מניית Arm מקבלת המלצת קנייה עוד לפני שהונפקה
חברת השבבים הבריטית Arm אפילו עוד לא השלימה את ההנפקה הראשונה שצפויה להתחיל להיסחר בחמישי הקרוב וכבר קיבלה את המלצת הקנייה הראשונה שלה בוול-סטריט.
בעקבות ביקוש חזק מצד משקיעים, החברה שבבעלות תאגיד ההשקעות סופטבנק צפויה לתמחר את מניותיה בחלק העליון של הטווח שהציבה למחיר של 47-51 דולר למניה. במידה ותתומחר בראש הטווח לחברה יהיה שווי שוק של 52 מיליארד דולר. סופטבנק רכשה את Arm תמורת 36 מיליארד דולר ב-2016. חברת השבבים הייתה אמורה להימכר לאנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר אך העסקה נחסמה בעקבות התנגדות רגולטורית רבה. לאחר ההנפקה סופטבנק תמשיך להחזיק בכ-90% ממניות Arm.
אנליסט NewStreet Research, פייר פראגו, לא הצליח לחכות להנפקה וכבר נתן המלצת קנייה למניית Arm עם מחיר יעד של 59 דולר. "היסודות של Arm לא השתנו בשבע השנים האחרונות, החברה נהנית מצמיחה בשוק המוליכים למחצה בכל שווקי הקצה שלה ומביאה לאימוץ רחב של ה-IP שלה", כתב פראגו.
Arm לא מוכרת או מייצרת שבבים, במקום זאת היא מספקת עיצובי שבבים למגוון יצרנים של מוליכים למחצה. החברה ידועה בעיקר בזכות עיצוב המעבד שלה שמשמש בערך כל סמארטפון עכשווי. לפי האנליסט קיימות שלוש סיבות שבגללן הוא שורי לגבי Arm: הראשונה היא המודל הפיננסי של החברה שלפי פארגו הוא באיכות גבוהה כשהיא מקבלת תמלוגים מיצרני השבבים. "הכנסות מצטברות מתמלוגים הן רווח טהור וכתוצאה מכך הרחבת שולי רווח מהירה, השקעות חוזרות זניחות וצמיחה בתזרים המזומנים החופשי", הוא כתב.
הסיבה השנייה הינה התזמון של ההנפקה שמתוזמנת היטב מנקודת המבט של המשקיעים, כשהיא נכנסת לשוק הסמארטפונים שנמצא בשפל ומכאן סביר יותר שהיא תעלה. "חדירת ארכיטקטורת ה-V9 נמצאת בתחילת דרכה ומאיצה בתחומי הרשתות, הענן והרכבים", הארכיטקטורה היא עיצוב השבבים האחרון של Arm.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה השלישית היא הערכת השווי של החברה שבעיני פראגו נחשבת אטרקטיבית. האנליסט מעריך כי Arm תהיה שווה 82 מיליארד דולר ב-2026, כשהוא מתבסס על מכפיל של 27 מההכנסות מתמלוגים ומכפיל 40 מהרווחים לפני מס. בעוד ההכנסות ב-2022 היו יציבות כשב-2021 שוק הסמארטפונים חווה מיתון, האנליסט חושב שהחברה יכולה לצמוח בשיעור דו ספרתי בממוצע בחמש השנים הקרובות. עוד הוסיף פראגו כי הרווחים לפני מס יכולים לשלש את עצמם באותה התקופה, בהינתן עלויות מינימליות להכנסה המצטברת.
לקראת ההנפקה הגיעה החברה להסכמות עם ענקיות הטכנולוגיה אפל, אינטל, סמסונג, גוגל, AMD ואנבידיה, שייקחו חלק בעסקה. בשבוע שעבר פנתה החברה למשקיעים פוטנציאליים במטרה לשכנע אותם כי יש לה פוטנציאל מעבר לשוק הטלפונים הניידים, אשר סובל בעת האחרונה מביקושים נמוכים מאד, בו היא שולטת עם נתח שוק של 99%. בשיחה עם משקיעים ביום חמישי שעבר, טענה החברה כי בשוק מחשוב הענן, בו היא מחזיקה בנתח שוק של 10%, ההכנסות צפויות לצמוח בקצב שנתי של 17% עד 2025, בין היתר הודות להתקדמות בתחום בינה מלאכותית. שוק הרכב, בו היא מחזיקה בנתח שוק של כ-41%, צפוי להתרחב ב-16%, לעומת צמיחה של 6% בלבד הצפויה לשוק המובייל.
- 2.שורטיסט 14/09/2023 00:12הגב לתגובה זומי שיעשה עליהם שורט כשיקפצו ל70 יכול לצאת לפנסיה מוקדמת, הסיבה להנפקה זה החובות של סופטבנק
- 1.אין ספק שסופט בנק רוצים להוציא את ההשקעה בריבית עולה (ל"ת)דש 13/09/2023 21:31הגב לתגובה זו
- כנסו למסמכי ההנפקה 14/09/2023 04:09הגב לתגובה זוכנסו למסמכי ההנפקה
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
טילי נורווד מככבת בסרט מדע בדיוני, מתוך האתר הרשמי שיצרו עבורהטילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
הוליווד כמרקחה, האם ה-AI בדרך להחליף שחקנים על מסך הקולנוע?
ב-2003 יצא לאקרנים סרט שנוי במחלוקת בכיכובו של אל פאצ'ינו ששמו "סימון". בסרט פאצ'ינו מגלם במאי שיוצר דמות דיגיטלית לחלוטין בשם סימון, שהופכת לכוכבת הוליוודית , זוכה באוסקר, מתראיינת לתכניות הטוק שואו, כשאף אחד לא יודע שהיא אינה קיימת בכלל, אלא יצירה דיגיטלית בלבד. הסרט אז עורר סערה בהוליווד אבל אף אחד לא יכל לצפות כי יגיע יום, בו התסריט המופרך ביותר יהפוך למציאות.
22 שנה לאחר הסרט, בספטמבר האחרון הוצגה לעולם טילי נורווד, שחקנית שנוצרה על ידי AI, שיוצריה מנסים לשכנע את כולם שהיא כשחקנית לכל דבר. טילי הוצגה לראשונה בפסטיבל הסרטים בציריך והפכה מיד לנושא המרכזי בשיח סביב עתיד המקצועות היצירתיים. מאחורי הדמות עומד סטודיו הכישרונות הווירטואליים Xicoia, הפועל תחת חברת Particle6, בראשות היוצרת איליין ון דר ולדן, שחקנית הולנדית שכנראה הקריירה שלה לא המריאה יותר מדי, שמובילה את המהלך השאפתני ליצירת שחקנית שלמה שנולדה מתוך אלגוריתמים ולא מבני אדם.
במבט ראשון נדמה כי טילי מסמנת את השלב הבא של תעשיית הבידור. היוצרים מציגים אותה כמודל חדש שיאפשר הפקה של תכנים זולים יותר, גמישים בהרבה, נטולי מגבלות של לוח זמנים, גיל או עייפות. הם בנו סביב הדמות הדיגיטלית סיפור חיים שלם, אישיות מובחנת ומראה מוקפד שנועד להשתלב באופן טבעי במסכים. לטענת החברה, טילי כבר מושכת עניין מצד סוכנויות כישרונות וחברות הפקה, שמעוניינות לבחון כיצד שילוב שחקנית בינה מלאכותית יכול להוזיל עלויות ולהאיץ תהליכי יצירה.
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסערה שיצרה
אולם לצד הסקרנות מגיעה גם ביקורת חריפה. איגוד השחקנים האמריקאי הגיב בתקיפות וטען כי טילי אינה שחקנית אלא אובייקט טכנולוגי שמאיים על פרנסתם של אמנים אמיתיים. שחקנים ובמאים רבים הביעו חשש מפגיעה באותנטיות של האמנות ומהאפשרות שאולפנים יבחרו להחליף שחקנים בני אנוש בדמויות דיגיטליות שלא דורשות תשלום, הפסקות או זכויות. מעריצים וחובבי קולנוע שהתבוננו במערכון הראשון שבו הופיעה טילי ציינו כי ההבעות והמימיקה שלה עדיין רחוקות מהטבעיות האנושית ויצרו תחושת זרות שאינה מאפשרת הזדהות אמיתית. כאשר היוצרת, איליין ון דר ולדן התראיינה לתכנית הבוקר Good Morning Britain, היא ניסתה לטעון כי בסך הכל זו תעשייה חדשה שמוסיפה על התעשייה הישנה והיא רק תביא למשרות חדשות בתחום. בתגובה מנחת התוכנית תקפה אותה שהיא מביאה למשרות נוספות להייטקיסטים בעוד שחקנים ואומנים יאבדו את הפרנסה שלהם. כוכבת הקולנוע הבריטית, אמילי בלאנט (השטן לובשת פראדה) אמרה כי נורווד ממש ממש מטרידה אותה, בעוד שחקניות נוספות, נטשה ליאון ומריסה באררה, קראו להחרים כל סוכנות שחקנים שתחתים את נורווד כשחקנית מיוצגת.
