מניות קטנות מול מניות גדולות: מה חשוב לדעת לפני שבוחרים את אפיק ההשקעה?
מה מניב לאורך זמן תשואה גבוהה יותר - מניות של חברות קטנות או מניות של חברות גדולות? יתרונות וחסרונות של מניות גדולות לעומת מניות קטנות וכלל הברזל של השקעות - סיכון הולך יחד עם סיכוי
אחת השאלות הבסיסיות בהשקעות היא האם לשים את עיקר המשקל על חברות גדולות, מוכרות ומבוססות, או שמא דווקא ללכת על חברות קטנות יותר. לבחירה הזו יש השלכות על הסיכון, הפוטנציאל והרכב התיק כולו. נתחיל במה זה בכלל מניה קטנה - חברה קטנה. מה מגדיר חברה גדולה או קטנה?
שווי שוק הוא המדד המרכזי: חברות עם שווי שוק של מעל 10 מיליארד דולר בארה"ב נחשבות ל"מניות גדולות". לעומת זאת, מניות של חברות ששווי השוק שלהן נע בטווח שבין 300 מיליון ל-2 מיליארד דולר ייחשבו "מניות קטנות". בין לבין נמצאות חברות בינוניות. מניות בשווי נמוך יותר הן בכלל "קטנטנות" בראייה של משקיעים בוול סטריט. בבורסה המקומית, זה כמובן שונה, מניות של מתחת ל-100 מיליון שקל הן קטנטנות. מניות של 300 מיליון ומטה הן קטנות, מניות בשווי של 300 עד מיליארד הן בינוניות, מעל 1 מיליארד הן כבר גדולות, אבל יש את הבאמת גדולות שהן כבר בשווי של מעל 5 מיליארד שקלים.
זיו סגל על ההעדפה כעת בשווקים - האם זה חכם להשקיע עכשיו במניות קטנות?
החברות הגדולות נהנות לרוב מיציבות תפעולית, מותגים מוכרים, נגישות למקורות מימון ונזילות גבוהה במסחר. הן פועלות לרוב בשווקים מגוונים, בעלות שווקים בינלאומיים או שהן מאוד דומיננטיות בשוק המקומי ולעיתים גם מחלקות דיבידנדים קבועים. מדובר בחברות שמספקות ביטחון יחסי לעומת המניות הקטנות יותר, בתקופות של תנודתיות או משברים כלכליים, והן מתאימות יותר למשקיעים שמעדיפים חשיפה סולידית יותר.
- מהו הכישלון הגדול של הפד' והאם הגיע הזמן לבטל את תקרת החוב?
- האם זו שעתן של המניות הקטנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, מניות של חברות קטנות נחשבות מסוכנות יותר אך עשויות להניב תשואות גבוהות משמעותית. הן במקרים רבים בשלבים מוקדמים של צמיחה, עם פוטנציאל גדול כשגם שינוי קטן בשוק או בפעילות העסקית עשוי לתרגם לקפיצה חדה בשווי המניה. מנגד, שינוי לרעה יכול להפיל אותן. הן גם חשופות יותר לשינויים רגולטוריים, תחרות ולהאטות כלכליות.
מה מראים הנתונים?
מבט היסטורי על נתוני התשואה בארה"ב לאורך כ-90 שנה מראה כי מניות של חברות קטנות הניבו בממוצע שנתי כ-12%-13%, לעומת כ-9%-10% במניות של חברות גדולות. המבחן הזה הוא גם ל-90 שנה וגם לתקופות ביניים לאורך כל התקופה הארוכה שבוחנים טווח השקעה של 10 שנים ומעלה. נמצא כי המניות הקטנות מספקות באופן מובהק תשואה גבוהה יותר.
זה לא מפתיע. הבסיס של שוק ההון מושתת על היחס בין סיכוי לסיכוי. ככל שהסיכון גדול יותר הסיכוי התיאורטי לתשואה עולה. אנחנו כמשקיעים-צרכנים נהיה מוכנים לקחת סיכון גדול יותר רק אם נקבל תשואה טובה יותר. התשואה היא פיצוי על הסיכון. על זה מושתתת תעשיית ניהול הכספים - אתם או הגופים שמשקיעים בשבילכם, בוחרים להשקיע במניות על פני אג"ח כי מול הסיכון הגדול יותר ביחס לאג"ח, יש סיכוי גבוה יותר לתשואה.
- 3.להפך! 11/07/2025 13:16הגב לתגובה זובדוק! 5 שנים אחרונות ככל שיותר גדלות הרוויחו יותר!
- שלומי 13/07/2025 07:52הגב לתגובה זוציטוטמדובר בחברות שמספקות ביטחון יחסי לעומת המניות הקטנות יותר בתקופות של תנודתיות או משברים כלכלייםחמש השנים האחרונות לא מייצגות את הממוצע. הן מאד תנודתיות והריביות גבוהות לכן המניות הקטנות עלו בממוצע פחות מהגדולות
- 2.אנונימי 11/07/2025 12:15הגב לתגובה זולקחת בחשבון במניות הקטנות את אלה שהתנדפו ל0 לקחת בחשבון דיבידנדיםהנושא מעניין אבל הכתבה מאוד שיטחית
- 1.באמריקה חברות הביטוח מתרסקות ובהחלט שוות קניה ופה טיסת חלל בלי הגיון (ל"ת)הפינקס מול CNC 11/07/2025 11:10הגב לתגובה זו
- קלונימוס 11/07/2025 14:22הגב לתגובה זולהשוות את הפניקס בישראל או כל חברות הביטוח כאן שנהנות לאחרונה מבוננזה לCNC או דומות לה שליבת העסקים שלהן היא ביטוח רפואי. הפניקס כלל ביטוח מנורה איידיאיי וכדומה יש להשוות לחברות ביטוח בארהב כמו AIG Sun Life ובעולם לAllianz הגרמנית.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
