נטפליקס שלט צפייה בטלוויזיה
צילום: Istock

לקראת דוחות נטפליקס: הגידול במספר המנויים יקבע את תגובת המשקיעים

הרבעון השני מציג היסטורית עליה נמוכה במספר המנויים המצטרפים; האנליסטים אופטימיים לגבי מחיר המניה וצופים מחצית שנייה חזקה ב-2022 למרות צפי לירידה בצמיחת המנויים
נתן טגי | (1)

נטפליקס  NETFLIX (NFLXׂ) צנחה בכ-22% מאז דיווחה בינואר האחרון על תוצאות  הרבעון הרביעי של 2021. גולת הכותרת והסיבה לירידות בשלושה החודשים האחרונים הייתה התחזית המאכזבת לצמיחת המנויים של נטפליקס ברבעון הראשון. נטפליקס דיווחה על צפי גדילה במספר המנויים חדשים של 2.5 מיליון ברבעון הראשון, נמוך מתחזיות האנליסטים שעמדו על 5.7 מיליון, כמו כן התחזיות עודכנו ל-2.8 מיליון מנויים אך המספר עליו נטפליקס עתידה לדווח אמור להיות נמוך גם מזה.

חברת הסטרימינג תדווח מחר (שלישי) לאחר סגירת המסחר. בשורה העליונה הצפי הוא להכנסות של 7.95 מיליארד דולר, עלייה של 11% מהרבעון המקביל (בו הצמיחה הייתה 24% על פני זה של 2020), ובשורת הרווח למניה (EPS) נתון של 2.91 דולר על בסיס GAAP.

כאמור המפתח לתגובת המשקיעים לדיווח החברה הוא הצפי שתיתן בגידול במספר המנויים החדשים ברבעון השני של 2022. הרבעון השני הוא חלש היסטורית בחברה, בשנה שעברה החברה הוסיפה רק 1.5 מיליון מנויים חדשים בלבד הנמוך ביותר בשנה. ביטול הפעילות ברוסיה בעקבות המלחמה עם אוקראינה עלולה לגרום גם היא לירידה במספר המנויים החדשים ברבעון השני של השנה.

אנליסט מונס קרספי הארדט בריאן ווייט, נותן דירוג ניטרלי למניה ואומר: כי הצמיחה האיטית של החברה תמשיך להכביד על ביצועי המניה. האנליסט של J.P. Morgan דאג אנמות' נשאר עם אפסייד של 50% למניה ונתן מחיר יעד של 605 דולר למניה שנסחרת כיום ב-341 דולר. צפי הבנק הוא רק למיליון מנויים נוספים בלבד ברבעון השני. בנוסף לחולשה עונתית בחודשים מרץ-יוני, "ישנם סימנים לגידול בפעילות הצרכנית מחוץ לבית ברבעון הנוכחי, דבר שעלול לעמעם את הצמיחה", הוא אומר. הצמיחה נטו עשויה להיות מופחתת גם על ידי עליות המחירים האחרונות בארה"ב, קנדה, בריטניה ואירלנד.לכן, הצפי למיליון תוספות נטו עשוי להיות אופטימי מדי לטעמו. למרות זאת הוא נשאר שורי לטווח הארוך, ומצפה לשיפור בצמיחה במחצית השנייה.

עוד בגזרת האנליסטים, בשבוע שעבר, אנליסט BMO Capital, דניאל סלמון, קיצץ את תחזית המנויים שלו לרבעון הראשון ל-1.76 מיליון מ-2.48 מיליון, בעיקר כדי לשקף את אובדן המנויים הרוסים של החברה. הוא גם הוריד את יעד המחיר שלו עבור המניה ל-640 דולר מ-650 דולר. הערכות תזרים המזומנים החופשי שלו הן מעל הקונצנזוס. אנליסט נוסף, תומס צ'מפיון מפייפר סנדלר, צופה 2.3 מיליון מנויים נוספים נטו ברבעון הראשון, ו-1.9 מיליון ברבעון השני. גם שומר על דירוג תשואת יתר ומחיר יעד של 562 דולר על המניה, ומציין שתזרים המזומנים החופשי אמור להיות חיובי ב-2022.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא באמת משנים הדוחות, שוק דובי כל פרסום יוביל לירידות (ל"ת)
    ציון קובסי 19/04/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.