פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג
ניתוח

שימו עין על מדד הראסל - הוא עשוי לספק תשואה עודפת

המיתון הנו כבר כמעט עובדה עבור הרביע הראשון של 2023 ואולי גם מעבר לכך. תוצאות הרבעון שיתחילו להתפרסם, למשל בארה"ב, בעוד כחדש לא יהיו טובות בלשון המעטה. מטבע הדברים בעיצומו של המיתון או הדעיכה הכלכלית, השוק מחפש סימנים לשינוי מגמה ומגיב הרבה יותר מהר מהמידע הכלכלי שמתפרסם.

מדד RUSSELL (ראסל) מעניין מאוד בתקופה זו. המדד מכיל 2000 מניות במשקל שווה.  יוצא שהמדד נותן משקל יתר למניות של חברות קטנות לעומת, למשל,  מדד SP500  או ה-DOW30 או מדד המניות "הטכנולוגיות" NASDQ המושך את עיקר תשומת הלב במשבר הנוכחי.

היסטורית,  גם בשוק ניירות הערך  וגם בשוק הנדל"ן קיים הבדל התנהגותי בולט מאוד בין סגמנטים בשוק. כך למשל, בשוק הנדל"ן שינוי ערכי נכסים קטנים  הנו תנודתי יותר, מקדים את השינוי בנכסי יוקרה בעת משבר ומאחר בהתאוששות. בשוק ניירות הערך, מניות של חברות קטנות מקדימות בעת משבר את המניות הפופולריות,  ,(Blue chips)  ומאחרות להתאושש.

מדד RUSSELL ראסל החל את התקופה ה"דובית"  כבר באוקטובר 2021  בעוד שמדד ה-SP  החל להתדרדר רק בסוף דצמבר 2021. יתירה מזו, בבחינת הגרף  עולה כי  מדד RUSSELL  ירד עד היום בכ-39%   משיאו בעוד שמדד SP ירד "רק" בכ-20%.

 

 

 

 

 

 

הירידה המשמעותית יותר במניות הקטנות לעומת הגדולות היא לא מפתיעה. כך קורה מידי משבר ויש בכך הגיון כלכלי:  מניות של חברות קטנות נתפשות כמסוכנות יותר, בדרך כלל  עם BETA גדול יותר, מושפעות יותר לרעה בתקופת מיתון  ולפיכך משקיעים נוטים בתקופה מעין זו לעבור למניות הפופולריות הנתפשות כמקלט בטוח יותר.  בתקופת התאוששות, במיוחד בסופה, מתרחשת תופעה הפוכה לפיה משקיעים נוטלים יותר סיכון ב"חיפוש" אחר תוספת תשואה.  התופעה קיימת הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח והן בשוק הנדל"ן.

 

מה מאותת  לנו מדד RUSSELL?

כאמור, יאחר מדד המניות הקטנות לשנות מגמה אך כאן תהיה האינדיקציה החשובה:  כאשר המדדים האחרים יראו סימני התאוששות ולא נהיה בטוחים האם זה באמת שינוי מגמה או שוק "שורי" זמני בשוק "דובי", נבחן את מדד  RUSSELL.  כאשר מדד זה יחל להראות סימני התאוששות, תהיה זו אינדיקציה חותכת שהמגמה לטווח ארוך משתנה. זה עוד לא קרה.

יתירה מזו, מדד RUSSELL מאותת שההתאוששות האמתית בשוק ניירות הערך תהיה איטית למדי. בעוד שבמשבר 2008  ובמשבר 2020 התרגלנו לתנועות חדות ומהירות של שוק ניירות הערך, במשבר הנוכחי, התנועות איטיות יותר ולכן ההתאוששות תהיה איטית מהרגיל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תופעה זו מעידה על  העדר קונצנזוס אחיד בשוק או במילים אחרות,  מנעד הציפיות של משתתפי השוק רחב הרבה מהרגיל. בשונה מהעבר, ישנם אנליסטים הסבורים כי לא יהיה מיתון לפי ההגדרה של שני רבעונים בהם מתרחשת ירידה בתל"ג, ולעומתם ישנם אנליסטים המדברים על "יום הדין" העומד להחריב את כלכלת העולם. קיים החשד שאלו האחרונים רוצים להיזכר בהיסטוריה כנוריאל רוביני של משבר 2023 והם לא באמת סבורים כי פנינו מועדות לחידלון כלכלי.

לא בדקנו את הנושא בישראל לגבי התנהגות שונה של מדד 35 לעומת מדד 125 אך דבר אחד כמעט ודאי: כאשר תשתנה המגמה בארה"ב, היא תשליך מידית על המגמה בישראל, עם הרפורמה המשפטית או בלעדיה.

 

מכל מקום, בוא נשים עין על מדד RUSSELL.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סמי 10/04/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    סלי מדד הראסל סובלים מסחירות נמוכה מאוד
  • 3.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 10/04/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 10/04/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    תסחרו אופציות, תרוויחו 15-20% כל יום ובלי להתאמץ בכלל. אני אישית עובד עם https://bestoptionsimulator.com/ עושה את ה 1500 שלי ביום וסוגר את הפוזיציה כשמקבל הודעה שהפוזיציה ביעד הרווח. לא מסתבך עם השקעות מורכבות. פשוט שניה מכירה ותוך כמה שעות סיימתי לעבוד לאותו היום.
  • אנונימי 10/04/2023 22:10
    הגב לתגובה זו
    מעניין.....?
  • 1.
    דן 10/04/2023 12:29
    הגב לתגובה זו
    ת"א 125.
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -7.17%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

המדדים עולים עד 0.7%; סנטינל וואן נופלת 12%, סיילספורס עולה 4.5%

השוק בציפיה לפרסום המדד המועדף על הפד, ה-PCE; בנוסף, עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת במסחר המוקדם? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

בהמתנה לפרסום ה-PCE, מדדי הדגל של וול סטריט בעליות קלות, כשה-S&P500 עולה עד 0.5%, הדאו גם הוא עולה 0.5% והנאסד"ק עולה 0.7%. המשקיעים ממתינים לנתוני אינפלציה חדשים בתקווה להעריך את כיוון המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב. 

בנוסף, נתוני ההכנסות וההוצאות האישיות יתפרסמו במהלך שעות המסחר. הצפי הוא לעלייה של 0.4% הן בהכנסה והן בהוצאה החודשית. מדד המחירים לצרכן לפי PCE צפוי לעלות ב־0.3% בחישוב חודשי, גם הכללי וגם הליבה. גם מדד אמון הצרכנים יתפרסם במקביל. הקריאה הראשונית לדצמבר צפויה לעמוד על 52.0, לעומת רמה נמוכה במיוחד של 51.0 בקריאה הסופית של נובמבר.

חלק מהזהירות בשווקים נובעת מחששות שהתלהבות המשקיעים סביב תחום הבינה המלאכותית הגיעה לרמות גבוהות מדי, לאחר תנודתיות שנרשמה בחודש שעבר. מנגד, הציפייה להקלות במדיניות המוניטרית והערכות לגידול ברווחי החברות תומכות בסנטימנט השורי בשוק. כעת מתמקדים המשקיעים בשאלה האם הורדת ריבית פוטנציאלית בשבוע הבא תוכל להצית "ראלי סנטה" מסורתי לסיום השנה.

בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.