יקי פייטלסון
צילום: אתר ורוניס
דוחות

ורוניס מתרסקת ב-33% אחרי הדוחות - פספסה הצפי ומורידה תחזיות

החברה חותכת את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי ל-10-12% בלבד, לעומת 23% ברבעון האחרון; המניה התרסקה ב-73% מאז השיא לפני קצת יותר משנה; בניסיון לעצור את התרסקות המניה, ורוניס הודיעה על רכישה עצמית (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר
נתנאל אריאל | (1)

חברת הסייבר  ורוניס  הישראלית עוסקת בניהול ואבטחת מידע נסחרת כעת לפי שווי של 1.96 מיליארד דולר בלבד, התרסקות של 73% בקצת יותר משנה - כל הדרך למטה משווי של 8.5 מיליארד דולר. 

החברה צונחת היום ב-33% אחרי שהחברה פספסה את התחזיות לרבעון השלישי של השנה. החברה דיווחה על הכנסות של 123.3 מיליון דולר, ורווח מתואם למניה (Non-GAAP) של 0.05 דולר, מתחת הצפי ל-125 מיליון דולר. למעשה, החברה פספסה גם את התחזית שלה עצמה שכן ברבעון הקודם היא ציפתה לצמיחה של עד 25% וטווח של 123 עד 125.5 מיליון דולר, והיא הגיעה מתחת לאמצע הטווח של עצמה וצמיחה של 23% בסך הכל (הקצה התחתון של הטווח שלה). 

החברה מורידה תחזיות להמשך - וחותכת את הצמיחה לרבעון ולשנה כולה

אבל מה שיותר גרוע מבחינת החברה הוא הצפי להמשך: החברה מורידה את התחזיות שלה וצופה ברבעון הרביעי הכנסות של 139-142 מיליון דולר, כלומר צמיחה של 10-12% בלבד, הרבה מתחת לצמיחה של ה-23% ברבעון השלישי. מדובר גם בתחזית שהיא נמוכה לגמרי ורחוקה מצפי האנליסטים ל-154.66 מיליון דולר.

ברמה השנתית היא מורידה את התחזיות להכנסות של 470-473 מיליון דולר, כלומר צמיחה של עד 21%, לעומת התחזית רק מהרבעון הקודם, אז היא ציפתה להכניס השנה 485 עד 490 מיליון דולר, או צמיחה של 24% עד 26%. קונצנסוס האנליסטים לשנה כולה היה להכנסות של 486.8 מיליון דולר.

החברה נאלצת גם להוריד את התחזית לשורה התחתונה וצופה כי הרווח השנתי למניה על בסיס Non-GAAP צפוי לעמוד על 0.14-0.15 דולר למניה, לעומת צפי לטווח של 0.19 ל-0.22 דולר, בתחזית הקודמת והרבה מתחת צפי האנליסטים ל-0.2 דולר למניה.

לגבי תחזית הרווח למניה לרבעון הקרוב החברה צופה רווח למניה של 0.17-0.18 דולר, נמוך מצפי האנליסטים ל-0.22 דולר למניה.

בניסיון לעצור את התרסקות המניה, ורוניס הודיעה על רכישה עצמית (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר.

גיא מלמד, סמנכ"ל הכספים של ורוניס אמר על רקע הדוחות: "למרות ההתאמה למטבע והיציאה מהעסקים שלנו ברוסיה, ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) גדלו ב-30% משנה לשנה וסך ההכנסות צמחו ב-27% משנה לשנה, בהתאמה. במקביל, אנו מתמודדים עם רוח נגדית מאי ודאות מאקרו כלכלית וחולשת מטבע חוץ מתמשכת, שלדעתנו תשפיע עוד יותר על התוצאות המדווחות שלנו בטווח הקרוב. כתוצאה מהאתגרים הללו, אנו מתאימים את הנחיות השנה המלאה שלנו ונוקטים באמצעים לגבי גורמים שאנו כן שולטים בהם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מחורבנת. מהנדסים פח (ל"ת)
    יאיר 02/11/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.