דוחות כספיים
צילום: תמר מצפי

הירידות בשווקים מתגלגלות לדוחות הכספיים; מחיקות ענק בדרך

חלק משמעותי מהנכסים של החברות הוא מוניטין ונכסים לא מוחשיים שנוצרו בעת רכישות; כאשר השווקים יורדים, כבר לא ניתן "להחזיק" את השווי של הנכסים האלו והחברות מוחקות סכומי עתק
גיא טל | (6)

שוק ההון הגלובלי מתמודד עם הרבה קשיים ומכשולים בתקופה הזו, מה שבא לידי ביטוי בירידות חדות מתחילת השנה. האינפלציה יחד עם עליית הריבית מתחילה לפגוע בביקוש וביכולת הצריכה וזאת בנוסף לקשיי שרשרת האספקה שעוד לא נפתרה.  גם המלחמה באוקראינה, לצד הזינוק במחיר הנפט והזינוק בסחורות, טלטלו את השווקים. חוץ מזה, התמחור בעיקר של מניות הטכנולוגיה היה נדיב מדי, וכל זה ביחד יצרו סערה גדולה בשווקים. הסערה הזו משפיעה על הדוחות הכספיים. 

כדאי לקחת בחשבון גורם נוסף שיש לו השפעה על מחירי המניות - הדרך בה החברות מנהלות את הדיווחים שלהן. לדרך הדיווח יש השלכה גדולה על המשקיעים ועל התנהגות המניה. החשבונאות היא מקצוע גמיש, יש מקום להנדסה פיננסית בדוחות הכספיים, יש גמישות. אם תקחו את נתוני הנהלת החשבונות לרואי חשבון שונים תקבלו דוחות כספיים שונים, החשבונאות נתונה לפרשנויות ואומדנים.

כל עוד זה פרשות או אומדן מגובה, זה עוד תקין. השלב החמור והבעייתי יותר הוא  תרמיות והונאות בדוחות. אנחנו נתייחס ל"הינדוס" דוחות בהתאם לאינטרסים של החברות באופן שלא משקף לציבור את המצב האמיתי של החברה. 

אחד מהנכסים הקלים יחסית לתמרון הוא הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין. מדובר בעיקר בנכסים שנוצרו בעת רכישת חברות. כאשר חברה רוכשת חברה אחרת (או מתמזגת) היא מייחסת את עלות הרכישה לנכסים המוחשיים ואת העודף שנותר לנכסים לא מוחשיים ומוניטין. נכסים לא מוחשיים הם רשימת לקוחות, זכויות ייצור, פטנטים, ידע וכו. המוניטין, אגב הוא סוג של מספר שארית שנותר אחרי הייחוס לכל הנכסים הלא מוחשיים. 

לפעמים עיקר השווי של החברה נעוץ באותם נכסים לא מוחשיים. אם נשאל כמה שווה נייר ערך או מזומן שנמצא במאזני החברה, התשובה תהיה - שווי השוק שלו. אם נשאל כמה שווה בנין או מכונה? מן הסתם נוכל לשאול שמאי. לעומת זאת אם נשאל כמה שווה נכס לא מוחשי? לעיתים הקרובות התשובה תהיה - כמה תרצה שהוא יהיה שווה? או במילים אחרות - זהו נתון שמאפשר הרבה יותר מניפולציה.

 

זה מתבטא בעת רכישת החברות בכך שהחברות מנסות לייחס כמה שיותר מסכום הרכישה למוניטין, הסיבה היא שמוניטין אינו מופחת כהוצאה שוטפת, בעוד שהנכסים הלא מוחשיים מופחתים (בדומה לנכסים קבועים-מוחשיים). זה גם מתבטא בהערכות שווי שוטפות ש"מחזיקות" את הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין ולא מפחיתות אותו. החברה פשוט מביאה פתק ממעריך שווי וכך מחזיקים את השווי. 

כאשר השווי בשוק בירידה, אז יש אינדיקציה שמחייבת את מעריך השווי ואת הנהלת החברה להתייחס לזה בדוחות. ככל שערך השוק מבטא מצב קשה יותר, משבר קשה ותר, כך יהיה קשה להתחמק ממחיקות וזה מה שיקרה ברבעונים הבאים.  

קיראו עוד ב"גלובל"

בעשור האחרון ערך הנכסים הלא מוחשיים במאזני החברות עלה מאד. לפי הערכות ערך הנכסים הלא מוחשיים הוא כ-30% מערך הנכסים של 500 החברות הגדולות בארצות הברית להוציא בנקים וחברות נדל"ן, זאת לעומת 5% בלבד לפני עשור. מעבר לכך, כ-40% מהחברות במצב כזה שאם יימחקו הנכסים הלא מוחשיים הן יעברו לגירעון בהון העצמי. 

ירידה במחירי המניות - אינדיקציה לירידת שווי

על פי השיטה החשבונאית - צריך לבחון את ערך הנכסים לא מוחשיים מעת לעת. לרוב עושים את הבדיקה אחת לשנה, אלא אם יש אינדיקציה לכך שהמוניטין והנכסים הלא מוחשיים איבדו מערכם. 

הרבה דברים יכולים להשפיע - ריבית שעולה, צפי למצמיחה נמוכה יותר וגם מחירי מניות נמוכים יותר שמבטאים שהשוק חושב שהנכס לא שווה את מחירו. ככל שערך הנכסים הלא מוחשיים גבוה יותר ביחס לשווי השוק של החברה, הפחתה כזו יכולה להיות משמעותית וכואבת. 

דוגמאות לחברות עם ערך גבוה של נכסים לא מוחשיים

חברת התרופות ויאטריס VIATRIS נסחרת ב-11 מיליארד דולר ויש לה הון של 20 מיליארד דולר. השוק לא מאמין לשווי שלה. השוק בעצם נותן דיסקאונט של 9 מיליארד דולר להון העצמי. אם מסתכלים במאזן רואים שיש שם נכסים לא מוחשיים ומוניטין במעל 30 מיליארד דולר - וול סטריט חושבת שזה מנופח. 

גם לטבע הישראלית המתחרה בויאטריס, יש תופעה דומה - נכסים לא מוחשיים ומוניטין בסכום של 26 מיליארד דולר בשעה שההון הוא 10 מיליארד דולר ושווי השוק 8 מיליארד דולר. גם כאן, השוק בעצם אומר - "מחיקה בדרך". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפה מאוד (ל"ת)
    איתן 25/07/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 25/07/2022 06:40
    הגב לתגובה זו
    אם השוק כבר מתמחר את זה אז איפה הבעיה?
  • 3.
    אנליסט 24/07/2022 18:20
    הגב לתגובה זו
    שאפו לכותב ולמערכת
  • 2.
    ברוך 24/07/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
    למה להפסיד כל יום עדיף כמוני לעמוד בחוץ ולצחוק איך הטיפשים נלחמים יום יום על ההפסדים המצטברים השקעה טובה. זה קנית דירה
  • Sassi6 25/07/2022 05:54
    הגב לתגובה זו
    האם יצאת מלכתחילה? או בדיעבד? מלכתחילה זה בשיא, בדיעבד זה אתמול
  • 1.
    א-ב 24/07/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    יצירתיות חשבונאית זה מושג אחר ל"זנות" המקצוע ירד מנכסיו קרי מיוקרתו. רואי החשבון כדי לשרוד מגמישים את הדיווחים שלהם ומתכסים ב"הערכות הנהלה" ו"הצהרות חתומות". החשבונאות אסור לה אלא להיות שמרנית ונשענת על יסודות מוצקים. חברה ששווה 100 ונרכשת ב 200 ה 100 העודפים המסווגים "מוניטין" כנכס צריכים לעבור לרווח והפסד כהוצאה ולהירשם כ "תשלום מעבר לשווי" . זה מה שקורה עכשיו המוניטין נמחק לרווח והפסד באיחור ולאחר שנגזלו כספי משקיעים. כל תשלום עודף ראוי היה שייזקף לרווח והפסד ביום התשלום.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”