איך משלבים בין ניתוח כלכלי לניתוח טכני? איך הדבר מתבטא ביחס לעתידה של META?
נתחיל היום עם שאלה שנשאלתי עלי יד א.ס ובצמוד אליה עם תגובה לכתבה האחרונה שמתכתבת איתה. השאלה היתה לגבי התייחסות שלי להמלצות מניות מהאתר Market Watch ואיך אפשר להגיע עצמאית להמלצות כאלו. ארחיב קצת את התשובה בהזדמנות הזו והיא גם תיתן מענה לתגובה הלא ידידותית שנכתבה באתר ביזפורטל.
מאיפה מקבלים רעיונות?
חלקכם מכירים אותו כבר שנים רבות ויודעים שהבסיס שלי לקבלת רעיונות הוא מידענות פיננסית. היא כוללת הרשמה לאתרים, כאלו שבתשלום או שלא בתשלום, המלצות של Sell Side וקריאת תוכן נרחבת במטרה להבין את העולם ומה שקורה בו. היא גם כוללת נוודות דיגיטאלית ושוטטות בעולם הפיסי, גם כאורח חיים וגם מתוך מטרה להבין דברים דרך חוויה והתבוננות ולא דרך מילים של מישהו אחר. וגם כמובן שיחות עם עמיתים וחברים ושיתוף דעות ורעיונות.
בכל הקשור לאתרים פיננסיים, הדרך הנוחה עבורי היא להירשם לרשימות תפוצה של האתרים האלו ואז למעשה המייל שלי הוא ה״עיתון-אתר״ שאני קורא. בכל יום יש כמה עשרות מיילים מתוכם אני בורר את מה שמעניין אותי ו/או רלבנטי לנושאים שאני מתעסק איתם באותה תקופה (למשל בינה מלאכותית).
נשאלתי לגבי Market Watch אז מראה כאן שני צילומי מסך. הראשון הוא של עמוד השקעות ובו יש כתבות על מניות, לרבות המלצות ורעיונות. השני הוא של עמוד ההרשמה לדיוור על פי נושאים שמעניינים אתכם.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכיוון שחלק גדול מהאתרים הם בתשלום אתם יכולים להגדיר תקציב מחקר שמתאים לזמן שתרצו להקדיש ולסכום שאתם מנהלים ולבחור איך לחלק אותו. עוד אפשרות מצוינת היא להקים מועדון השקעות שהוא קבוצת חברים שתחלוק רעיונות. כל אחד מהחברים יעבוד עם אתר או שניים, יאתר רעיונות ויניח אותם במאגר משותף של הקבוצה.
מה אני עושה עם הרעיונות?
1. קורא ולומד על חברות, השקעות, מגמות עולמיות.
2. בודק אותם על הגרף לראות האם הם מעניינים.
3. מחליט האם לשחרר את הרעיון, לשים אותו ברשימת מעקב, לכתוב עליו כי הוא מעניין להשקעה מידית וכו׳.
זה מביא אותנו לתגובה של הקורא רומן שאמר שלהתבסס רק על גרפים זה טפשי.
התגובה הזו מעלה בי חיוך משלוש סיבות:
1. העובדה שעדיין, אחרי 28 שנים של כתיבת מאמרי ניתוח טכני, יש מי שלמרות שהם חושבים שזה טפשי קוראים את המאמרים וטורחים להגיב תגובות ששוללות את השיטה. אחרי 28 שנים, אם אני חושב שמשהו הוא טפשי פשוט לא אקרא אותו. עובדה זו מלמדת אותנו על זרמים עמוקים יותר שבתוכנו כמו הצורך לא להחמיץ אף מידע וכמו ההבדל בין מה שאנחנו אומרים (״זה טיפשי״) לבין מה שאני באמת מרגישים. מזכיר לכולנו שחשוב לסובב מראה כלפי עצמנו וגם להוסיף שאלה כמו: אוקיי רומן, אם ניתוח טכני זה טפשי בעיניך, מהי החוכמה שאתה מציע לנו? אני שואל זאת לא בציניות. פשוט חושב שלזרוק הערות חסרות ערך מעשי זה מיותר...
2. תיאורטית ומעשית, אני חושב שכן אפשר להסתמך רק על ניתוח טכני. הפילוסופיה של הניתוח הטכני אומרת שני דברים חשובים: 1. המידע הרלבנטי על מניות גלום ומתגלם בשערים (ואין לנו יתרון בכך שקראנו דו״ח, כתבה וכו׳). 2. התנהגות ורגשות המשקיעים הם אלו שקובעים אם מניה תעלה או תרד ולא המידע עצמו. ל״חשוב״ עכשיו על נתון אינפלציה שמתפרסם ולהאמין שיש לנו יתרון בחשיבה הזו וכך ביחס לכל מניה ולכל נתון זו יומרה גדולה. להשתמש בידע של מי שיש לו כלים לחקור כמו משקיעים גדולים ואנליסטים מנוסים (וגם פה יש שאלה לגבי היומרה אבל לא נעסוק בה היום) ואז לבדוק מה סנטימנט המשקיעים מכריע זה פרקטי. לדעתי.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
3. למרות האמור ב-2, וכפי שפתחנו את הכתבה, אני לא מסתמך רק על גרפים מתוך רצון למקסם את מה שאני קורא לו רוח גבית. אני מסתמך רק על הגרפים להחלטות (כמו האם השוק יעלה או ירד, מתי לקנות, מה לקנות, מתי למכור). אבל, מכיוון שיש הרבה מניות שמבחינת הגרף נראות אותו הדבר, אני משלב את המידענות הפיננסית בבחירה. לא בטוח שזה נחוץ ויש אפשרות לעבוד עם סורקי מניות ולהסתמך רק על גרפים אבל זו הבחירה שלי. ושל מי שקורא אותי...
גם לגבי מדינות וסקטורים. אני יכול לקרוא מאמר שיפן, הודו, צרפת (קראתי לאחרונהֿ) מעניינת ואז אם הטיעונים מדברים אלי אבדוק על הגרף.
יש מידה רבה של סובייקטיביות בבחירת מה אני מניח על הגרף. למשל תחום האזרחות העולמית / נוודות דיגיטאלית שמעניין אותי אבל, משהנחתי על הגרף, רק הניתוח הטכני יחליט האם זה מעניין להשקעה. כך אני מנטרל את הטיות הבחירות שלי אבל לא לגמרי את כל המגבלות שלי משום שאני הוא זה שמנתח את הגרף. מנתחים שונים יכולים לנתח אחרת את אותו גרף כמו שזה נכון גם לדו״ח כספי. זה בורסה לא מדעים מדויקים.
שתי מניות ערך מעניינות
הנה דוגמה מעשית. כתבה מבארונ׳ס (אני מנוי לאתר הזה) עם 4 מניות שעל פי מודל שמוסבר בכתבה מעניינות מבחינת ערך. שתיים לא עניינו אותי טכנית. אבל META ו - TAP כן מעניינות. אל META והעניין בה התייחסתי גם כאן אז הנה דוגמא גם לחיזוק לדעה קיימת.
מבחינת הגרף, META פרצה קו מגמה עולה, היא נמצאת פחות או יותר מעל אזור תמיכה ולכן ניתן להמשיך להחזיק אותה. המניה מתחזקת מול ה - S&P500 ויש פער מחיר עצום מעליה ש״מושך״ אותה למעלה.
TAP היא חברה ליצור מותגי בירה. לא זכור לי שנתקלתי במניה הזו כך שיש לנו כאן דוגמא גם לדרך שיטתית לגלות אפשרויות השקעה מחוץ לטווח המוכר לנו ו/או המדווח בישראל.
מה שמעניין בגרף של TAP הוא שאחרי פריצה של קו המגמה היורד היא מדשדשת תקופה ארוכה בתצורה של משולש. הדבר מלמד על פוטנציאל עליה משמעותי מרגע הפריצה למעלה. רגע זה מתקרב.
תאורטית, יכולתי כאמור לקבל את כל הרעיונות שלי מסורק מניות טכני כלשהו ויש בזה אפילו אפקט משמעותי של נטרול רגשות ואובייקטיביות. למשל, ראיתי שבין מותגי TAP נמצאת בירה BLUE MOON שאני אוהב. האם זה לא השפיע על תשומת הלב שלי?
אני מקבל ומאמין בפילוסופית הניתוח הטכני. אבל מכיוון שיש מספיק רעיונות טובים שמשלבים בין ניתוח טכני לניתוח אנליטי אני לא רואה סיבה למה לא לשלב.
עדכון שוק
שני ימי המסחר הראשונים של השבוע לא יצרו שינויים דרמטיים על הגרף. התמיכה לשוק מחזיקה אבל עוד לא קיבלנו אישור לחזרה של מגמת העליה. שני הניואנסים שבחרתי להדגיש היום הם:
1. בשל שיפוע קו המגמה העולה של ה- S&P500 התמיכה שמבוססת עליו עולה מעט למעלה מעל לתמיכה של רמת הפיבונאצ׳י. זה עוד לא במידה קריטית אבל המשמעות היא שכל יום של דשדוש מסכן מעט את התמיכה.
2. האינדיקטורים הטכניים כבר הגיעו לרמת השפל שלהם וחלקם מתעגלים למעלה וזהו סימן חיובי.
קראתי באיזה שהיא כותרת שהציפייה היא שכל השבוע יהיה שבוע של דשדוש. זה לא עוזר לנו בכל הקשור למעקב אחר הגרף אבל כן מקל, בהמשך לדיון שלנו בתחילת המאמר, על פיתוח הסבלנות.
גם בשאר הגרפים שאנחנו עוקבים אחריהם לאחרונה אין שינוי משמעותי. הגדרת המגמה נשארת מגמת עליה, מותנה בהמשך התמיכה. נמשיך לעקוב. תודה על השאלות והתגובות שמפרות את השיחה והדיון ועוזרות לי להבין מה דורש הבהרה.
כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.דני 04/03/2023 21:19הגב לתגובה זוזיו תמיד כיף לקרוא. אתה שופע ידע. התחזיות שלך מדוייקות. תענוג
- 4.שמואל 02/03/2023 13:20הגב לתגובה זואני קורא אותך שנים ונהנה להשכיל. יחד עם זאת נראה שאתה קצת יותר אופטימי ללא סיבה.
- 3.נהנים לקרוא כתבותיך,זיו.ניתן לעמעם קמעא נורת הרגישות.. (ל"ת)לניבי 02/03/2023 10:08הגב לתגובה זו
- 2.משקיע ותיק 01/03/2023 16:33הגב לתגובה זומר סגל היקר, שוב תודה רבה לך כל כתבה מענייננת ניתוח מעניין ומקצועי זאת זכות שלנו הקוראים שאתה מספק את הניתוח הזה פעמיים בשבוע, אני אישית עוקב אחרי הכתבות שלך והדעות שלך ונהנה
- 1.רונן 01/03/2023 16:33הגב לתגובה זוביומים האחרונים? הרי בסקירה האחרונה אמרת פטיש למעלה מרמז עליה
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
