האירועים החשובים בלוח הזמנים של הפד ומה מעניין את המשקיעים

לבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד') יש כוח ואחריות והחלטותיו משפיעות על כל העולם; ישנן 8 פגישות בשנה שבהן מחליטים על הריבית, ומלבדן כמה אירועים שנתיים חשובים לא פחות - מהו לוח השנה של עבודת הפד והמשמעות שלו עבור  המשקיעים?

מתן קובי | (14)

לבנק הפדרלי של ארה"ב, הפד', יש שתי מטרות עיקריות אותן הוא משרת: שמירה על יציבות מחירים ומיקסום התעסוקה במשק. הפד עושה זאת על ידי שימוש בשני אמצעים עיקריים- קביעת גובה הריבית והגדלה או הקטנה של המאזן. החלטות לגבי השימוש בשני הכלים הללו מתקבלות כ-8 פעמים בשנה, אך חוץ מ-8 הפעמים הללו, הפד "מתקשר" עם השוק גם באמצעות עוד נאומים, פגישות ופרסום פרוטוקולים בלוח הזמנים שלו. השוק אוהב וודאות יותר מכל דבר אחר ולכן יש לכל אחד מהאירועים חשיבות רבה - כל מילה, שינוי טון או התבטאות של אחד מנציגי הפד (בעיקר של הנגיד),  נבחנים בקפידה על די המשקיעים ואנליסטים רבים ועלולים לשלוח את השוק לעליות או ירידות. עבור כל מי שעוקב אחרי האירועים הללו, לכל שביב מידע יש משמעות והוא עשוי לשפוך אור על המשך המדיניות המוניטרית, מה השקפת הפד לגבי השאלה איפה באמת עומדת הכלכלה ומה צופן העתיד. מה אם כן הם כל האירועים הללו ולמה המשקיעים שמים לב בכל אחד מהם?

בראש ובראשונה- פגישות וועידת השוק החופשי 

המדיניות המוניטרית בארה"ב מתעדכנת 8 פעמים בשנה בפגישות של הוועדה לשוק החופשי (FOMC), אשר מתקיימות בערך כל שישה שבועות. הוועדה  מורכבת מ-12 חברים. 7 מתוכם הם חברי הנהלת הבנק הפדרלי, נשיא הפד' ועוד 6 חברים. חמישה חברים נוספים מגיעים מתוך נשיאי הבנקים המרכזיים של המחוזות. ארה"ב מחולקת ל-12 מחוזות שלכל אחד מהם בנק מרכזי. חמשת החברים הנוספים המשתתפים בוועידת השוק החופשי הם נשיא הפד' של ניו יורק, ועוד 4 נשיאים של מחוזות אחרים שמתחלפים כל שנה ברוטציה.

בכל פגישה מחליטה הוועדה מה יהיה גובה הריבית בשוק ובנוסף על האם יש לצמצם או להרחיב את המאזן של הפד. כל פגישה של הוועדה אורכת יומיים, כאשר בסופה נגיד הפד נואם ומכריז על כל מה שהחליטה הוועדה ועל הצורה בה היא מעריכה את מצבה הנוכחי והעתידי של הכלכלה בארצות הברית. השוק כל כך אוהב וודאות, שלרוב הוא כבר "מגיע מוכן" ויודע מה יהיו המספרים עוד לפני שחרור ההודעה בעזרת ניתוחים של אנליסטים רבים. ישנם שני דברים עיקריים עליהם נעוצות כל העיניים בעת הנאום של הנגיד.

הדבר הראשון אליו מופנת תשומת הלב הוא הדרך בה מתבטא הנגיד בהצהרה הראשונית אותה הוא מקריא - כיוון שההצהרה הזו מנוסחת בקפידה, כל מילה וכל צורת התנסחות משמעותית ביותר, שכן היא יכולה לשפוך יותר אור על מה עמדתו האמיתית של הפד כלפי ההמשך. ראינו בעבר איך התבטאותו של הנגיד פאוול, שטען כי האינפלציה היא "זמנית", שלחה את וול סטריט למטה לאחר שהודיע כי התבטאות זו לא הייתה במקום.

העניין השני עליו נעוצות עיניי המשקיעים מגיע דווקא לאחר נואמו של הנגיד, אז מגיע שלב השאלות מהתקשורת, בו עונה הנגיד לשאלות מעיתונאים בכירים שהוזמנו לאירוע. האירוע הזה מושך עניין רב שכן בשלב זה הנגיד לא קורא הודעה מדף, אלא מגיב בחזרה לשאלות וטענות של עיתונאים ממולחים, אשר בקיאים בפד ופעולותיו לא פחות מהנגיד עצמו. כמובן שישנן שאלות "קלות" אשר הנגיד יכול להגיב להן בצורה חלקה, אך יכול להיות מצב בו אחד העיתונאים גורם לנגיד "למעוד" ולשפוך יותר אור על כוונותיו של הפד בהמשך הדרך או איך הוא באמת מסתכל על המצב בכלכלה, מעבר לצורה "הפוליטית" בהן מנוסחות ההודעות והנאומים, בהן תמיד יהיה ניסיון להצביע על כך שהכל בסדר גם אם הדברים אינם כך בפועל. לעיתים קרובות בזמן מסיבת העיתונאים ישנן תנודות משמעותיות בשוק לאור הטון והאמירות של הנגיד בזמן המענה לשאלות העיתונאים. 

פרסום הפרוטוקולים של וועדת השוק החופשי

היות ושני ימי הפגישות של ה-FOMC אשר קודמים לנאומו מתקיימים בדלתות סגורות, השוק לא יכול לדעת באמת מה הלך הרוח ששורר אצל החברי הבנק הפדרלי. על אף פרטיות הפגישות, כל מה שנאמר בהן נשמר בפרוטוקולים, ואלו משוחררים לציבור כמה שבועות לאחר ההכרזה עצמה. אם כן, למה הפרוטוקולים האלו כל כך מעניינים את המשקיעים? הרי כל ההחלטות כבר התקבלו וכולם כבר יודעים מה קרה. הסיבה היא שהם מספקים לשוק מבט יותר ברור על עמדתו של הפד בנוגע לכלכלה. בכדי לשמור על רוגע וביטחון במשק, הפד משתדל להיות כמה שיותר ברור בהודעותיו ולספק כמה שיותר אופטימיות, בסופו של דבר זה חלק מהותי מתפקידו.

העניין הוא שלפעמים יש הבדל בין מה שמוצג כלפי חוץ לבין הדעות האמיתיות של חברי הבנק הפדרלי, וזה החלק המהותי. אפילו אם הפד יצא בהכרזה אופטימית ומרגיעה לאחר פגישת הוועדה, שחרור פרוטוקולים אשר מצביעים על חוסר ביטחון במצב של הכלכלה אצל חברי הפד עלול לשלוח את השווקים למטה והאמון שלהם בפד עלול להתערער בעת ההודעה הבאה. ברור אם כן שבזמנים קריטיים לכלכלת ארה"ב, אשר טכנית נמצאת כרגע במיתון, כל חשש ופחד אצל חברי הבנק שלא גולמו בהודעה ובנאום של הנגיד, יזרעו פחד גדול הרבה יותר אצל המשקיעים, ולכך יש משמעות רבה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הכנס השנתי בג'קסון הול

כל שנה בחודש אוגוסט, בעיירה ג'קסון הול שבמדינת וויומינג, נפגשים נגידי בנקים המרכזיים מכל העולם לדון על מצב הכלכלה העולמית ולהשוות או לתאם דרכי פעולה. גם באירוע זה מספק הנגיד האמריקאי נאום משמעותי לציבור המשקיעים, בו הוא מפרט את המצב הנוכחי של הכלכלה בעיניו של הבנק המרכזי. בנוסף, הנגיד מוסר מידע לגבי מה הוא ושאר חברי הבנק צופים הלאה בהמשך השנה. הכנס השנה יערך בפעם הראשונה מזה שנתיים בצורה פיזית לאחר הורדת מגבלות הקורונה שראינו ב-2020 ו-2021, אשר אפשרו קיום וירטואלי בלבד של הטקס. נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאוול, יעלה לנאום ביום שישי בבוקר (16:00 אחר הצהריים שעון ישראל).

אירועים נוספים 

בנוסף לכל האירועים העיקריים שצוינו לעיל, ישנם כמה מקרים נוספים בהם יש לשוק הזדמנות לשמוע את דברי הבנק. כאשר נגיד הבנק המרכזי רוצה להמשיך לכהן כהונה נוספת הוא צריך את אישור הקונגרס. לפני ההחלטה על המשך כהונתו מתייצב הנגיד מול הקונגרס ומסביר איפה עומדת הכלכלה, מה הצעדים שנקט הבנק המרכזי עד עכשיו ומה אלו שצפויים בהמשך. בנוסף למצב זה, ישנם שימועים ואירועים נוספים בהם עומדים הנגיד או חברי הבנק אל מול בתי הנבחרים. שימועים כאלו יגיעו לדוגמה בעת מצב כלכלי קשה, לאחר מיתון לדוגמא. לאחר המיתון ב-2008 נדרש נגיד הבנק המרכזי דאז בן ברננקי לעמוד לשימוע ולהסביר מה בעצם קרה במשבר, ממה נגרם ואיך לטפל בו כעת.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חוץ מחבק צים שהיא שורט ברור ל. 22-23 הכל לונג (ל"ת)
    דרור מנתח טכני 02/09/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    השורט אתמול רצה לעלות למעלה .היום כנל (ל"ת)
    חנה 02/09/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רק לונג השורט מחוסל וגמחר (ל"ת)
    וירושלמי 02/09/2022 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קניות זה גוגל אפל פייסבוק דאקס לונג סיטי בנק (ל"ת)
    אלי לוונטל 02/09/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השווקים מכאן למעלה וחזק תם השורטיזם (ל"ת)
    מכאל 02/09/2022 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק לונג השורט מטומטם ומפסיד כל שנה (ל"ת)
    מכאל 02/09/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל העולם מושקע על וול סטריט לטוב ולרע ? (ל"ת)
    מגיב 26/08/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני סומך על כלכלת אמריקה, היא גדולה ושומרת על עם ישראל (ל"ת)
    אנונימי 26/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נו מה חדש... 25/08/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים אוהבים לשחק את אלןהים. כל מילה שלהם והעולם עומד דום. בואו נראה מה יקרה בעוד חצי שנה שהריבית תגיע ל3.5-4 אחוז, האינפלציה תישאר באזור ה8 אחוז ואל החוב הדמיוני של ארה"ב (כ30 טריליון דולר!!!), גם תתווסף הריבית. גם אלוהים לא יעזור להם. הם יתגעגעו ל2008. כמובן אולי אני טועה והכלכלה תתאושש והנאסדק יעלה ב50. כרגע יותר סביר שיירד בחדות. הזמן יגיד
  • נביא בעירו (ל"ת)
    אנונימי 26/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • יקח כמה חודשים עד שנה 26/08/2022 00:07
    הגב לתגובה זו
    השווקים יפלו אירופה תקרוס ואז ישברו לסינים את העצמות ....הכל מתוכנן ומתואם
  • עוד נביא (ל"ת)
    אנונימי 26/08/2022 10:59
  • 1.
    נדב 25/08/2022 20:02
    הגב לתגובה זו
    הנוכלים יריצו את השוק לכיוון שהם רוצים ואחר כך יותאמו הסיבות. בקיצור אותה הודעה בדיוק תיהיה מתאימה גם לירידות וגם לעליות ...נחיה ונראה מה יהיה
  • לרון 26/08/2022 07:27
    הגב לתגובה זו
    את המטבע של עצמה,לכן כל הנבואות לא במקום,מקסימום באינפלציה 20% יעשו כמו ישראל ו 100$ ישנים יהיו שווים 10$ חדשים
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.