אנונימי מכר מניות בנקים בגרמניה ב-1.75 מיליארד א' ומפיל את המניות
במהלך יום המסחר אתמול באירופה מכר משקיע אנונימי 116 מיליון ממניות דויטשה בנק ו-72.5 מיליון ממניות הבנק קומרזבנק - שניהם מהבנקים הגדולים בגרמניה. סך הכל מסתכמת המכירה ביותר מ-5% משווי כל אחד מהבנקים הללו והיא מוערכת ב-1.75 מיליארד דולר. המכירה התצבעה בדיסקאונט של 7.9% במקרה של דויטשה בנק ושל 6.6% במקרה של קומרזבנק. שתי הפעולות התבצעו באמצעות בנק מורגן סטנלי.
המכירה מצטרפת ליציאה של קרן הגידור האמריקאית Cerberus מהשקעתה בבנקים הללו בחודשים האחרונים, שהתבצעה בעקבות שינוי האסטרטגיה העיסקית של שני הבנקים שנועדה להתמקד בשיפור הרווחיות ובניית האמון עם המשקיעים.
מניות הבנקים הגדולים מגיבות בירידות שערים וגוררות אחריהן את מדד מניות הבנקים הגרמני שיורד ב-2.3% ובעקבותיו את מדד הדאקס הגרמני שיורד 1.2% בשעה זו.
מטעם בנק דויטשה בנק נמסר: "מודל המיקוד העיסקי שלנו ויכולות ניהול הסיכונים הוכיחו את עוצמתם בזמנים מאתגרים. כפי שאמרנו ביום המשקיעים שלנו אנו חווים התחלה מבטיחה של השנה והמטרות שלנו נשראו ללא שינוי". דובר בנק קומרזבנק מסר: "מכירת מניות לא משנות שום דבר באסטרגיה שלנו. המודל העיסקי וניהול הסיכונים של הבנק הוכיחו את עצמם בזמנים מאתגרים".
ניגל בולטון, מנהל השקעות בבלקרוק אמר כי איננו מתייחס לחדשות בנוגע למניה ספציית אך "כאשר אתה מסתכל על שוק ההון בזמן הנוכחי נראה שיש כמה אזורים אטרקטיבים. הבנקים האירופאיים נראים זולים מאד כרגע. בזמן שמתחילים לראות העלאת ריבית, כל עוד את ללא חושב שאנו נעים לקראת סוג של סביבת מיתון בתוך שנה או שתיים, אם כן זה נראה אטרקטיבי באופן יחסי".
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי אתר החדשות הפיננסיות בלומברג בסוף שנת 201 היו רק שני משקיעים עם מספיק מניות לביצוע מכירה כזו: בלקרוק וקפיטל גרופ. האחזקות של בלקרוק שייכות ברובן להשקעות פאסיביות בתעודות סל אותן היא משווקת והחברה אינה יכולה למכור אותן, כך שככל הנראה המוכרת היא חברת ההשקעות קפיטל גרופ.
- 4.אוליגרכים שמחפשים מזומן עכשיו (ל"ת)Paz 13/04/2022 18:11הגב לתגובה זו
- 3.ומקביל הם כותבים לונג ומרוויחים כפול.. (ל"ת)משה 12/04/2022 18:41הגב לתגובה זו
- 2.nav 12/04/2022 13:47הגב לתגובה זוהאוליגרכים נותנים בראש מוכרים והכסף למקום מבטחים.
- 1.טריידר 12/04/2022 13:41הגב לתגובה זואתם כותבים על חברה, תוסיפו את הסימול שלה או את שם החברה עם לינק לגרף שלה. זה בסיסי.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
