יואב שטרן מנכל ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

האם מאבק השליטה בננו דיימנשן יעלה את המניה?

ננו נסחרת ב-660 מיליון דולר כשלחברה יש 1 מיליארד במזומן ומניות של סטרטסיס ב-150 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שההנהלה תדאג לעצמה, אך לא למשקיעים, אלא אם מאבק השליטה יניב פירות - זה יהיה קשה; תגובת ננו: "הצטיידנו במזומנים כדי לנצל הזדמנויות; קרן מרצ'ינסון היא גוף רווי הסתבכויות"
דור עצמון |

הקרן הקנדית Murchinson, רצתה לפני מספר חודשים לרכוש את ננו דיימנשיין שפועלת בתחום  הדפסות התלת-ממד, דרך הצעת רכש, אך משהתברר לה שהסיכויים נמוכים, היא פונה לכיוון אחר – היא דורשת כעת להדיח דירקטורים מכהנים ולמנות דירקטורים מטעמה. הסיכוי למאבק שליטה מעלה את המניה ב-4.8%. 

ננו דיימנשיין היא חברה הפסדית, חברה כושלת בתחום מדפסות התלת מימד, חברה שהצליחה בענק לנצל את הגאות בוול סטריט בשנים 2020-2021 להנפקות שרשרת שהכניסו לה לקופה 1.5 מיליארד דולר. בבורסה בת"א היא היתה שווה עשרות מיליוני שקלים בודדים, אבל איך שנרשמה לוול סטריט ומחקה את מניותיה בת"א, שפר מזלה. יד נעלמה טיפלה במניה, והחברה עם מכירות שוליות והפסדים, קיבלה הזרמה ענקית של כסף.

 

מה עושים עם הכסף הזה? נהנים. זה יספיק לשנים, עשרות שנים. על הדרך גם רוכשים חברות, גם חברות של מקורבים. סיכוי טוב שהמשקיעים עצמם לא ייהנו מהמזומנים בקופה, למרות שאי אפשר לדעת. מה שברור זה שהשוק לא טיפש – ננו נסחרת ב-660 מיליון דולר, כ-35% מתחת למזומן, כי המשקיעים מבינים שאי אפשר לגעת במזמן, הוא לא יגיע אליהם.

וזו הסיבה שקרנות אקטיביות, במקרה הזה הקרן הקנדית נכנסת לתמונה. היא מבינה שפעולות אקטיביות יכולות להציף ערך להביא את החברה לשווי המזומנים. מהלכים כאלו יכולים להיות מבורכים, רק שהרבה פעמים הם נכשלים, אחרי הכל יש כאן מאבק משפטי סבוך, וגם כשהם מצליחים זה לוקח זמן רב (לרוב).

 

ננו רכשה פעילויות כדי לצמוח, וגם רכשה כהשקעה פיננסית שיכולה להתפתח להשקעה אסטרטגית נתח במניות המתחרה הישראלית הגדולה סטרטסיס. לננו אין בעל שליטה, זו חברה שבעצם הנהלתה היא זו שולטת בה ועל פי הדיווחים ל-SEC עולה כי הקרן הקנדית לצד גופי השקעה שקשורים אליה מחזיקה ב-8% ממניות החברה

הקרן מדווחת כי שלחה מכתב להנהלת החברה ובו דרישה לכנס אסיפת בעלי מניות, שתצביע על הצעתה של הקרן – הדחת המנכ"ל והיו"ר יואב שטרן, והדירקטורים עודד גרא, יגאל רותם וד"ר יואב ניסן כהן. הקרן מעוניינת למנות במקומם שני מועמדים - קנת טראוב וד"ר יהושע רוזנצוויג.

 

ננו לא צפויה כמובן להסכים. יתפתח כאן מאבק משפטי, אך כדאי לחזור על תגובת ננו לפעולות האקטיביסטיות הקודמות של הקרן הקנדית -  "ההון העצמי והמזומנים של החברה הופכים אותה ליעד עבור גופים שמעוניינים להשתלט עליה, למען הצרכים העסקיים או האישיים שלהם. הדרכים שלהם והפעילויות שלהם מצביעות על כך שהם מתכננים לפרק את החברה". האמת שאם זה היה קורה זה היה מצוין – זה יציף ערך רב לבעלי המניות וערך מידי.

קיראו עוד ב"גלובל"

בינתיים, השוק לא מאמין שהקרן תצליח. המניה לא מתרגשת מהמכתבים. המניה כך נראה מדוכאת בעיקר בגלל התוצאות. ננו הצליחה להפסיד 140 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים על הכנסות של 31 מיליון דולר. הכנסות שהגיעו דרך רכישות. ההפסד כלל גם מחיקות, אבל גם אם מנטרלים אירועים והוצאות חד פעמיות, מדובר על קצב הפסדים של קרוב ל-100 מיליון דולר בשנה.

מה ננו מצאה בסטרטסטיס?

ננו כאמור רכשה נתח במתחרה הגדולה, סטרטסיס (ננו רכשה 12% בסטרטסיס). ננו שילמה 150 מיליון דולר. הרכישות של ננו החלו באפריל 21 שנה שעברה, עם רכישת חברת DeepCube בתמורה ל-70 מיליון דולר. 

סטרטסיס כצפוי התגוננה והפעילה 'גלולת רעל' - המנגנון מופעל ברגע שמשקיע חיצוני רוכש מניות של החברה וחוצה רף מסוים שנקבע, במקרה זה - 15%. לאחר מכן, באופן אוטומטי, מופעלת הנפקת זכויות לבעלי השליטה הקיימים, דבר המדלל באופן ניכר את חבילת המניות שרכש ״הגורם העוין״. הגלולה פועלת בצורה כזו: כולם יכולים לרכוש מניות במחיר אפסי, של 1 סנט בלבד, חוץ מאותו אחד שהשתלט בצורה עוינת. סטרטסיס נסחרת היום במחיר של 19.8 דולר ושווי שוק של 1.3 מיליארד דולר. "התוכנית נועדה להגן על האינטרסים ארוכי הטווח של החברה וכל בעלי המניות שלה, ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל של השקעתם", הודיעו מנהלי סטרטסיס, "המנגנון בנוי כך שיפחית את הסבירות שגוף כלשהו, יגיע לשליטה או להשפעה מהותית על סטרטסיס באמצעות רכישת מניות בשוק הפתוח, וזאת בלי לשלם לבעלי המניות האחרים על השליטה".

הנהלת ננו מסרה בתגובה:  ננו דיימנשן מגיעה לשנת 2023 כחברה החזקה והמצויידת ביותר בענף לצורך רכישות ומיזוגים המשרתים את אינטרס בעלי המניות באופן חריג, שכמעט אין דומה לו בשוק ההון כיום. שנת 2022 היתה שנת שיא בפעילות העסקית של ננו דיימנשן, שהגיעה אחרי שנים של התפתחות עקבית ועמידה ביעדים העסקיים. ב-2022 חלה קפיצת מדרגה בהכנסות החברה, בהתפתחות הטכנולוגית שלה, ובצבר ההזמנות. הצטיידות החברה בנזילות בתקופה בה ניתן היה לקבל מימון במחירים נוחים, נעשתה על מנת לנצל הזדמנויות בשנה הקרובה, לרכישת חברות המפתחות טכנולוגיה משלימה שתאיץ את התפתחות החברה.

"קרן מרצ'ינסון שהצעת הרכש שלה נדחתה לאחרונה, היא גוף רווי הסתבכויות עם רגולטורים, שמעורב בפעילויות לא חוקיות, ודירקטוריון החברה סבור שהצעת הרכש נועדה לשם השתלטות על קופת המזומנים שלה ולא על מנת לפתח את החברה לטובת כלל בעלי מניותיה לטווח הארוך, כך מבחינת התנהלות הקרן בעבר ומבחינת העסקאות בהן היתה מעורבת. קרן מרצ'ינסון סיימה רק לאחרונה חקירה קשה מאוד של ה-SEC בארה"ב, על פרקטיקות אסורות במסחר בשורטים, תוך שהיא מסווה את מעורבותה בביצוע הפעולות הבלתי חוקיות. החקירה העלתה מאות מקרים של מסחר בהפרות חוק, שבוצעו במשך שנים. קרן שתשתלט על החברה על מנת להרוויח מקופת המזומנים שלה בלבד, תעצור למעשה את ההתפתחות הטכנולוגית ואת פוטנציאל הרווח האמיתי לבעלי המניות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.