מאפשרים לגור בשכירות. זה הכעיס מאוד את ארדואן ושליחו תקפו אותה מאז הפרסום ללא הרף. "לאחרונה אורגן מסע לפגוע במוניטין שלי. אני מתפטרת כדי למנוע מהמשפחה שלי ומהילד הקטן שלי, להיות מושפעים מהתהליך הזה".

בכך ארקאן בעצם מחזירה לתוקפים אותה ורומזת שהעניין על אביה הוא מתקפה מתוזמנת היטב. על רקע עזיבתה, אמר שר האוצר של טורקיה, מחמט סימסק, כי התוכנית הכלכלית כמובן תימשך והיא במסלול הנכון, והוסיף כי ההתפטרות של ארקאן היא על רקע אישי. "לארדואן יש אמון מלא ותמיכה בצוות הכלכלי שלנו ובתוכנית שלנו".

ארקאן היתה המוציאה לפועל של החלטות ארדואן להעלאות ריבית. לאחר שנים של ריבית נמוכה שגרמו לאינפלציה לזנק, העלתה ארקאן את הריבית מ-8.5% ל-45%. זאת ריבית חריגה וקיצונית, אלא שבינתיים הכלכלה הטורקית עדיין לא מתאוששת. למעשה, הריבית הגבוהה מקפיאה את ההשקעות במדינה ומורידה ופוגעת בצמיחה ובצריכה. 

האינפלציה בטורקיה ירדה לרמה של 60%. לפני כשנה היא היתה בקצב של 80%, וירדה בעקבות ירידת הריבית לכ-40%, אבל חזרה לעלות בחודשים האחרונים.

 

ארדואן נגד ישראל

טורקיה עם פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" תקפה מילולית את ישראל ועברה גם להחלטות כלכליות. זה מגיע ישירות מארדואן ומהסביבה שלו. ארדואן תמך בדרום אפריקה שפנתה לבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג כדי לחקור את ישראל, לגנות אותה ולהטיל עלייה סנקציות. זה לבסוף לא קרה, אבל זה מעיד על החיבור של טורקיה לחמאס ועל האיבה כלפי ישראל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ארדואן וממשלתו עברו בחודש האחרון למעשים פרקטיים נגד ישראל. טורקיה הסירה את ישראל מרשימת המדינות שהממשל תומך ומעודד יצוא אליהן. זה לא אומר שהייצוא משם לא יימשך, זה אומר שהמדינה תפסיק לעודד, לסבסד, לתמוך, לבטח פעילות מול ישראל.

המהלך הזה מעיד כמה ארדואן לא פועל לפי הכלכלה, אלא כנראה לפי רצון העם והצורך והיכולת לחזק את כוחו. הייצוא לישראל נמצא במקום ה-13 בשנת 2023 עם היקף סחורות של 5.4 מיליארד דולר בשנה. שנה קודם זה היה 7 מיליארד דולר, ועל רקע המלחמה והתייחסות הממשל לסחר עם ישראל, סיכוי טוב שזה יירד גם השנה

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    אאא 04/02/2024 23:09
    הגב לתגובה זו
    הוא עוד יצטער יבכה שחזור ליהיות ביחסים רק עיניין של זמן
  • 22.
    אאא 04/02/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
    עכשיו ירגישו טוב בכיס שלהם שכבר אין להם תיירים ישראלים שימותו שם תומכי טרור עלובים
  • 21.
    כבר אין בלתי מעורבים בטורקיה להפסיק לנסוע לשם ! (ל"ת)
    רוברטו 04/02/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    לא לקנות כלום מהכלבים (ל"ת)
    יגאל 04/02/2024 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    ניר 04/02/2024 09:30
    הגב לתגובה זו
    בפעם הבאה שיש רעידת אדמה, שיחפשו את הסיוע ממקום אחר
  • 18.
    יוני 04/02/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
    גם בישראל הכל פוליטי, רק לחשוב איפו הינו יכולים להיות בלי חמש מערכות בחירות וכלכלה נכונה.
  • 17.
    דודי 04/02/2024 07:09
    הגב לתגובה זו
    שלא יהיה לעם ישראל זיכרון קצר, אסור לנו לתת לו לירה טורקית אחת מכספנו. לא לחזור לשם לנופש, טיול, עסקים, או נחיתת ביניים. שגם לנו יהיה כבוד!!
  • 16.
    dave921 04/02/2024 01:23
    הגב לתגובה זו
    יש אלוהים...והטורקים עוד יסבלו כל חייהם על האנטישמיות שלהם
  • 15.
    חיישראל 03/02/2024 23:37
    הגב לתגובה זו
    הוא כמו אחיו האיסלמיסטים אינם מודים בשום דבר . רוצים רק זכויות!
  • 14.
    מוסטפה 03/02/2024 19:07
    הגב לתגובה זו
    ככה יחסל את טורקיה האיסלמיסתית , הנאצית של הדור הזה.
  • 13.
    הבעיה שהמתחרה שלו בבחירות לא היה יותר טוב ממנו. (ל"ת)
    הסולטאן המטומטם 03/02/2024 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לא קונים תוצרת טורקיה (ל"ת)
    אחמד 03/02/2024 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מי שבחר בו אשם ומי שלא התנגד לו (ל"ת)
    ארדואן 03/02/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בכל מקום שהאיסלאם הדתי עולה המדינה קורסת ואזרחיה נדפקים (ל"ת)
    איראן וטורקיה כמשל 03/02/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מאחל לארואן עד 120(אחוזי אינפלציה בשנה) (ל"ת)
    כלכלן 03/02/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גם ביבי ושרה מראים את הדלת למי שמעז לומר משהו שלא אהבו (ל"ת)
    נהג 03/02/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סמוטריץ לטורקיה שיעשה להם כלכלת בעזרת השם (ל"ת)
    אזרח כועס 03/02/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נחום 03/02/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מבינים מה זה מזרח קרוב או רחוק האנשים שם לא מודדים את המנהיג שלהם לפי נתונים כלכליים מספיק שיש להם פת לחם לאכול ומים לשתות אז מה הבדיחה הזו אינפלציה מדד ריבית אלה שטויות שלא מעניינות אותם אבל התרגלנו שרק כתבים מערביים כותבים זאת ואין דריסה לכתב מזרחי והקומדיה הזו תימשך לנצח
  • 5.
    חוה 03/02/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
    דיקטטור שרוצה להראות לנו מהי דמוקרטיה
  • 4.
    שישרף 03/02/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    מצוין יאלה ריבית 60% יותר טוב ואינפלציהה64%מצוין
  • 3.
    תמיד היה כף לטוס בטרקיש ולבלות בטורקיה. האנשים מסכ 03/02/2024 10:24
    הגב לתגובה זו
    תמיד היה כף לטוס בטרקיש ולבלות בטורקיה. האנשים מסכנים שם קשיי יום. נקווה לימים טובים
  • 2.
    ישראלי 03/02/2024 09:27
    הגב לתגובה זו
    ולחשוב על האנשים הטובים שם שהיינו איתם לפני ארדואן ביחסים אסטרטגיים. חבל.
  • 1.
    תורכיה בדרכה של וונצואלה כמו כל דיקטטורה (ל"ת)
    ילדי ישראל 03/02/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
  • ערן 03/02/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    גם בונצואלה וגם בטורקיה השליטים נבחרו בבחירות דמוקרטיות נקיות ( שלא כמו רוסיה, סוריה ) לכן זו הבעיה של העם הבוחר. נשמע מוכר ?....
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.