צים אוניה ספינה
צילום: צים
דוחות

צים מכה את התחזיות וגם התחזית טובה, מזנקת ב-5% בטרום לשווי של 9 מיליארד דולר

צים הרוויחה 4.65 מיליארד בשנה ו-1.7 מיליארד דולר ברבעון - הרווח הגדול אי פעם לחברה ישראלית; תחלק דיבידנד בגובה 24% משווי החברה -2 מיליארד דולר; הרווח למניה עמד על 14.2 דולר, לעומת צפי ל-13.2 דולר; התחזית לשנה הקרובה EBITDA מתואם של 7.1-7.5 מיליארד דולר

נתנאל אריאל | (6)

כפי שקראתם כאן מספר פעמים בשנה האחרונה (למשל, כאן כאן וכאן), צים נסחרת במכפיל נמוך מאוד של 2 (וזה מן הסתם לא יימשך). בשנה שחלפה מאז ההנפקה חברת צים מספקת הרבה נחת רוח למי שהשקיע בה ובראשם לעידן עופר שמחזיק בה דרך קנון 2.86% (26%). החברה שהונפקה במחיר של 15 דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר מזנקת כיום ב-5% נוספים לשווי של 9 מיליארד דולר - זינוק של פי 6 תוך קצת יותר משנה. 

החברה תחלק דיבידנד של 2 מיליארד דולר - ומאז ההנפקה 2.6 מיליארד, הכי גדול בפער. מי שקנה את המניה בהנפקה כבר החזיר הכל בלי למכור את המניה

בעקבות הדוחות החברה תחלק דיבידנד של 17 דולר למניה - ו-2 מיליארד בסך הכל. מדובר על דיבידנד ששקול ל-24% משווי החברה. הדיבידנד ישולם ב-4 באפריל והיום הקובע הוא ה-23 במרץ.

מאז ההנפקה מדובר על דיבידנד כולל בסכום של 2.6 מיליארד דולר (21.5 דולר למניה). בפועל המשמעות היא שמי שקנה את המניה במחיר של ההנפקה (15 דולר) או אחרי הנפילה של 23% ביום הראשון ל-11.5 דולר למעשה כבר החזיר את ההשקעה שלו במניה, מבלי למכור אותה, גם אחרי המסים.

 

החברה מכה את התחזיות גם ברבעון הנוכחי
החברה מכה כעת את תחזיות האנליסטים גם לרבעון הרביעי של 2021 עם הכנסות ברבעון הרביעי של 3.47 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים להכנסות של 3.34 מיליארד דולר. החברה הרוויחה 1.7 מיליארד דולר ברבעון, הרווח למניה עמד על 14.17 דולר, מעל הצפי ל-13.2 דולר למניה.

בשנה כולה הרוויחה צים רווח עצום של 4.65 מיליארד דולר, מדובר ברווח הגדול ביותר לחברה ישראלית אי פעם, מדובר כמובן במספרים מאוד גבוהים שלא סביר שיחזרו בעתיד, כאשר בשנים הקודמות צים הייתה הפסדית ובשנת 2020 רשמה רווח של 524 מיליון דולר. אז עכשיו כולם יבואו ויבקשו מהחברה לשלם הרבה מאוד מס, אבל כדאי גם לזכור את השנים הקשות שהיו כאשר החברה הייתה לפני חדלות פירעון.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנה כולה הכנסות החברה עמדו על 10.7 מיליארד דולר (לעומת 4 מיליארד ב-2020) ה-EBITDA המתואם בשנת 2021 עמד על 6.6 מיליארד דולר (לעומת 1 מיליארד ב-2020), וה-EBIT על 5.8 מיליארד (לעומת 730 מיליון).

התחזית לשנה הקרובה:

בתחזית לשנת 2022 החברה צופה לשנה הבאה EBITDA מתואם של 7.1-7.5 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם בטווח של 5.6-6 מיליארד דולר.

עידן עופר, צילום: סין פרג'

מדוע הרווחים לא יחזרו בהמשך?

צים מרוויחה כמובן בצורה מצוינת ומאחר שמדובר כאמור על מכפיל נמוך מאוד מחזירה את ההשקעה במהירות היא מאוד מעניינת. הסיכויים טובים, למרות שכמובן משקיעים מן הסתם יותר יגלו אותו וירכשו אותה - זה כמובן כבר קרה בשנה האחרונה וממילא ההזדמנות הולכת ונסגרת, ויש מי שיגידו שהיא כבר נסגרה.

מעבר לכך - מחירי התובלה זינקו בעקבות הקורונה בצורה מאוד משמעותית (לשם השוואה - ברבעון הרביעי של 2020 מחירי התובלה עמדו על 1,518 דולר למכולה והם זינקו והגיעו ברבעון הרביעי של 2021 ל-3,630 דולר, זינוק של 139% מרבעון לרבעון, אבל הזינוק בינתיים לא נמשך בתקופה האחרונה, סביר שבהמשך המחירים ירדו, ואיתם גם הרווחים של צים.

מה שתרם כמובן לרווחים של צים הוא היקף התובלה של החברה, שעלה ברבעון האחרון ב-7%, ובשנה כולה ב-23%. מחירים גבוהים + גידול במשלוחים = גידול ברווחים.

לצים היה הרבה מזל בשנה האחרונה, האם המזל יימשך גם בעתיד? לא בטוח. אבל בינתיים צים צוברת מזומנים וגם בהם היא תוכל להשתמש בעתיד. 

נקודה בעייתית נוספת היא עלויות הדלקים - מחירי הנפט והגז זינקו בחודשים האחרונים. המשמעות היא גידול בהוצאות של צים. החברה מספרת שהיא תחכור 36 אוניות חדשות, מתוכן 28 מונעות בגז טבעי, ואלה יימסרו לצים במהלך 2023-2024, אבל כמובן שזה לא ימחק את העלויות, החברה מפעילה 125 אוניות. 

עידן עופר מסר: "אני גאה בהצלחתה וברווחיה של צים, ואני לא פחות גאה על כך שהציבור בישראל כולו ייהנה מהצלחתה של צים דרך תשלום המסים המגיעים על רווחיה".

אלי גליקמן, נשיא ומנכ"ל צים: "בשנתה הראשונה כחברת הספנות הגלובלית היחידה הרשומה למסחר בבורסה של ניו יורק, השיגה צים תוצאות יוצאות דופן ברמה היסטורית ועמדה בהבטחות שניתנו במהלך ההנפקה. הרחבנו מאד את הצי התפעולי שלנו והשקנו 17 קווי סחר חדשים מאז יוני 2020, כך שהגידול בהיקף המטען שצים הובילה בשנת 2021 לעומת 2020 היה בשיעור גבוה פי שלושה מהצמיחה בענף.

 

"היום, צים חזקה מסחרית ותפעולית יותר מאי פעם, כך שמעולם לא היינו אופטימיים יותר בנוגע לעתיד החברה. אנו נרגשים ומצפים להמשיך את התנופה המצוינת של שנת 2021 גם בשנת 2022 והלאה. אנו מנצלים את ההזדמנות לעמוד בחזית הפחתת פליטות הפחמן בקרב חברות הספנות הגלובליות, עם 28 אוניות "ירוקות" המונעות בגז טבעי הצפויות להימסר לחברה בשנים 2023 ו-2024, והעשויות להוות 40% מכושר ההובלה התפעולי שלנו. אסטרטגיית החברה להפעיל בעיקר אוניות בחכירה נותנת לנו יתרון ייחודי, שכן אנו יכולים לשנות בקלות את קיבולת ההובלה שלנו ללא צורך להחליף את הצי הקיים. אנו משקיעים בחיזוק הפעילות המסחרית של החברה, במטרה להניע צמיחה רווחית לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    העיקר צוללת מאז הפתיחה!! (ל"ת)
    tt 10/03/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יבואן 09/03/2022 22:59
    הגב לתגובה זו
    הציבור בארץ שילם לצים סכום העדיר הזה...צים דה פקטו מונופול על שילוח מכולות ממזרח לארץ...מחיר ההובלה של מכולה 40 רגל קפץ פי 6!!! כל המוצרים וחומרי גלם התיקרו בגלל חזירות של צים
  • 2.
    בתי ההשקעות לא רוכשים את המניה כי הם מקנאים מהמנכ״ 09/03/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    בתי ההשקעות לא רוכשים את המניה כי הם מקנאים מהמנכ״ל התותח
  • 1.
    וורן באפט 09/03/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
    איך בתי ההשקעות לא קונים אותם ?
  • יצחק 09/03/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    בחברת צים מושקעים משקיעים מוסדיים בחו"ל ובארץ
  • כי לא רוצים לתת להם מניות (ל"ת)
    [email protected] 09/03/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.

סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.

הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.

מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.