שימו עין על מדד הראסל - הוא עשוי לספק תשואה עודפת
המיתון הנו כבר כמעט עובדה עבור הרביע הראשון של 2023 ואולי גם מעבר לכך. תוצאות הרבעון שיתחילו להתפרסם, למשל בארה"ב, בעוד כחדש לא יהיו טובות בלשון המעטה. מטבע הדברים בעיצומו של המיתון או הדעיכה הכלכלית, השוק מחפש סימנים לשינוי מגמה ומגיב הרבה יותר מהר מהמידע הכלכלי שמתפרסם.
מדד RUSSELL (ראסל) מעניין מאוד בתקופה זו. המדד מכיל 2000 מניות במשקל שווה. יוצא שהמדד נותן משקל יתר למניות של חברות קטנות לעומת, למשל, מדד SP500 או ה-DOW30 או מדד המניות "הטכנולוגיות" NASDQ המושך את עיקר תשומת הלב במשבר הנוכחי.
היסטורית, גם בשוק ניירות הערך וגם בשוק הנדל"ן קיים הבדל התנהגותי בולט מאוד בין סגמנטים בשוק. כך למשל, בשוק הנדל"ן שינוי ערכי נכסים קטנים הנו תנודתי יותר, מקדים את השינוי בנכסי יוקרה בעת משבר ומאחר בהתאוששות. בשוק ניירות הערך, מניות של חברות קטנות מקדימות בעת משבר את המניות הפופולריות, ,(Blue chips) ומאחרות להתאושש.
מדד RUSSELL ראסל החל את התקופה ה"דובית" כבר באוקטובר 2021 בעוד שמדד ה-SP החל להתדרדר רק בסוף דצמבר 2021. יתירה מזו, בבחינת הגרף עולה כי מדד RUSSELL ירד עד היום בכ-39% משיאו בעוד שמדד SP ירד "רק" בכ-20%.
- מניות קטנות מול מניות גדולות: מה חשוב לדעת לפני שבוחרים את אפיק ההשקעה?
- מהו הכישלון הגדול של הפד' והאם הגיע הזמן לבטל את תקרת החוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה המשמעותית יותר במניות הקטנות לעומת הגדולות היא לא מפתיעה. כך קורה מידי משבר ויש בכך הגיון כלכלי: מניות של חברות קטנות נתפשות כמסוכנות יותר, בדרך כלל עם BETA גדול יותר, מושפעות יותר לרעה בתקופת מיתון ולפיכך משקיעים נוטים בתקופה מעין זו לעבור למניות הפופולריות הנתפשות כמקלט בטוח יותר. בתקופת התאוששות, במיוחד בסופה, מתרחשת תופעה הפוכה לפיה משקיעים נוטלים יותר סיכון ב"חיפוש" אחר תוספת תשואה. התופעה קיימת הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח והן בשוק הנדל"ן.
מה מאותת לנו מדד RUSSELL?
כאמור, יאחר מדד המניות הקטנות לשנות מגמה אך כאן תהיה האינדיקציה החשובה: כאשר המדדים האחרים יראו סימני התאוששות ולא נהיה בטוחים האם זה באמת שינוי מגמה או שוק "שורי" זמני בשוק "דובי", נבחן את מדד RUSSELL. כאשר מדד זה יחל להראות סימני התאוששות, תהיה זו אינדיקציה חותכת שהמגמה לטווח ארוך משתנה. זה עוד לא קרה.
יתירה מזו, מדד RUSSELL מאותת שההתאוששות האמתית בשוק ניירות הערך תהיה איטית למדי. בעוד שבמשבר 2008 ובמשבר 2020 התרגלנו לתנועות חדות ומהירות של שוק ניירות הערך, במשבר הנוכחי, התנועות איטיות יותר ולכן ההתאוששות תהיה איטית מהרגיל.
- אני מוכר לך - תשלם באופציות למניות; האם זו מכירה אמיתית ואיך זה משפיע על שוק המניות?
- הסנאט האמריקאי אישר הגבלות על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין - האם זה ישפיע על הראלי במניות השבבים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בואינג מתקדמת ל-797 - המטוס שצפוי להחליף את ה-737 ולשנות את...
תופעה זו מעידה על העדר קונצנזוס אחיד בשוק או במילים אחרות, מנעד הציפיות של משתתפי השוק רחב הרבה מהרגיל. בשונה מהעבר, ישנם אנליסטים הסבורים כי לא יהיה מיתון לפי ההגדרה של שני רבעונים בהם מתרחשת ירידה בתל"ג, ולעומתם ישנם אנליסטים המדברים על "יום הדין" העומד להחריב את כלכלת העולם. קיים החשד שאלו האחרונים רוצים להיזכר בהיסטוריה כנוריאל רוביני של משבר 2023 והם לא באמת סבורים כי פנינו מועדות לחידלון כלכלי.
לא בדקנו את הנושא בישראל לגבי התנהגות שונה של מדד 35 לעומת מדד 125 אך דבר אחד כמעט ודאי: כאשר תשתנה המגמה בארה"ב, היא תשליך מידית על המגמה בישראל, עם הרפורמה המשפטית או בלעדיה.
מכל מקום, בוא נשים עין על מדד RUSSELL.
- 4.סמי 10/04/2023 15:26הגב לתגובה זוסלי מדד הראסל סובלים מסחירות נמוכה מאוד
- 3.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 10/04/2023 13:24הגב לתגובה זו
- 2.אלון 10/04/2023 12:42הגב לתגובה זותסחרו אופציות, תרוויחו 15-20% כל יום ובלי להתאמץ בכלל. אני אישית עובד עם https://bestoptionsimulator.com/ עושה את ה 1500 שלי ביום וסוגר את הפוזיציה כשמקבל הודעה שהפוזיציה ביעד הרווח. לא מסתבך עם השקעות מורכבות. פשוט שניה מכירה ותוך כמה שעות סיימתי לעבוד לאותו היום.
- אנונימי 10/04/2023 22:10הגב לתגובה זומעניין.....?
- 1.דן 10/04/2023 12:29הגב לתגובה זות"א 125.
מחשוב קוונטי5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?
ריג'טי קומפיוטינג מושכת עניין חריג בשוק בזכות התקדמות טכנולוגית והזמנות חדשות, אך האנליסטים חלוקים בין מי שרואים התחלה של מסחור אמיתי לבין מי שמזהירים שהשווי הנוכחי מנותק מהבסיס הכלכלי
מניית ריג'טי קומפיוטינג Rigetti Computing 8.98% טסה 5,900% ב-12 החודשים האחרונים. המחיר זינק מ-80 סנט לכ-46 דולר למניה, ושווי השוק הגיע ל-15 מיליארד דולר. רק בחודש האחרון המניה עלתה ב-180%. זאת המציאות של חברת מחשוב קוונטי שמייצרת 8 מיליון דולר הכנסות בשנה. פוטנציאל יש, אבל גם הרבה סיכונים.
דיוויד וויליאמס, אנליסט בנצ'מארק, לא רק שלא חושב שזאת בועה, הוא העלה השבוע את מחיר היעד שלו למניה מ-20 דולר ל-50 דולר. זה אומר שלדעתו יש עוד 10% פוטנציאל עלייה מהמחיר הנוכחי. הוא שומר על המלצת קנייה ומסביר שמגזר המחשוב הקוונטי עבר "שינוי חד בהערכת שווי" בחודשים האחרונים.
התעשייה מתקדמת מהר. יש חדשנות מואצת, מערכת אקולוגית שמתרחבת, אימוץ שמאיץ ומודלים עסקיים שמתפתחים. הכל מצביע על כך שהמסחור של הטכנולוגיה קרוב יותר ממה שחשבו עד לאחרונה. וויליאמס כותב שאפילו אחרי הזינוק המטורף, "עדיין יש מקום רב לעלייה נוספת" ככל שהחברות ימשיכו לבצע תוכניות עבודה, להרחיב שימושים ולמשוך שותפים מסחריים חדשים.
ההישגים עד כה
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- אחרי שההייפ נרגע - מה אפשר ללמוד מדוחות חברות הקוונטים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר ריג'טי דיווחה על הזמנות רכש של 5.7 מיליון דולר לשתי מערכות Novera בנות 9 קיוביטים, שאמורות להימסר במחצית הראשונה של 2026. מערכת אחת נרכשה על ידי יצרן טכנולוגיה אסייתי שמטרתו לפתח מומחיות קוונטית, והשנייה הלכה לסטארט-אפ בקליפורניה שמתמקד בבינה מלאכותית ופיזיקה יישומית. זה אולי לא נשמע כמו עסקה ענקית, אבל זה מסמן משהו חשוב, הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדות ומגיעה ללקוחות אמיתיים.
פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
הצורך ההולך ועולה באנרגיה כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט, מנקה את תעשיית האנרגיה הגרעינית מכל אשמות וסכנות העבר, והביקוש אליה, אל מתקניה ואל חברות שפועלות בתחום, מרקיע שחקים
במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים.
אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו.
מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים".
המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.
- לפני שהמניה נפלה: דירקטור באוקלו מכר מניות במיליונים
- גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין
לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.
