מניית Arm מקבלת המלצת קנייה עוד לפני שהונפקה
חברת השבבים הבריטית Arm אפילו עוד לא השלימה את ההנפקה הראשונה שצפויה להתחיל להיסחר בחמישי הקרוב וכבר קיבלה את המלצת הקנייה הראשונה שלה בוול-סטריט.
בעקבות ביקוש חזק מצד משקיעים, החברה שבבעלות תאגיד ההשקעות סופטבנק צפויה לתמחר את מניותיה בחלק העליון של הטווח שהציבה למחיר של 47-51 דולר למניה. במידה ותתומחר בראש הטווח לחברה יהיה שווי שוק של 52 מיליארד דולר. סופטבנק רכשה את Arm תמורת 36 מיליארד דולר ב-2016. חברת השבבים הייתה אמורה להימכר לאנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר אך העסקה נחסמה בעקבות התנגדות רגולטורית רבה. לאחר ההנפקה סופטבנק תמשיך להחזיק בכ-90% ממניות Arm.
אנליסט NewStreet Research, פייר פראגו, לא הצליח לחכות להנפקה וכבר נתן המלצת קנייה למניית Arm עם מחיר יעד של 59 דולר. "היסודות של Arm לא השתנו בשבע השנים האחרונות, החברה נהנית מצמיחה בשוק המוליכים למחצה בכל שווקי הקצה שלה ומביאה לאימוץ רחב של ה-IP שלה", כתב פראגו.
Arm לא מוכרת או מייצרת שבבים, במקום זאת היא מספקת עיצובי שבבים למגוון יצרנים של מוליכים למחצה. החברה ידועה בעיקר בזכות עיצוב המעבד שלה שמשמש בערך כל סמארטפון עכשווי. לפי האנליסט קיימות שלוש סיבות שבגללן הוא שורי לגבי Arm: הראשונה היא המודל הפיננסי של החברה שלפי פארגו הוא באיכות גבוהה כשהיא מקבלת תמלוגים מיצרני השבבים. "הכנסות מצטברות מתמלוגים הן רווח טהור וכתוצאה מכך הרחבת שולי רווח מהירה, השקעות חוזרות זניחות וצמיחה בתזרים המזומנים החופשי", הוא כתב.
הסיבה השנייה הינה התזמון של ההנפקה שמתוזמנת היטב מנקודת המבט של המשקיעים, כשהיא נכנסת לשוק הסמארטפונים שנמצא בשפל ומכאן סביר יותר שהיא תעלה. "חדירת ארכיטקטורת ה-V9 נמצאת בתחילת דרכה ומאיצה בתחומי הרשתות, הענן והרכבים", הארכיטקטורה היא עיצוב השבבים האחרון של Arm.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה השלישית היא הערכת השווי של החברה שבעיני פראגו נחשבת אטרקטיבית. האנליסט מעריך כי Arm תהיה שווה 82 מיליארד דולר ב-2026, כשהוא מתבסס על מכפיל של 27 מההכנסות מתמלוגים ומכפיל 40 מהרווחים לפני מס. בעוד ההכנסות ב-2022 היו יציבות כשב-2021 שוק הסמארטפונים חווה מיתון, האנליסט חושב שהחברה יכולה לצמוח בשיעור דו ספרתי בממוצע בחמש השנים הקרובות. עוד הוסיף פראגו כי הרווחים לפני מס יכולים לשלש את עצמם באותה התקופה, בהינתן עלויות מינימליות להכנסה המצטברת.
לקראת ההנפקה הגיעה החברה להסכמות עם ענקיות הטכנולוגיה אפל, אינטל, סמסונג, גוגל, AMD ואנבידיה, שייקחו חלק בעסקה. בשבוע שעבר פנתה החברה למשקיעים פוטנציאליים במטרה לשכנע אותם כי יש לה פוטנציאל מעבר לשוק הטלפונים הניידים, אשר סובל בעת האחרונה מביקושים נמוכים מאד, בו היא שולטת עם נתח שוק של 99%. בשיחה עם משקיעים ביום חמישי שעבר, טענה החברה כי בשוק מחשוב הענן, בו היא מחזיקה בנתח שוק של 10%, ההכנסות צפויות לצמוח בקצב שנתי של 17% עד 2025, בין היתר הודות להתקדמות בתחום בינה מלאכותית. שוק הרכב, בו היא מחזיקה בנתח שוק של כ-41%, צפוי להתרחב ב-16%, לעומת צמיחה של 6% בלבד הצפויה לשוק המובייל.
- 2.שורטיסט 14/09/2023 00:12הגב לתגובה זומי שיעשה עליהם שורט כשיקפצו ל70 יכול לצאת לפנסיה מוקדמת, הסיבה להנפקה זה החובות של סופטבנק
- 1.אין ספק שסופט בנק רוצים להוציא את ההשקעה בריבית עולה (ל"ת)דש 13/09/2023 21:31הגב לתגובה זו
- כנסו למסמכי ההנפקה 14/09/2023 04:09הגב לתגובה זוכנסו למסמכי ההנפקה
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
