שוק ההון הגלובלי מתמודד עם הרבה קשיים ומכשולים בתקופה הזו, מה שבא לידי ביטוי בירידות חדות מתחילת השנה. האינפלציה יחד עם עליית הריבית מתחילה לפגוע בביקוש וביכולת הצריכה וזאת בנוסף לקשיי שרשרת האספקה שעוד לא נפתרה.  גם המלחמה באוקראינה, לצד הזינוק במחיר הנפט והזינוק בסחורות, טלטלו את השווקים. חוץ מזה, התמחור בעיקר של מניות הטכנולוגיה היה נדיב מדי, וכל זה ביחד יצרו סערה גדולה בשווקים. הסערה הזו משפיעה על הדוחות הכספיים. 

כדאי לקחת בחשבון גורם נוסף שיש לו השפעה על מחירי המניות - הדרך בה החברות מנהלות את הדיווחים שלהן. לדרך הדיווח יש השלכה גדולה על המשקיעים ועל התנהגות המניה. החשבונאות היא מקצוע גמיש, יש מקום להנדסה פיננסית בדוחות הכספיים, יש גמישות. אם תקחו את נתוני הנהלת החשבונות לרואי חשבון שונים תקבלו דוחות כספיים שונים, החשבונאות נתונה לפרשנויות ואומדנים.

כל עוד זה פרשות או אומדן מגובה, זה עוד תקין. השלב החמור והבעייתי יותר הוא  תרמיות והונאות בדוחות. אנחנו נתייחס ל"הינדוס" דוחות בהתאם לאינטרסים של החברות באופן שלא משקף לציבור את המצב האמיתי של החברה. 

אחד מהנכסים הקלים יחסית לתמרון הוא הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין. מדובר בעיקר בנכסים שנוצרו בעת רכישת חברות. כאשר חברה רוכשת חברה אחרת (או מתמזגת) היא מייחסת את עלות הרכישה לנכסים המוחשיים ואת העודף שנותר לנכסים לא מוחשיים ומוניטין. נכסים לא מוחשיים הם רשימת לקוחות, זכויות ייצור, פטנטים, ידע וכו. המוניטין, אגב הוא סוג של מספר שארית שנותר אחרי הייחוס לכל הנכסים הלא מוחשיים. 

• אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
• זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפעמים עיקר השווי של החברה נעוץ באותם נכסים לא מוחשיים. אם נשאל כמה שווה נייר ערך או מזומן שנמצא במאזני החברה, התשובה תהיה - שווי השוק שלו. אם נשאל כמה שווה בנין או מכונה? מן הסתם נוכל לשאול שמאי. לעומת זאת אם נשאל כמה שווה נכס לא מוחשי? לעיתים הקרובות התשובה תהיה - כמה תרצה שהוא יהיה שווה? או במילים אחרות - זהו נתון שמאפשר הרבה יותר מניפולציה.

זה מתבטא בעת רכישת החברות בכך שהחברות מנסות לייחס כמה שיותר מסכום הרכישה למוניטין, הסיבה היא שמוניטין אינו מופחת כהוצאה שוטפת, בעוד שהנכסים הלא מוחשיים מופחתים (בדומה לנכסים קבועים-מוחשיים). זה גם מתבטא בהערכות שווי שוטפות ש"מחזיקות" את הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין ולא מפחיתות אותו. החברה פשוט מביאה פתק ממעריך שווי וכך מחזיקים את השווי. 

כאשר השווי בשוק בירידה, אז יש אינדיקציה שמחייבת את מעריך השווי ואת הנהלת החברה להתייחס לזה בדוחות. ככל שערך השוק מבטא מצב קשה יותר, משבר קשה ותר, כך יהיה קשה להתחמק ממחיקות וזה מה שיקרה ברבעונים הבאים.  

• פלנטיר תובעת: "גנבו לנו קוד"
• שוק המחשוב הקוונטי צפוי לזנק ל-200 מיליארד דולר עד 2035
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

בעשור האחרון ערך הנכסים הלא מוחשיים במאזני החברות עלה מאד. לפי הערכות ערך הנכסים הלא מוחשיים הוא כ-30% מערך הנכסים של 500 החברות הגדולות בארצות הברית להוציא בנקים וחברות נדל"ן, זאת לעומת 5% בלבד לפני עשור. מעבר לכך, כ-40% מהחברות במצב כזה שאם יימחקו הנכסים הלא מוחשיים הן יעברו לגירעון בהון העצמי. 

ירידה במחירי המניות - אינדיקציה לירידת שווי

על פי השיטה החשבונאית - צריך לבחון את ערך הנכסים לא מוחשיים מעת לעת. לרוב עושים את הבדיקה אחת לשנה, אלא אם יש אינדיקציה לכך שהמוניטין והנכסים הלא מוחשיים איבדו מערכם. 

הרבה דברים יכולים להשפיע - ריבית שעולה, צפי למצמיחה נמוכה יותר וגם מחירי מניות נמוכים יותר שמבטאים שהשוק חושב שהנכס לא שווה את מחירו. ככל שערך הנכסים הלא מוחשיים גבוה יותר ביחס לשווי השוק של החברה, הפחתה כזו יכולה להיות משמעותית וכואבת. 

דוגמאות לחברות עם ערך גבוה של נכסים לא מוחשיים

חברת התרופות ויאטריס VIATRIS נסחרת ב-11 מיליארד דולר ויש לה הון של 20 מיליארד דולר. השוק לא מאמין לשווי שלה. השוק בעצם נותן דיסקאונט של 9 מיליארד דולר להון העצמי. אם מסתכלים במאזן רואים שיש שם נכסים לא מוחשיים ומוניטין במעל 30 מיליארד דולר - וול סטריט חושבת שזה מנופח. 

גם לטבע הישראלית המתחרה בויאטריס, יש תופעה דומה - נכסים לא מוחשיים ומוניטין בסכום של 26 מיליארד דולר בשעה שההון הוא 10 מיליארד דולר ושווי השוק 8 מיליארד דולר. גם כאן, השוק בעצם אומר - "מחיקה בדרך".