בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

• מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?
• מחקר בבריטניה: זהו הגיל המדויק בו "האושר נשאב מהחיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

וורן באפט הראה שוב את יכולתו לזהות ערך במקומות שבהם אחרים רואים קושי. ההשקעה של ברקשייר האת'ווי Berkshire Hathaway Inc 0.48%   ביונייטד הלת' UnitedHealth -0.52%  – שנשמרה בחשאיות במשך השנה – מתבררת כמהלך משתלם. המניה, שנסחרת כיום סביב 345 דולר, מעניקה לבאפט רווח של יותר מ-25% על מחיר קנייה ממוצע של 271.77 דולר למניה בתוך מספר חודשים.

באפט החל לרכוש את מניות יונייטד הלת' כבר ברבעון הראשון, כשהן נסחרו סביב 500 דולר, אך העמיק את האחזקה ברבעון השני לאחר שהמניה צנחה בעקבות דוחות מאכזבים ומשבר ניהולי. בסך הכול השקיע כ-1.6 מיליארד דולר, במחירים שנעו בין 250 ל-350 דולר – בעיקר לאחר הירידות החדות.

ההחלטה של באפט התבססה על ההערכה שהקשיים הנוכחיים זמניים, בעוד שהמודל העסקי של החברה יציב בטווח הארוך. יונייטד הלת' משלבת את זרוע הביטוח UnitedHealthcare עם זרוע השירותים הרפואיים והפארמה Optum – שילוב שמקשה על מתחרים להתקרב. למרות חקירות פדרליות, מתקפות סייבר וקשיים תפעוליים, באפט זיהה חברה עם יתרונות מבניים שהשוק לא תימחר כראוי. ברקשייר ביקשה אז גם לשמור על חסיון לגבי הרכישות, כדי למנוע מהשוק לזהות את הקנייה ולגרום לעליות מוקדמות במחיר. באפט השתמש בטקטיקה דומה גם בהשקעת הענק בחברת הביטוח צ'אב ב-2023. כך הוא מגן על אסטרטגיה ארוכת טווח מפני תגובות מהירות של המשקיעים.

ההתאוששות של יונייטד הלת' נובעת בחלקה מהתחזקות תחום Medicare Advantage. החברה עדכנה כי עד 2027 כ-78% מהמבוטחים בתוכניותיה יהיו רשומים במסגרות שדורגו בארבעה כוכבים ומעלה – רמה שמקנה לה בונוסים משמעותיים מהממשל. המשמעות היא תוספת הכנסות ממסלולים מסובסדים ויתרון תחרותי בשוק.

• כסף קטן: באפט עשוי להפסיד יותר מ-3 מיליארד דולר השנה
• וורן באפט - האורקל מאומהה; מה הוא אמר ואיך תעזרו בזה בהשקעות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, יונייטד הלת' לא חפה מבעיות. היא ניצבת מול חקירות פדרליות בנוגע לתוכניות Medicare, יחס הוצאות רפואיות שעלה ל-89.4%, ומשבר ניהולי שכלל חילופי מנכ"לים. החברה אף עדכנה מטה את תחזית הרווח ל-2025 ל-16 דולר למניה – מתחת להערכות האנליסטים. באפט, לעומת זאת, בחר להתמקד במבנה העסקי הרחב ולא ברעש בטווח הקצר.