טורקיה מעלה את הריבית לשיא של 20 שנה - ריבית של 30%

ארדואן שניסה לבצע מהלך לא כלכלי של הורדת ריבית בזמן של אינפלציה גבוהה - נכנע. הנגידה החדשה ממשיכה בקו של העלאות ריבית כדי להאט את האינפלציה, והיא עושה זאת באגרסיביות. זה מגיע בהמשך להחלטתה הקודמת להקפיץ את הריבית מ-17.5% ל-25%; האינפלציה במדינה - 59%
רוי שיינמן | (1)

האינפלציה בטורקיה ממשיכה להשתולל, ונגידת הבנק החדשה, חפיצה גאי, ממשיכה לנסות לתקן את הטעויות של ארדואן. השאלה כמה זמן היא תוכל להחזיק מולו. ארדואן פיטר כבר מספר נגידים של הבנק המרכזי, שהעזו לפעול בהתאם לחוקי הכלכלה ולהעלות ריבית כדי להילחם באינפלציה.

היום (חמישי) הודיע הבנק המרכזי של טורקיה על העלאת הריבית לשיעור של 30% - שיא של 20 שנה. האינפלציה בטורקיה זינקה בחודש אוגוסט לשיעור של 59% אחרי שעמדה על 48% בחודש יולי ועל 38% בחודש יוני. שיעורי הלירה הטורקית מול הדולר והיורו עולים. 

בהודעה שפרסם הבנק המרכזי נכתב "נתוני האינפלציה בחודשים יולי ואוגוסט היו מעל הצפי שלנו ולכן החלטנו על העלאת ריבית נוספת. האינפלציה בשוק השירותים כמו גם מחירי הנפט העולים מציבים סיכונים נוספים להמשך עליות המחירים ולכן החלטנו להעלות את הריבית לרמת שיא של 20 שנה. אנחנו מקווים להתחיל לראות ירידה באינפלציה במהלך שנת 2024."

ההודעה מגיעה אחרי מספר הודעות של בנקים מרכזיים אחרים - הבנק המרכזי של בריטניה החליט להשאיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25%, בניגוד לצפי הכלכלנים שציפו להעלאה של רבע אחוז. אמש התפרסמו נתוני האינפלציה בבריטניה שהעידו על ירידה באינפלציה לרמה של 6.7%, ואחרי 14 העלאות ריבית רצופות הבנק המרכזי הבריטי עוצר, לפחות לבינתיים. הבנק המרכזי של שוויץ גם כן החליט להשאיר את הריבית ברמתה הנוכית של 1.75%. הבנק המרכזי של נורבגיה העלה את הריבית לשיעור של 4.25%. 

האינפלציה בטורקיה אומנם הייתה בירידה החל מאוקטובר 2022 מרמה של 85%, אך קפצה כאמור בין החודשים יוני ליולי של השנה מ-38% ל-48% ובאוגוסט ל-59%. המשבר הכלכלי בטורקיה והפיחות של הלירה הטורקית הוא לא דבר חדש. על רקע פרסום תוצאות הבחירות האחרונות בהן ניצח רג'יפ טאיפ ארדואן עם 52% מהקולות, הלירה הטורקית ירדה לשפל של מעל 20 לירות לדולר. לאחר בחירתו ארדואן המשיך כמנהגו בהתמודדות עם האינפלציה והוריד את הריבית ועל כך נקראו טענות רבות - באינפלציה נלחמים עם ריבית גבוהה אשר מרסנת את הכלכלה, ריבית נמוכה רק תתמרץ את המשק ותדחוף את המחירים למעלה.

ואכן ביוני האחרון מינה נשיא טורקיה ארדואן את הבנקאית לשעבר חפיצה גאי לנגידת הבנק, באיתות על מעבר מהמדיניות המוניטרית השמרנית של הורדת הריבית עם עליית שיעור האינפלציה. מאז המינוי הבנק המרכזי כבר הודיע על שלוש העלאות ריבית כולל זו האחרונה.

אחת הגורמים המשמעותיים ביותר למצבה של טורקיה הוא הגירעון המסחרי, כלומר טורקיה מייבאת הרבה יותר משהיא מייצאת. בשנים 2014 ו- 2017 טורקיה ייבאה בסכום שגבוה בכ- 55 מיליארד דולר מהסכום שבו ייצאה, וב-2016 הגירעון המסחרי עמד על 25 מיליארד דולר. כאשר מדינה נמצאת במצב כזה שנים על גבי שנים, התוצאה היא פשוט איבוד של הון.

קיראו עוד ב"גלובל"

חוסר היציבות בתקופת הבחירות גם כן תרם למצב הכלכלי העגום, משקיעים מתרחקים מחוסר יציבות כמו מאש. למרות שבעשור הראשון לשלטונו של ארדואן הכלכלה הטורקית צמחה לעיתים בקצב של 10% בשנה והייתה לאחת מ-20 הכלכלות הגדולות בעולם והגדולה ביותר מבין הבמדינות המוסלמיות. אך בגלל הפניית המשאבים בעיקר לפרויקטים של בניה (איסטנבול אפילו הייתה במקום השני בכל אירופה במספר גורדי השחקים) ללא פיתוח של תעשיות אחרות, היא נשארה תלויה מאוד בהשקעות זרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 21/09/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
    ראש האחים המוסלמים , זוכרים לך את המרמרה.עונש משמים לעם הטורקי שבחר בצורר המנוול.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.