target 190521 01
צילום: Daniel ODonnell unsplash

עוד מבט לדוחות טארגט - מה מלמדת העליה במלאי על מצב השוק?

המלאי של חברת הקמעונאות טארגט עלה ב-43% לעומת עליה של 4% בלבד במכירות - מה הנתון הזה מלמד על מצב שרשראות האספקה, על ניהול החברה, כוח התמחור שלה והרוחיות הצפויה בהמשך?

גיא טל | (4)

הדוחות האחרונים של חברת הקמעונאות האמריקאית טארגט TARGET CORP גרמו לנפילה של המניה במעל 20% ביום שלאחר הדוחות, והצטרפו לדוחות הלא טובים של וול מארט שפורסמו יום לפני והפילו את סקטור הקמעונאות, כמו גם את השוק כולו בימי המסחר הבאים. המשקיעים היו מודאגים במיוחד מסימנים ראשונים לכך שהאינפלציה פוגעת בכלכלה הריאלית. 

נתון אחד שהסתתר בדוחות יכול לעורר קצת עניין ודורש חשיבה נוספת. בעוד מכירות טארגט עלו בכ-4%, המלאים עלו ב-43.1%. זה אומר שהמדפים החלו להתמלא מחדש לאחר שהתחילו כבר להתפרסם תמונות של מדפים רקים, כן אפילו מארצות הברית. מה המשמעות של הנתון הזה?

ניהול מלאים דורש איזון עדין. עודף מלאי זה רע. מלאים עולים כסף: אחסון, לוגיסטיקה, מוצרים שנהיים פחות רלוונטים ועלולים לגרום להפסדי פחת ולהימכר בהנחה, לעיתים מתחת למחיר הקניה, או אפילו במקרים מסוימים פשוט להיזרק. מצד שני, גם מלאים נמוכים מדי הם שליליים לחברה, שכן נוצרים הפסדים כשהחברה לא מצליחה לעמוד בביקוש, וכך היא מפסידה קניות פוטנציאליות.

אז איך הגענו למצב של עליה כה חדה במלאים? בזמן הסגרים הביקוש ירד והחברות נתקעו עם מלאי גבוה מדי, ואז השוק נפתח בבת אחת ונרשם זינוק בביקוש במקביל לקשיים בשרשראות האספקה, מה שהותיר את המוכרים עם מלאים נמוכים מדי. בחודשים האחרונים ניסו הקמעונאיות למלא מחדש את המלאי, ויחד עם ההקלה המסוימת בשרשראות האספקה נראה שהם הצליחו, אולי אפילו יותר מדי. 

מלבד עלויות האיחסון והפחת, עודף המלאי גורם גם לפגיעה בכוח התמחור. מתוך חשש להיתקע עם עודף מלאי או עם מוצרים לא רלונטים החברות לא יכולות להעלות מחירים באופן שישקף את העליה בעלויות הקניה. מייק ווילסון אסטרטג מניות ממורגן סטנלי כותב לגבי מצב המלאים הנוכחי: "מלאים גבוהים מדי מהווים כעת סיכון שהשוק מודאג לגביו. עודף מלאי והסיכון הקשור אליו לתמחור מובן פחות ורק כעת הוא מתחיל להשתקף במחירי המניות". הפגיעה בכוח התמחור תורמת מצידה לירידה במרווחים, שכן המחיר שבו החברות קונות את המוצרים ממשיך לעלות, אך המחיר שבו הן מוכרות עולה בצורה מתונה יותר. 

במבט קצת יותר רחב על השוק מגלים בבנק מורגן סטנלי כי מוצרים בסיטונאות, מוצרים ברי קיימא ולבוש מוחזקים על ידי חברות בארצות הברית בסכום של 800 מיליארד דולר לעומת 700 מיליארד לפני המגפה - הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 1997. הנתונים מראים עד כמה החברות הקפיצו את המלאי שלהם וגם מעידים על כך שהאספקה השתפרה. עוד עולה מהנתנים באופן ברור: העליה במלאי גוברת על העליה במכירות. הדבר  בולט במיוחד בקרב הקמעונאיות במדד ה-S&P 500, שם ההפרש בין העליה במלאים לבין העליה במכירות הוא 25% לפי מורגן סטנלי.

כל זה משתקף בצורה ברורה במקרה של טארגט איתו פתחנו. מכירות טארגט היו 25.2 מיליארד דולר ברבעון האחרון, מעל תחזיות האנליסטים ל-24.5 מיליארד דולר. למרות המכירות הגבוהות מהצפוי שורת הרווח הייתה רחוקה מהציפיות כלפי מטה. 2.19 דולר למניה לעומת צפי ל-3.07 דולר למניה. הסיבה לפספוס הוא רווחיות תפעולית של 5.3% בלבד לעומת ציפיות ל-8.1% - החברה פשוט לא הצליחה להעלות מחירים באופן שישקף את העליה בעלויות הקניה. אם נחזור לנתון הקודם: עליה של 43.1% במלאי לעומת עליה במכירות של 4% בלבד לא מאפשרת לחברה להתעלם מהמלאים הנערמים, או בניסוח ההנהלה בשיחת המשקיעים לאחר הדוחות: "העלויות הכוללות עלו מהר יותר מאשר המחירים הקמעונאים, כשהתוצאה היא... ירידה בשיעור הרווח הגולמי". הדבר אף עלול לפגוע, לדברי האנליסטים, בתוצאות הרבעון הבא, כשעדיין המלאים גבוהים מדי עבור טארגט. 

קיראו עוד ב"גלובל"

נתון נוסף אם כן, אחריו יש לעקוב כדי להבין לעומק את התפתחות מצב הכלכלה לאור האירועים המאקרו כלכליים, וכדי להבין איך מתמודדות החברות עם המשבר, הוא מעקב אחר מצב המלאים שיכול ללמד על מצב שרשראות האספקה, הביקוש, כוח התמחור והרווחיות הצפויה של החברות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    באק TO בית ספר נגמר כל המלאי מאות חנויות וסיילים גדולים (ל"ת)
    עד לייבור DAY 31/05/2022 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוז 29/05/2022 17:44
    הגב לתגובה זו
    החברות מפרסמות את זה איכשהו?
  • במאזן בצד הנכסים (ל"ת)
    אודי 30/05/2022 01:57
    הגב לתגובה זו
  • בדרך כלל בדוחות הרבעוניים יהיה מידע בנושא (ל"ת)
    גיא טל 29/05/2022 18:47
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.