איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

מרוץ המיליארדרים לחלל מתקשה להמריא; תמונת מצב

שנת 2021 הייתה שנת שיא בכל הקשור לניסיונות המסחריים להגיע לחלל, על רקע טיסתם המוצלחת של ג'ף בזוס וריצ'ארד בנסון, אך מאז חברות החלל שבשליטתם מתקשות להתקדם אל עבר טיסות מסחריות; מה קרה מאז ולאן הולך התחום?
איתן גרסטנפלד |

אם בעבר המרוץ לחלל הקשר באופן אוטומטי למאבקים בין מעצמות ומלחמות בין גושים, הרי שבשנים האחרונות, המעצמות המדינתיות פינו את מקומן לטובת חברות מסחריות בהובלתם של מיליארדרים מוחצנים. שני השמות הבולטים ביותר בתחום הם מייסד אמזון ג'ף בזוס, ואילון מאסק, מייסד טסלה והבעלים של טוויטר. השניים, שגדלו על הסיפורים על אודות המשימות הראשונות לחלל במהלך שנות ה-60, הקימו בעצמם עם מפנה המאה חברות במטרה לכבוש את החלל בשנית. אליהם הצטרף המיליארדר הבריטי הצבעוני, ריצ'ארד ברנסון, לתחרות המתוקשרת, אשר תזכה לכינוי "מרוץ המיליארדים אל החלל".

בפרספקטיבה קצרה לאחור, שנת 2021 היוותה נקודת השיא של מרוץ המיליארדים אל החלל. במהלכה בוצעו שני שיגורים מוצלחים ומתוקשרים של חברות פרטיות לחלל, במה שנראה כתחילתו של עידן חדש בטיסות המסחריות אל החלל. אלא שבחלוף כשנתיים החברות המובילות בתחום מתמודדות עם קשיים רבים ומחריגה מתמדת בלוחות הזמנים. מה שמהווה עבור הציבור הזדמנות טובה לבחון את ההתקדמויות שבכל זאת נעשו בתחום, ולנסות להעריך מתי נתחיל לראות טיסות מסחריות לחלל.

אילון מאסק ו-SpaceX

למרות שעמיתיו למרוץ המיליארדרים, ריצ'רד ברנסון וג'ף בזוס, הספיקו "לבקר" בחלל במהלך 2021, נדמה שאילון מאסק וחברת SpaceX שייסד מובילות בשלב זה את התחום באופן כללי. בזמן ששתי החברות האחרות הסתפקו בלעבור את גבול החלל (עליו הם גם התווכחו), החברה של מאסק היא היחידה שהצליחה לשגר לחלל שני אסטרונאוטים שהגיעו בשלום לתחנת החלל הבינלאומית. דבר שמציב אותה, לפחות כרגע, כחברה היחידה שחורגת מתחום תיירות החלל.

כמו כן, החברה הספיקה לשגר בהצלחה אלפי לוויני סטארלינק (Starlink), במטרה לספק שירותי אינטרנט-לווייני בכל רחבי העולם. נכון לשנת 2022, סטארלינק מחזיקה בכ-1 מיליון משתמשים, והיא אף החלה לרשום הכנסות ראשוניות. על פי ההערכות, החברה צפויה הציג בסוף שנת 2023 הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר. שירותי התקשורת של החברה זכו בשנה החולפת לתשומת הלב הציבורית בשני מקרים מרכזיים: המלחמה באוקראינה וההפגנות ההמוניות באיראן לאחר מותה של הצעירה מהסה אמיני, בידי הרשויות במדינה. בשני המקרים התגייס מאסק לסייע לאוקראינים ולמוחים, לאחר שתשתיות הרשת שלהם הופלו על ידי הצבא הרוסי והמשטר האיראני בהתאמה. 

עם זאת, נראה שלפחות כעת החזון הגרנדיוזי של מאסק עדיין רחוק, לאחר שלפני פחות מחודש, ב-20 לאפריל נכשל ניסיון השיגור של חללית הענק של החברה סטארשיפ (Starship). כשלוש דקות לאחר השיגור, הניסוי הסתיים עם התפוצצות החללית מעל מפרץ מקסיקו. למרות הכישלון והדחייה הצפויה בהשקת החללית, בחברה ראו בניסיון כהצלחה, בין היתר בשל הלימדה ממנו והפקת הלקחים, כשברקע, האמון המתמשך לו זוכה החברה מסוכנות החלל האמריקאית נאס"א, לאחר שזו זכתה במכרז לפיתוח הנחת האנושית המסחרית הראשונה כחלק מתוכנית ארטמיס של הסוכנות.

ג'ף בזוס ובלו אוריג'ין 

היריב המשמעותי ביותר של מאסק במרוץ אל החלל הוא מייסד אמזון, ג'ף בזוס, שהקים בשנת 2000 את חברת בלו אוריג'ין (Blue Origin). הישג השיא של החברה התרחש בשנת 2021 עם שיגורו המוצלח של הטיל ניו שפרד, על שם האסטרונאוט האמריקני הראשון שהגיע לחלל בטיסה תת-מסלולית, אלן שפרד. הטיל שחצה את קו קרמן, המסמן את הגבול בין כדור הארץ לחלל החיצון, נשא קפסולה ובה ארבעה אנשים כולל בזוס עצמו, אליו הצטרפו אחיו הצעיר מארק בזוס, וואלי פאנק בת ה-88, שהוכשרה כאסטרונאוטית אך מעולם לא טסה לחלל, ואוליבר דאמן, בנו של מנהל קרן הון סיכון (היחיד ששילם עבור הטיסה). מאז הספיקה החברה להטיס עוד עשרות בודדות של אנשים, מקורביו של בזוס לצד לקוחות משלמים.

אלא שבספטמבר 2022, רקטה בלתי מאוישת של ניו שפרד התפוצצה, והקפסולה, שנוצרה עבור הנוסעים, צנחה לקרקע. למרבה המזל לא היו נפגעים, ובחודש שעבר הודיעה החברה, כי מקור הבעיה זוהה כמנוע רקטי שהתחמם יתר על המידה. אך מאז הטיסות של החברה מקורקעות, כשהצפי לחזרתן לא ידוע על אף שהחברה דיווחה כי היא "מקווה לחזור לטוס בקרוב". לכך מצטרפת העובדה שבזמן שמאסק הספיק לשלוח אסטרונאוטים לחלל, החברה של בזוס טרם ביצעה טיסה מסלולית (orbital flight), קרי ביצוע הקפה שלמה סביב גרם שמימי.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם בכל הקשור לחוזים עם סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, החברה של מאסק מקדימה את זו של בזוס. באפריל 2020, זכתה החברה יחד עם החברות לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ודרייפר, ב-579 מיליון דולר לפיתוח מערכת נחיתה אנושית משולבת כחלק מתוכנית ארטמיס של הסוכנות. אלא שכאמור באפריל 2021, נאס"א העניקה באופן בלעדי את הזכות, להצעה המתחרה של SpaceX. עם זאת, לאורך השנים שיתפה החברה פעולה עם הסוכנות, ולא מן הנמנע כי נראה שיתופי פעולה עתידיים ביניהם.

בעבר דחה בזוס את הביקורת על הקצב הנמוך בו מתקדמת החברה ביחס להישגים של SpaceX ומאסק, באמצעות משל הצב והארנב העתיק של ממשיל המשלים היווני איזופוס. על פי פרשנות המשל של בזוס, הארנב, הלא הוא מאסק, אמנם יכול להתקדם בקצב מהיר, אך עשוי להפסיד לצב המתקדם באיטיות אך בביטחון (בזוס). מאסק אגב התייחס להשוואה ואמר, כי הלקח מהמשל הוא לא שצבים מהירים יותר, אלא שעל הארנב להימנע משאננות (פרשנות קרובה יותר למשל המקורי). לצד זאת, בזוס מרבה לשלוח את מקורביו לתקשורת עם מסר לפיו בניגוד למאסק, תחום החלל מהווה עבורו כתחביב ועל כן הוא מתקדם בקצב שלו.

ריצ'רד ברנסון ו​וירג'ין גלקטיק

בזמן שבזוס ומאסק מתקדמים כל אחד בקצב שלו, מי שמשתרך מאחור הוא איש העסקים ריצ'רד ברנסון וחברת תיירות החלל שהקים בשנת 2004, וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic). ברנסון הספיק להקדים את בזוס במספר ימים בכל הקשור להוצאת טיסה מסחרית לחלל, לאחר שהמריא יחד עם שלושה מעובדי החברה לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית. על אף שהוגדרו כתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית, הטיסה חצתה אמנם את גבול החלל שנקבע על פי רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, אך לא את זה של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, קו קרמן, הנמצא בגובה 100 קילומטר (אותו חצו כעבור מספר ימים ג'ף בזוס ושותפיו).

אלא שבדומה לבלו אוריג'ין, החברה נאלצה לקרקע את כל כלי הטיס שלה בשל חקירה של רשות התעופה הפדרלית, אשר נפתחה בשל חריגה מהשטח שהוקצה לטיסת הניסוי, בניגוד לנוהלי הבטיחות וללא דיווח בזמן אמת. בינתיים הספיקה בחודש שעבר חברת שיגור הלווינים שבשליטת ברנסון, Virgin Orbit Holdings, להגיש בקשה לפשיטת רגל, בזמן שמניותיה של חברת תיירות החלל Virgin Galactic Holdings (SPCE), צנחו ב-92% מאז הגיעו לשיא בפברואר 2021.

וירג'ין גלקטיק, מפגרת גם בכל הקשור לחוזים עם חברות מסחריות וסוכנויות חלל. בזמן שבזוס ומאסק זכו למענקים של מאות מיליונים מנאס"א, החברה של ברנסון לא חתמה על אף הסכם דומה עם הסוכנות. עם זאת, אל פי דווחים שטרם אומתו, החברה תכריז בקרוב על שיתוף פעולה עם חיל האוויר האיטלקי, שצפוי לממן חלק מהטיסות והניסויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

כור גרעיני של ווסטינגהאוס. קרדיט: רשתות חברתיותכור גרעיני של ווסטינגהאוס. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר

במהלך נוסף שמקדם ממשל טראמפ לקידום זמינות האנרגיה האמריקאית, לטובת שימור העליונות הטכנולוגית ב-AI, הושגה פריצת דרך בתחום הגרעיני: ממשלת ארה"ב ו-Cameco יקדמו תוכנית להקמת כורים חדשים בהיקף של 80 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה גרעינית

מניות הסקטור הגרעיני מזנקות בוול סטריט לאחר שהממשל האמריקאי חשף שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות קאמקו Cameco Corp 23.46%  , ברוקפילד Brookfield Asset Management Inc 1.27%    ו-ווסטינגהאוס, לקידום תוכנית ענק לבניית כורים גרעיניים חדשים ברחבי ארצות הברית בהיקף של 80 מיליארד דולר לכל הפחות. מדובר במהלך חסר תקדים, שנועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל, בראש ובראשונה מצד תעשיית הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים שצורכים כמויות אנרגיה עצומות.

הכורים החדשים ייבנו בטכנולוגיית AP1000 של ווסטינגהאוס, הנחשבת לדור המוביל של כורים גרעיניים מודרניים, ומשמשת כבר כיום בתוכניות אנרגיה בפולין, אוקראינה ובולגריה. ווסטינגהאוס נמצאת בבעלות משותפת של ברוקפילד Brookfield Renewable Partners 6.02%    (51%) וקאמקו  (49%). לפי הודעת החברות, מטרת ההסכם היא להאיץ את פריסת האנרגיה הגרעינית בארה"ב כחלק ממדיניות הממשל לקידום מקורות אנרגיה אמינים ונטולי פליטות.

השותפות כוללת גם מנגנון השתתפות פיננסית לממשלת ארה"ב, ואם אכן הפרויקט יצא לפועל, הממשלה תהיה זכאית ל-20% מהתזרימים הכספיים העודפים שיחולקו על ידי Westinghouse מעבר לסכום של 17.5 מיליארד דולר. כמו כן, ייתכן שהממשל ישתתף בעתיד בהנפקה של ווסטינגהאוס , באמצעות רכישת נתח הון דומה, מהלך שעשוי לחזק את השליטה האמריקאית בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית.

עם פרסום ההודעה, מניות הסקטור רשמו עליות חדות. מניית קאמקו זינקה ביותר מ-21% לשיא כל הזמנים, ואחרות גם הן זינקו בטווח של 7% עד 17%, ביניהן ברוקפילד אנרגיה מתחדש Brookfield Renewable Partners 6.02% , נקסטג'ן אנרג'י NexGen Energy 12.48%   אורניום רויאלטי Uranium Royalty 19.54%Denison Mines דניסון מיינס, אורניום אנרג'י Uranium Energy 13.56%   ונו-סקייל פאואר NuScale Power 13.84% .


עם זאת, לפי דוברת קאמקו, "עדיין ישנם פרטים רבים שדורשים השלמה, והצדדים צפויים לנהל מו”מ על הסכמים מחייבים סופיים במקום טיוטת מזכר ההבנות הנוכחית". אף שלא ברור אם הממשל האמריקאי יממן חלק מהפרויקט ישירות, בכירים בבית הלבן רמזו כי מדובר ביוזמה אסטרטגית שמטרתה לשמר את עצמאותה האנרגטית של ארה"ב מול רוסיה וסין, ולחזק את היכולות של התעשייה הגרעינית המקומית, שנחלשה בעשורים האחרונים.